Jerusalem Talmud Nedarim 6.3

משנה: מִן הַמָּלִיחַ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיח שֶׁלַּדָּג. מָלִיחַ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַמְּלוּחִים דָּג דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בָּהֶן בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים בֵּין מְלוּחִין בֵּין תְּפֵילִין בֵּין חַיִין בֵּין מְבוּשָּׁלִין וּמוּתָּר בִּטְרִית טְרוּפָה וּבְצִיר. הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחְנָה אָסוּר בִּטְרִית טְרוּפָה וּמוּתָּר בְּצִיר וּבְמוּרִיֵיס. הַנּוֹדֵר מִטְּרִית טְרוּפָה מוּתָּר בְּצִיר וּבְמוּרִיֵיס.

MISHNAH: ‘From the salted’ he is forbidden only salted fish. ‘That I shall not taste anything salted’, he is forbidden everything salted. ‘That I shall not taste fish, fishes’, he is forbidden them either large or small, either salted or unsalted, either raw or cooked. But he is permitted fish cake and fish fluid. If somebody vows not to eat anchovy he is forbidden fish cake and permitted fish fluid and brine. If somebody vows not to eat fish cake he is permitted fish fluid and brine.

הלכה: מִן הַמָּלִיחַ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בַמָּלִיח שֶׁלַּדָּג כול׳. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָלוּחַ לְעוֹלָם. הָא לְשָׁעָה לֹא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מִן מָה דְתַנִּינָן. הֲרֵי עָלַי כְּבָשָׂר מָלוּחַ וּכְיֵין נֶסֶךְ. הָדָא אָמְרָה. מָלוּחַ לְשָׁעָה מָלוּחַ הוּא. אֵי זֶהוּ מָלוּחַ לְשָׁעָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. נוֹתֵן הָאֵיבָרִים עַל גַּבֵּי הַמֶּלַח וְהוֹפְכָן. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁאִים מַשְׁהֵא הוּא אוֹתָן הֵן נִמְלָחִין. מִן מַה דְּאָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר זַבְדָּא. הַנּוֹטֵל זֵתִים מִן הַמְּעַטָּן טוֹבֵל אַחַת אַחַת בַּמֶּלַח וְאוֹכֵל. הָדָא אָמְרָה. מָלוּחַ לְשָׁעָה מָלוּחַ הוּא.

HALAKHAH: “ ‘From the salted’ he is forbidden only salted fish,” etc. They wanted to say, salted for preservation, not short-term salted. Rebbi Yudan said, since we have stated: “this is for me like salted meat, like libation wine,” this imples that short-term salted is called “salted”. What is short-term salted? As it was stated: “He puts the limbs on the salt and turns them over.” Rebbi Abba Mari said, there is a difference, for if he left them there, they would become salted meat. But which text says it? As Rebbi Ḥiyya bar Zabda said, “one who takes olives from the vat dips each single one in salt and eats it.” This implies that short-term salted is called “salted”.

תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אָמַר. קוֹנָם דָּג שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. אָסוּר בַּגְּדוֹלִים וּמוּתָּר בַּקְּטַנִּים. דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. אָסוּר בֵּין בַּגְּדוֹלִים בֵּין בַּקְּטַנִּים. דָּגָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בְכַלְכִּיד. אֵי זֶהוּ קָטָן וְאֵי זֶהוּ גָּדוֹל. יָיבֹא כֵּיי דָּמַר רִבִּי זְעִירָא. כָּל נוּן דֲּנָא אֲכִיל פָּחוֹת מִן לִיטְרָא כַּילכִּיד אֲנָא טְעִים. וְהָכָא כֵן.

It was stated: Rebbi Simeon ben Eleazar says: If he said, ‘a qônām that I shall not taste a fish’, he is forbidden large ones and permitted small ones. ‘Fishes I shall not taste,’ he is forbidden large and small ones. ‘Fish I shall not taste,’ he is forbidden only sardines. What is small and what is large? This is as Rebbi Ze‘ira said, from any fish less than a litra which I eat, I am tasting sardines. Here, it is the same.

וּמוּתָּר בִּטְרִית טְרוּפָה. הָא בִשְׁאֵינָהּ טְרוּפָה אָסוּר. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. זְעִירָה בְעֵי. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשׁ מֵימַר לְחַבְרֵיהּ. זְבִין לִי נוּן. וְהוּא זְבִין לֵיהּ כַּלְכִּיד. רִבִּי אָבִין שָׁמַע לֵיהּ מִן דְּבַתְרָהּ. הַנּוֹדֵר מִטְּרִית טְרוּפָה מוּתָּר בְּצִיר וּבְמוּרִיֵיס. הָא כִשְׁאֵינָהּ טְרוּפָה אָסוּר. רִבִּי [ ] אָמַר רִבִּי זְעוּרָה בְעֵי. וְלֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נָשָׁא מֵימַר לְחַבְרֵיהּ. זְבוֹן לִי טְרִי. וְהוּא זְבִין לֵיהּ צַחְנָא. תַּמָּן קַרְיָין לִיטְרִיתָא צַחְנָה.

“He is permitted fish cake”; therefore not if it is not ground. Rebbi Jeremiah said, Ze‘ira asked: Does this not disagree with Rebbi Joḥanan who said, in matters of vows one follows common usage It is not the way of people that if a man says to his neighbor, sell me a fish, that he should sell him a sardine. Rebbi Abin understood it from the last clause, “if somebody vows not to eat fish cake he is permitted fish fluid and brine,” therefore not if it is not ground? Rebbi [Jeremiah] said, Rebbi Ze‘ira asked: Does this not disagree with Rebbi Joḥanan who said, in matters of vows one follows common usage. It is not the way of people that if a man says to his neighbor, sell me a טְרִי, that he sells him a צַחְנָא. There, they call צַחְנָה טְרִית.