Jerusalem Talmud Megillah 4.1

משנה: הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִילָּה עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב. קְרָאָהּ אֶחָד קְרָאוּהָ שְׁנַיִם יָצָא. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ יְבָרֵךְ. שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ לֹא יְבָרֵךְ. בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי וּבַשַׁבָּת בַּמִּנְחָה קוֹרִין שְׁלֹשָׁה. אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ:

MISHNAH: One who reads the scroll either stands or sits. If one read it or two read it, one has fulfilled his obligation. On a place where one is used to recite a benediction, he has to recite the benediction; where one is used not to recite a benediction, he does not recite the benediction. On Monday, Thursday and Sabbath afternoon three are reading, no less and no more, and one does not conclude with a Prophet. The one who starts and the one who ends in the Torah recites the benediction, before or after.

הלכה: הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִילָּה עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב כול. מָה. לְשֶׁעָבַר. הָא כַתְּחִילָּה לֹא. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי מֵאִיר שֶׁקְּרָיָיהּ מְיוּשָׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֵת שְׁלְטִיבְעִין וּנְתָנָהּ לְאַחֵר וּבֵירַךְ עָלֶיהָ. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מוּתָּר לִקְרוֹתָהּ עוֹמֵד וּמּוּתָּר לִקְרוֹתָהּ יוֹשֵׁב. מַה נוֹתְנָהּ לְאַחֵר וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ. זֶה קוֹרֵא וְזֶה מְבָרֵךְ. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. מִיכָּן שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ כְּקוֹרֵא. כָּתוּב אֲשֶׁר קָרָאו לפני מֶלֶךְ יְהוּדָה. וְלָא שָׁפָן קְרָיָיהּ. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ כְקוֹרֵא.

HALAKHAH: “One who reads the scroll either stands or sits,” etc. How? In the past? Therefore not a priori? But was it not stated, “it happened that Rebbi Meïr read it in the synagogue of Tiveon while sitting; he gave it to another who recited the benediction.” So is the Mishnah: one is permitted to read it standing; one is permitted to read it sitting. How may he give it to another who recited the benediction? One reads and another recites the benediction? Rebbi Huna in the name of Rav Jeremiah: from here that the hearer is like the reader. It is written, which the King of Judea read. But did not Shafan read it? But from here that the hearer is like the reader.

מָהוּ לַעֲמוֹד מִפְּנֵי סֵפֶר תּוֹרָה. רִבִּי חִלְקִיָּה רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מִפְּנֵי בְּנָהּ הוּא עוֹמֵד. לֹא כָּל שֶׁכֵּן מִפְּנֵי תוֹרָה עַצְמָהּ. זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה מִפְּנֵי מַה הוּא עוֹמֵד. מִפְּנֵי כְבוֹדָהּ אוֹ מִפְּנֵי כְבוֹד הָרַבִּים. אִין תֵּימַר. מִפְּנֵי כְבוֹדָהּ. אֲפִילוּ בֵינוֹ לְבֵינָהּ. אִין תֵּימַר. מִפְּנֵי כְבוֹד הָרַבִּים. אֲפִילוּ בֵינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. מִפְּנֵי כְבוֹדָהּ הוּא עוֹמֵד. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן אַף הוּא מִתְעַצֵּל וְאֵינוֹ קוֹרֵא.

