Jerusalem Talmud Sotah 3.1

משנה: הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ. וְכֹהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ מִתַּחְתֶּיהָ וּמֵנִיפָהּ. הֵנִיף וְהִגִּישׁ קָמַץ וְהִקְטִיר. וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.

MISHNAH: He took the flour-offering from the Egyptian palm-leaf basket, put it into a Temple vessel and laid that on her hands. The Cohen puts his hands under hers and performs the weave. He weaved, presented, took a fistful and put it into the fire. The remainder is eaten by the priests.

הלכה: הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ כול׳. כְּתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֶת מִנְחַת הַקְּנָאוֹת. וְכִי עַל יָדוֹ הוּא מֵנִיף. וְלֹא עַל יָדָהּ הוּא מֵנִיף. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁהוּא נוֹטְלָהּ מִתּוֹךְ כְּלִי חוֹל וְנוֹתְנָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת וְכֹהֵן מֵנִיחַ אֶת יָדוֹ תַחְתֶּיהָ וּמֵנִיפָהּ. וְאֵין הַדָּבָר כָאוּר. מֵבִיא מַפָּה. וְאֵינוֹ חוֹצֵץ. וּמֵבִיא כֹהֵן זָקֵן. וַאֲפִילוּ תֵימַר. יֶלֶד. שֶׂאֵין יֶצֶר הָרַע מָצוּי לְשָׁעָה. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. סוֹטָה גִידֶּמֶת שְׁנֵי כֹהֲנִים מֵנִיפִין עָל יָדֶיהָ.

HALAKHAH: “He took the flour-offering,” etc. It is written: “The Cohen shall take the jealousy-flour-offering from the woman’s hand.” Does he perform the weave? Does not she perform the weave? But from here [one understands that] he takes it from a profane vessel and puts it into a Temple vessel. “The Cohen puts his hands under hers and performs the weave.” Does the Cohen put his hands under hers? Is that not objectionable? He brings a kerchief. Does that not separate? He brings an elderly Cohen. You may even say, a young man, since bad inclinations do not happen at that hour. Rebbi Ḥiyya stated: If the suspected wife has no hands, two priests weave in her stead.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּכָל אָתָר הָדָא הִיא מִילְתָה צְרִיכִין לְרַבָּנִן. מַהוּ מַגִּישׁ. גּוּפָהּ שֶׁלַּמִּנְחָה גּוּפָהּ שֶׁלַּכֵּלִי.

Rebbi Yose said: In all cases, the following is an open question for the rabbis: What does he present? The body of the flour offering or the body of the vessel?

תְּנוּפוֹת מְנַיִין שֶׁהֵן קוֹדְמוֹת לָהַגָּשׁוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. מִסּוֹטָה לָמְדוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. סוֹטָה לְחִידּוּשָׁהּ יָצָאת. וְדָבָר שֶׁהוּא יוֹצֵא לְחִידּוּשׁוֹ אֵין לְמֵידִין הִימֶּינּוּ. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב. הֵיכָן הִיא תְּנוּפָה. כְּבָר קָדְמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תִּיפְתָּר בִּמְנָחוֹת שֶׁאֵינָן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. וַיי דָא אָמְרָה דְאָמְרִין וְהֵבֵאתָ לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעוֹמֶר לָהַגָּשָׁה. וְהִקְרִיב. לְרַבּוֹת מִנְחַת סוֹטָה לָהַגָּשָׁה. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְהֵרִים. וְהֵיכָן הִיא תְּנוּפָה. כְּבָר קָדְמָה.

From where that weaves precede presentations? Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Pedat: They learned that from the case of the suspected wife. Rebbi Yose said, the suspected wife is different because of its novelty and one cannot infer from anything that is different because of its novelty. Rebbi Abun bar Ḥiyya understood it from the following: “This is the teaching about the flour offering, present.” Where is the weave? It already preceded. Rebbi Yose said, explain it about flour offerings that do not need weaves; you cannot infer anything. Which [verse] says anything? “You shall bring,” to include the ‘Omer flour offering in presentations. “He shall present,” to include the suspected wife’s flour offering in presentations. It is written after that: “He shall lift a fist full”; where is the weave? It already preceded.

