Jerusalem Talmud Sotah 8.5

משנה: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִילְּלוֹ וגו׳ אֶחָד הַנּוֹטֵעַ אֶת הַכֶּרֶם וְאֶחָד הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל אֲפִילוּ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אֶחָד הַנּוֹטֵעַ וְאֶחָד הַמַּבְרִיךְ וְאֶחָד הַמַּרְכִּיב וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ וְאֶחָד שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה.

MISHNAH: “And who is the man who planted a vineyard and did not redeem it,” etc. Not only one who planted a vineyard but also one who planted five fruit trees, even from five different kinds. Not only one who planted but also one who sank or grafted, also one who buys, or inherits, or who received as a gift.

הלכה: אֲשֶׁר נָטַע. אֵין לִי אֶלָּא אֲשֶׁר נָטַע. לָקַח יָרַשׁ נִיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר הָאִישׁ מִי הָאִישׁ. מְנַיִין הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל אֲפִילוּ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר נָטַע. מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל הַנּוֹטֵעַ אַרְבָּעָה אִילָנֵי מַאֲכָל אוֹ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי סְרָק יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר כֶּרֶם. מַה כֶרֶם מְיוּחָד שֶׁהוּא שֶׁלְּחָמֵשׁ גְּפָנִים. יָצָא זֶהּ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּחָמֵשׁ גְּפָנִים.

HALAKHAH: “Who planted”. Not only who planted; if he bought, inherited, or it was given to him as a gift, from where? The verse says, “the man,” “who is the man”. From where about him who planted a vineyard but also who planted five fruit trees, even from five different kinds? The verse says, “who planted”, in any circumstance. I could think that one who planted four fruit trees or five futile trees may return? The verse says, “a vineyard.” Since a vineyard is special in that it is composed of five vines, this excludes the case where there are not five vines.

שֶׁהַיַּיִן מִגִּיתּוֹ. שֶׁהַיַּיִן קוֹסֵס. [דְּתַנֵּי. יַיִן קוֹסְס]. מְעָרְבִין בּוֹ וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ וּמְבָרְכִין עָלָיו וּמְזַמְּנִין עָלָיו וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הַכַּלָּה וּמְנָחֲמִין בּוֹ אֶת הָאָבֵל וְנִמְכָּר בֶּחָנוּת לְֹשֶם יַיִן. וְהַמּוֹכֵר לַחֲבֵירוֹ יַיִן סְתָם לֹא מָכַר לוֹ יַיִן קוֹסֵס. וְאָסוּר בְּהוֹרָיָיה וּבְהֵיתֵר נְדָרִים. וְעַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. לֵית לָךְ אֶלָּא שֶׁהוּא אָסוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְהָהֵן בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה צְרִיכָה.

If the wine is freshly pressed, if the wine is sour? As it was stated: Sour wine may be used to make an eruv and participating, one makes a benediction for it, and one may use it for the preliminary marriage of a bride, for consoling the mourner, and it may be sold in a store as wine. If somebody made an unqualified contract for wine, he did not sell sour wine. One is prohibited from delivering a decision, or to dissolve a vow, or to enter the Temple. Only it is forbidden on the altar. And about the rebellious son it is problematic.

יָכוֹל הַנּוֹטֵעַ כֶּרֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא חִלְלוֹ. אֵת שֶׁמִּצְוָה לְחַלְלוֹ. יָצָא זֶה שֶׁאֵין מִצְוָה לְחַלְלוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. אֵין מַשְׁמַע אֶלָּא כֶרֶם. וְדִכְוָותָהּ. אֵין מַשְׁמַע אֶלָּא נָטַע. תַּנֵּי. וְלֹא חִלְלוֹ. פְּרָט לַמַּבְרִיךְ וְלַמַּרְכִּיב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. אָמַר רַב חִסְדָּא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּשֶׁהִרְכִּיב פֵּירוֹת עֲבֵירָה. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁהִרְכִּיב אִילָן מַאֲכָל עַל גַּבֵּי אִילָן מַאֲכָל. מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. פֵּירוֹת עֲבֵירָה הֵן. וְאִם בְּשֶׁהִרְכִּיב אִילָן מַאֲכָל עַל גַּבֵּי אִילָן סְרָק. מִין בְּמִינוֹ. נוֹטֵעַ כְּבַתְּחִילָּה הֵן. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין. בְּשֶׁהִרְכִּיב תְּאֵינָה שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי תְאֵינָה לְבָנָה.

I could think that somebody who redeems a vineyard outside the Land would return, the verse says: “And he did not redeem it”. In case one is commanded to redeem it; this excludes where there is no commandment to redeem. It was stated: Rebbi Eliezer ben Jacob says, one only understands “vineyard”. And similarly, one only understands “planted”. It was stated: “And he did not redeem it”, that excludes him who sinks or grafts. Rebbi Joḥanan said, this follows Rebbi Eliezer ben Jacob. Rav Ḥisda said, this is everybody’s opinion if he grafted fruits of sin. Where do we hold? If he grafted a fruit tree on another fruit tree of a different kind; these are fruits of sin. But if he grafted a fruit tree on a futile tree, as if it were its own kind, he is planting anew. But we hold if he grafted a black fig tree on a white one.

אֵימָתַי הוּא מְחַלְלוֹ. בָּרְבִיעִית וּבַחֲמִישִּׁית. מִסְתַּבְּרָא בַחֲמִישִּׁית. אֲבָל בָּרְבִיעִית דָּמִים הוּא חַיָיב לוֹ. וְרַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. לֹא מִסְתַּבְּרָא אֶלָּא בָּרְבִיעִית. דִּכְתִיב וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים לַיי.

When does he redeem it? In the fourth or the fifth [year]? It seems reasonable in the fifth, since in the fourth it costs him money. But the rabbis of Caesarea say, it is only reasonable in the fourth, since it is written: “And in the fourth year, all its fruit shall be holy for praise to the Eternal.”