Does one stand before a Torah scroll? Rebbi Ḥilkiah, Rebbi Simon in the name of Rebbi Eleazar: One stands before her son, not so much more before the Torah itself? The one who stands to read in the Torah, why does he stand? Because of its honor or the honor of the public? If you say, because of its honor, even in private. If you say, because of the honor of the public, even alone? If you would say so, he will be lazy and not read.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עָאַל לַכְּנִישְׁתָּא. חַד בַּר נַשׁ קָאִים מְתַרְגֵּם סְמִיךְ לָעֲמוּדָא. אֲמַר לֵיהּ. אָסוּר לָךְ. כְּשֵׁם שֶׁנִּיתְנָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה כָּךְ אָנוּ צְרִיכִין לִנְהוֹג בָּהּ בְּאֵימָה וְיִרְאָה. רִבִּי חַגַּי אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עָאַל לַכְּנִישְׁתָּא. חֲמָא חוּנָה קָאִים מְתַרְגֵּם וְלָא מֵקִים בַּר נַשׁ תַּחְתּוֹי. אֲמַר לֵיהּ. אֲסִיר לָךְ. כְּשֵׁם שֶׁנִּיתְנָה עַל יְדֵי סִרְסוּר כָּךְ אָנוּ צְרִיכִין לִנְהוֹג בָּהּ עַל יְדֵי סִרְסוּר. עָאַל רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי וְעָבְדָהּ שְׁאֵילָה. אָנֹכִי עוֹמֵד בֵּין יְי וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְי. רִבִּי חַגַּיי אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עָאַל לַכְּנִישְׁתָּא. חֲמָא חַד סְפַר מוֹשִׁט תַּרְגוּמָא מִן גַּו סִיפְרָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲסִיר לָךְ. דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַפֶּה בַפֶּה וּדְבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִכִתָב בִּכְתָב.

Rebbi Samuel bar Rav Isaac went to a synagogue. A man stood up to translate while leaning on a pillar. He said to him, this is forbidden to you; just as it was given in trembling and fear so we have to treat it in trembling and fear. Rebbi Ḥaggai said, Rebbi Samuel bar Rav Isaac went to a synagogue. He saw Huna standing up translating without putting up another person in his stead. He said to him, this is forbidden to you; just as it was given by an agent, so we have to treat it by an agent. Rebbi Jehudah bar Pazi went and turned it into a question, I was standing between the Eternal and you at that time to tell you the Eternal’s word. Rebbi Ḥaggai said, Rebbi Samuel bar Rav Isaac went to a synagogue. He saw a teacher delivering the translation from a book. He said to him, this is forbidden to you; matters which were said orally orally, matters which were said in writing in writing.

רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. נֶאֶמְרוּ דְבָרִים בְּפֶה וְנֶאֶמְרוּ דְבָרִים בִּכְתָב וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין (אֵילּוּ) [אֵיזֶה מֵהֶן] חָבִיבִים. אֶלָּא מִן מָה דִכְתִיב כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל. הָדָא אָמְרָה. אוֹתָן שֶׁבַּפֶּה חָבִיבִין. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. חַד אָמַר. אִם שִׁימַּרְתָּ מַה שֶׁבַּפֶּה וְשִׁימַּרְתָּ מַה שְׁבִּכְתָב אֲנִי כוֹרֵת אִתְּךָ בְרִית. וְאִם לָאו אֵינִי כוֹרֵת אִתְּךָ בְרִית. וְחוֹרָנָה אָמַר. אִם שִׁימַּרְתָּ מַה שֶׁבַּפֶּה וְשִׁימַּרְתָּ מַה שְׁבִּכְתָב אַתְּ נוֹטֵל שָׂכָר. וְאִם לָאו אֵין אַתְּ נוֹטֵל שָׂכָר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי. עֲלֵיהֶם וַעֲלֵיהֶם דְּבָרִים הַדְּבָרִים כָּל בְּכָל. מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד וָאֲגָדָה. וַאֲפִילוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד וָותִיק עָתִיד לְהוֹרוֹת לִפְנֵי רַבּוֹ כְּבָר נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. הָדָא הוּא דִכְתִיב יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא. וַחֲבֵירוֹ מֵשִׁיבוֹ. כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים אֲשֶׁר הָיוּ מִלְּפָנֵינוּ.

Rebbi Ḥaggai in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman: Things have been said orally and things have been said in writing, and we do not know which ones are preferred. From what is written: by the mouth of these words I concluded a covenant with you and Israel, it follows that the oral traditions are preferred. Rebbi Joḥanan and Rebbi Yudan bar Rebbi Simeon. One said that if you kept what is oral tradition and kept what is written I will conclude a covenant with you, otherwise I shall not conclude a covenant with you. The other one said, if you watched all that is oral tradition and kept all that is written you will receive your reward, otherwise you will not receive any reward. Rebbi Joshua ben Levi said: On them, and on them; words, the words all, like all;; Bible, Mishnah, Talmud, and Aggadah. Even what a competent student will discover before his teacher was said to Moses on Sinai. What is the reason? There is something about which one would say, look, this is new! His colleague will answer, it already has been forever.