תַּמָּן תַּנִינָן. אֵילּוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת וּשְׁיֵרֶיהֶן לַכֹּהֲנִים. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וְרִבִּי שמעון בַּר רַב יִצְחָק הֲווֹן יְתִיבִין. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִנְחַת הָעוֹמֶר מְנַיִין שֶׁשְּׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מִנְחַת מִנְחַת. מַה מִנְחַת שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן מִן הַשְּׂעוֹרִין. אַף כָּאן מִן הַשְּׂעוֹרִין. מַה מִנְחַת סוֹטָה שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אַף מִנְחַת הָעוֹמֶר שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. מִן דְּקַיְימִין קָם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל עִם רִבִּי יִרְמְיָה. אָמַר לֵיהּ. חֲמִית הֵיךְ אַפְרְחֵי הָדֵין דִּידָךְ. מִנְחַת סוֹטָה עַצְמָהּ מְנַיִין שֶׁשְּׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אַייתֵי רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי יִצְחָק עֲטוֹשִׁיָּא וְתַנָּא לֵיהּ. וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶׁמֶן. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּבָלוּל שֶׁלַּחִיטִּין. כְּבָר הוּא אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לְבָלוּל שֶׁלַּחִיטִּין תְּנֵיהוּ עִנְיָין לְבָלוּל שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין. וְחָרָנָה אָמַר [וַחֲרֵבָה.] מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּחָרֵב שֶׁלַּחִיטִּים כְּבָר הוּא אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לֶחָרֵב שֶׁלַּחִיטִּין תְּנֵיהוּ עִנְיָין לֶחָרֵב שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּבָלוּל שֶׁלַּחִיטִּין וּבֶחָרֵב שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין אֲנָן קַיָימִין. וּלְצוֹרֵךְ אִיתְאֲמָרַת. לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו. הָאִישׁ חוֹלֵק אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בַּעַל מוּם. וְאֵין הַקָּטָן חוֹלֵק אַף עַל פִּי [שֶׁהוּא] תָמִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִפְּנֵי שֶׁרִיבְתָה תוֹרָה בְּדָבָר אֶחָד אַתְּ מַרְבֶּה אוֹתָהּ לְכָל הַדְּבָרִים. אֶלָּא אַזְכָּרָה אַזְכָּרָה. מַה אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אַף אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָּאן שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. וְיֵידָא אָמְרָה דָא. וְהֵבֵאתָ לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעוֹמֶר לָהַגָּשָׁה. וְהִקְרִבָהּ. לִרַבּוֹת מִנְחַת סוֹטָה לָהַגָּשָׁה. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים.

There, it was stated: “The following flour offerings have a handful taken and the remainders are eaten.” Rebbi Abba bar Mamal and Rebbi [Samuel] bar Rav Isaac were sitting together. Rebbi Abba bar Mamal asked from Rebbi Samuel bar Rav Isaac: From where [do we know that] the remainders of the ‘Omer offering are eaten? He said to him: Did not Rebbi Joḥanan say in the name of Rebbi Ismael: “Offering of, offering of.” Since “offering of” mentioned there is from barley, so also “offering of” mentioned here is from barley. Since the remainders of the offering of the suspected wife are eaten, so the remainders of the ‘Omer offering are eaten. Rebbi (Aqiba) said: After they got up, Rebbi Abba bar Mamal was standing with Rebbi Jeremiah. He said to him: Look, how he made your question fly away! From where [do we know that] the remainders of the offering of the suspected wife are eaten? Rebbi Ze‘ira brought Rebbi Isaac Aṭoshiyya, who stated for him: “Any flour offering mixed with oil”. Where do we hold? If about mixed wheat flour, it already had been said. So if it does not refer to mixed wheat flour, apply it to mixed barley flour. Another [baraita] states: “Or dry”. Where do we hold? If about dry wheat flour, it already had been said. So if it does not refer to dry wheat flour, apply it to dry barley flour. Rebbi Yose said, we deal with mixed wheat flour and dry wheat flour, and it was said for a purpose. “[It] shall belong to all sons of Aaron, to each man as to his brother.” A man takes his part even if he is blemished. A minor does not take a part even if he is unblemished. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said: Because the Torah added a detail in one case, can you add that in every case? But “remembrance, remembrance”. “You shall bring,” to include the ‘Omer flour offering in presentations. “He shall present it,” to include the suspected wife’s flour offering in presentations. It is written after that: “What is left from the offering is most holy for Aaron and his sons.”