תַּנִּי. לֹא יְהוּ שְׁנַיִם קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְאֶחָד מְתַרְגֵּם. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מִפְּנֵי הַבְּרָכָה. וְהָא תַנֵּי. לֹא יְהוּ שְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין וְאֶחָד קוֹרֵא. אִית לָךְ מֵימַר. מִפְּנֵי הַבְּרָכָה. אֶלָּא מִשֵּׁם [שֶׁאֵין] שְׁנֵי קוֹלוֹת נִכְנָסִין בְּאוֹזֶן אַחַת. תַּנֵּי. שְׁנַיִם קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה. אֵין שְׁנַיִם קוֹרְאִין בַּנָּבִיא. אָמַר רִבִּי עוּלָּא. קְרָאוֹת בַּתּוֹרָה. אֵין קְרָאוֹת בַּנָּבִיא.

It was stated: Two should not read in the Torah and one translate. Rebbi Ze`ira said, because of the benediction. But was it not stated, not two shall translate and one read. Could you say, because of the benediction? But because [not] two voices enter one ear. It was stated: Two read in the Torah, but not two read in Prophets. Rebbi Ulla said, there are readers for the Torah, there are no readers in Prophets.

תַּנֵּי. אֶחָד קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְאֶחָד מְתַרְגֵּם. לֹא אֶחָד קוֹרֵא וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. לֹא שְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין וְאֶחָד קוֹרֵא. לֹא שְׁנַיִם. קוֹרְאִין וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. וּבְנָבִיא אֶחָד קוֹרֵא וְאֶחָד מְתַרְגֵּם [וְאֶחָד קוֹרֵא] וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. לֹא שְׁנַיִם קוֹרִין וְאֶחָד מְתַרְגֵּם וְלֹא שְׁנַיִם קוֹרִין וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. וּבַמְּגִילָּה אֶחָד קוֹרֵא וְאֶחָד מְתַרְגֵּם. אֶחָד קוֹרֵא וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. שְׁנַיִם קוֹרִין וְאֶחָד מְתַרְגֵּם. שְׁנַיִם קוֹרִין וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. וְהַתַּרְגּוּם מְעַכֵּב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִן מַה דַאֲנָן חַמְיָין רַבָּנִן נָפְקִין לְתַעֲנִיתָא וּקְרָאֵיי וְלָא מְתַרְגְּמִין הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵין הַתַּרְגִּוּם מְעַכֵּב. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אַף עַל גַּב דְּאַתְּ אָמַר. אֵין הַתַּרְגּוּם מְעַכֵּב. טָעָה מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.

It was stated: One reads in the Torah and one translates. Not one reads and two translate nor two read and one translates, nor two read and two translate. But in a Prophet, one reads and one translates, [or one reads] and two translate; not two read and two translate nor two read and two translate. In the Esther scroll, one reads and one translates, one reads and two translate; two read and one translates, or two read and two translate. Does translation obstruct? Rebbi Yose said, since we are seeing that rabbis come on fast-days and read but do not translate, this implies that the translation is not obstructing. Rebbi Jonah said, even though you are saying that the translation is not obstructing, if he makes an error one corrects him.

רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יִרְמְיָה. חַד מְחַזֵּר. מָנָא. וְחוֹרָנָה מְחַזֵּר. פַּטִּירִין עִם יַרְקוֹנִין. נֹאמַר פַּטִּירִין עִם מְרוֹרִין. וְלָא יָדְעִין מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דָאָמַר רִבִּי [יוֹנָה]. מָהוּ לַהֲבִיאָן בְּתַמְחוּיִין שֶׁלְכֶּסֶף. הֲוִי דְהוּא מְחַזֵּר. מָנָא. וְיֹאמַר. סַלָּא. רִבִּי פִינְחָס מְחַזֵּר. פַּטִּימִין בְּנֵי תוֹרִין. וְיֹאמַר תּוֹרִין בְּנֵי תוֹרִין.

Rebbi Jonah and Rebbi Jeremiah. One says, one repeats “vessels”. The other one says, one repeats “unleavened with vegetables” because you have to say “unleavened with bitter herbs”. We do not know who said what. Since Rebbi [Jonah] said, may one bring in large silver baskets, it shows that he must have said that one repeats “vessels”. One has to say “basket”. Rebbi Phineas said, one must repeat “fattened ones and young bulls” because one must say “bulls and young bulls.”

מְנַיִין לְתַרְגּוּם. רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רַב חֲנַנְאֵל. וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר תּוֹרַת. זֶה הַמִּקְרָא. מְפֹרָשׁ זֶה תַרְגּוּם. וְשׂוֹם שֶׂכֶל אֵילּוּ הַטְּעָמִים. וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא זֶה הַמְּסוֹרֶת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אֵילּוּ הַהַכְרִיעִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אֵילּוּ רָאשֵׁי פְסוּקִים. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חֲנַנְאֵל. אֲפִילוּ רָגִיל תּוֹרָה כְעֶזְרָה לֹא יְהֵא הוֹגֶה מִפִּיו וְקוֹרֵא (כְּמוֹת) [כְּמוֹ] שֶׁנֶּאֱמַר בְּבָרוּךְ. מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כּוֹתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי מֵאִיר שֶׁהָיָה בְאַסְיָיא וְלֹא הָיָה שָׁם מְגִילָּה כְתוֹבָה עִבְרִית וּכְתָבָהּ מִפִּיו וּקְרָיָיהּ. אֵין לְמֵידִין מִשְּׁעַת הַדְּחָק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁתַּיִם כָּתַב. כָּתַב אֶת הָרִאשׁוֹנָה מִתּוֹךְ פִּיו וְכָתַב אֶת הַשְּׁנִיָיה מִתּוֹךְ הָרִאשׁוֹנָה וְגָנַז אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְקָרא בַשְּׁנִיָיה. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. יְכִיל אֲנָא כְתַב כָּל קִרְיָיא מִן פִּימִי. רִבִּי חִיָיה רַבָּה אָמַר. יְכִיל אֲנָא כְתַב כָּל קִרְיָיא בִּתְּרֵין מָנָיי. הֵיךְ עֲבִידָא. זְבַן בִּתְּרֵין מָנָיי זֶרַע דְּכִיתַּן וּזִרַע לֵיהּ וַחֲצַד לֵיהּ וַעֲבַד חַבְלִין וְתָפַשׂ טָבֵיי וְכָתַב כָּל קִרְיָיה עִל מַשְׁכֵיהוֹן. שָׁמַע רִבִּי וְאָמַר. אַשְׁרֵי (הַגּוֹי) [הַדּוֹר] שֶׁאַתֶּם בְּתוֹכוֹ.

From where the translation? Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥananel: They read in the Scroll of the Torah, that is the reading. Explained, that is the translation. Making sense, these are the accents. And understood the reading, this is the Masora, and some say, these are the decisions, and some say, these are the starts of verses. Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥananel: Even an expert in the Torah like Ezra should not pronounce with his mouth and read as it is said about Baruch: And from his mouth he would read all these words to me and I was writing on a scroll with ink. But was it not stated, “it happened that Rebbi Meïr was in Essia where there was no Esther scroll written in Hebrew, when he wrote it by heart and read it. One does not infer from emergency situations. But there are those who say that he wrote two. He wrote the first by heart, and copied the second one from the first one, put away the first and read from the second.” Rebbi Ismael ben Rebbi Yose says, I can write the entire Torah from memory. The Elder Rebbi Ḥiyya said, I can write the entire Torah for two minas. How would he do it? He buys flax seed for two minas, sowed and harvested it, made ropes to catch deer and wrote the entire Torah on their hides. Rebbi heard it and said, happy is (the people) [the generation] to which you belong.

כֵּיצַד הוּא מְבָרֵךְ עָלֶיהָ. זַכַּיי טַבְּחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַרָב אֶת רִיבָךְ וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתָךְ הַגּוֹאֲלָךְ וְהַמּוֹשִׁיעָךְ מִכַּף עָרִיצֶיךָ. עַד כְּדוֹן בַּסּוֹף. בַּתְּחִילָּה. הֲרֵי הִיא כְּכָל שְׁאָר מִצְוֹתֶיהָ שֶׁלְתּוֹרָה. מַה שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה אַף זוֹ טְעוּנָה בְרָכָה.

How does one make the benediction for it? Zakkai the butcher in the name of Rebbi Joḥanan: “He Who fights your fight, and Who avenges your vengeance, your Savior, and your Redeemer from all your oppressors.” So far at the end; at the start? It is like all other commandments of the Torah. Just as all other commandments of the Torah require a benediction at the start, so this one also requires a benediction at the start.

כָּתוּב בַּתּוֹרָה בְרָכָה לְפָנֶיהָ וְאֵין כָּתוּב בָּהּ בְּרָכָה לְאַחֲרֶיהָ. מַה כָתוּב בָּהּ לְפָנֶיהָ. כִּי שֵׁם יי אֶקְרָא הָבוּ גוֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ. וְכָתוּב בַּמָּזוֹן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו וְאֵין כָּתוּב בָּהּ בְּרָכָה לְפָנָיו. מַה כָתוּב בּוֹ לְאַחֲרָיו. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ וגו׳. מְנַיִין לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר בָּזֶה בָזֶה וְאֶת הָאָמוּר בָּזֶה בָזֶה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. שֵׁם שֵׁם לִגְזֵירָה שָׁוָה. מַה שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה [בְּרָכָה] לְפָנֶיהָ אַף שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּמָּזוֹן בְּרָכָה לְפָנָיו. וּמַה שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּמָּזוֹן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו אַף שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה בְּרָכָה לְאַחֲרֶיהָ. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל קַל וָחוֹמֶר. מָה אִם מָזוֹן שֶׁאֵין טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו טָעוּן לְאַחֲרָיו. תּוֹרָה שֶׁהִיא טְעוּנָה בְּרָכָה לְפָנֶיהָ אֵין דִּין שֶׁתְּהֵא טְעוּנָה בְרָכָה לְאַחֲרֶיהָ. עַד כְּדוֹן תּוֹרָה. מָזוֹן. מָה אִם תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה בְרָכָה לְאַחֲרֶיהָ טְעוּנָה לְפָנֶיהָ. מָזוֹן שֶׁהוּא טָעוּן לְאַחֲרָיו אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא טָעוּן לְפָנָיו. רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי נָתָן. רִבִּי יִצְחָק אָמַר. כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח וְאַחֲרֵי כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרוּאִים. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. וַעֲבַדְתֶּם אֵת יי אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ. אֵימָתַי הוּא קָרוּי לַחְמְךָ. עַד שֶׁלֹּא אָכַלְתּוֹ. רִבִּי אוֹמֵר. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁאָכַל וְשָׂבַע אַתְּ אָמַר. צָרִיךְ לְבָרֵךְ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא תָאֵב לוֹכַל לֹא כָל שֶׁכֵּן. עַד כְּדוֹן מָזוֹן. תּוֹרָה. מָה אִם מָזוֹן שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא חַיֵּי שָׁעָה טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו. תּוֹרָה שֶׁהִיא חַיֵּי עֲדֵי עַד לֹא כָל שֶׁכֵּן.

For Torah there is written a benediction before, but no benediction is written after. What is written before it? For I am invoking the name of the Eternal, attribute greatness to our God. For food there is written a benediction after, but no benediction is written before. What is written after it? You will eat and be satiated, then you must praise. From where that which is said about one on the other and vice-versa? Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: The Name is mentioned in both verses as parallel expressions. Just as the Name that is mentioned concerning Torah implies a benediction before, so the Name that is mentioned concerning food implies a benediction before. And just as the Name that is mentioned concerning food implies a benediction after, so the Name that is mentioned concerning Torah implies a benediction after. That follows Rebbi Aqiba. How following Rebbi Ismael? Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Ismael, an inference de minore ad majus. If food that needs no explicit benediction before, needs a benediction afterwards, regarding Torah which needs a benediction before, it is only logical that it should need a benediction afterwards. That works for Torah; what about food? If Torah which needs no benediction afterwards, needs a benediction before, regarding food which needs a benediction afterwards, it is only logical that it should need a benediction before. Rebbi Isaac and Rebbi Nathan say, For he will recite the benediction over the sacrifice and after that the invited guests will eat. Rebbi Nathan said, you shall serve the Eternal, your God, and give praise for your bread and your water; when is it called your bread and your water, before you eat. Rebbi said, if he has to give praise when he ate and is satiated, so much more at a time when he is hungry for food. That is for food, what about Torah? If food, which sustains only temporary life, needs a benediction before and after, Torah, which sustains eternal life, so much more.

רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. אִילֵּין שְׁלֹשָׁה קְרוּיוֹת מָה אַתְּ עֲבַד לוֹן. כִּשְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאַחַת אוֹ כִשְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ. אִין תַּעַבְדִּינוֹן כִּשְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאַחַת. הָרִאשׁוֹן מְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹן מְבָרֵךְ בְּרָכָה הָאַחֲרוֹנָה וְהָאֶמְצָעִי אֵינוֹ מְבָרֵךְ כָּל עִיקָּר. אִין תַּעַבְדִּינוֹן כִּשְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ. אֲפִילוּ הָאֶמְצָעִי מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדַּוּמָא. לָמְדוּ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֶלָּא לָרַבִּים. אִם לָרַבִּים אֲפִילוּ בֵינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אֵינוֹ מְבָרֵךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי אַחוֹי דְרִבִּי יוֹסֵה. עֲשָׂאוּהָ כִשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. מַה שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה אַף זוֹ טְעוּנָה בְרָכָה.

Rebbi Ze`ira asked: These three that are called, how are you treating them? As three who ate together or as three who ate each one for himself? If you treat them as three who ate together then the first one recites the benediction before, the last one recites the benediction after, and the middle one does not recite any benediction at all. If you treat them as three who ate each one for himself then even the middle one recites benedictions before and after. Rebbi Samuel ben Eudaimon said, they did learn the benedictions for the Torah from Grace only in public. If in public, then in private one should not recite any benediction! Rebbi Abba Mari, the brother of Rebbi Yose, said: They made it equal to other commandments of the Torah. Just as other commandments of the Torah need benedictions, this also needs a benediction.

אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. רִבִּי יוֹנָתָן הֲוָה עֲבַר קוֹמֵי סִידְרָא. שְׁמַע קָלוֹן קְרוּיֵי וְלָא מְבָרְכִין. אָמַר לוֹן. עַד מָתַי אַתֶּם עוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה קְרָחוֹת קְרָחוֹת. מֹשֶׁה הִתְקִין אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים וּבִרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד. שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי יי אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עֶזְרָה הִתְקִין לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה בַּשֵּׁינִי וּבַחֲמִישִּׁי וּבַשַּׁבָּת בַּמִּנְחָה. הוּא הִתְקִין טְבִילָה לְבַעֲלֵי קֶרִיִּין. הוּא הִתְקִין שֶׁיְּהוּ בָתֵּי דִינִין יוֹשְׁבִין בָּעֲיָירוֹת בַּשֵּׁינִי וּבַחֲמִישִּׁי. הוּא הִתְקִין שֶׁיְּהוּ הָרוֹכְלִין מְחַזְּרִין בָּעֲיָירוֹת מִפְּנֵי כְבוֹדָן שֶׁלְבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. הוּא הִתְקִין שֶׁיְּהוּ מְכַבְּסִין בַּחֲמִישִּׁי מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. הוּא הִתְקִין שֶׁיְּהוּ אוֹפִין פַּת בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. שֶׁתְּהֵא פְרוּסָה מְצוּיָה לֶעָנִי. הוּא הִתְקִין שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין שׁוּם בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת. שֶׁהוּא מַכְנִיס אַהֲבָה וּמוֹצִיא תַאֲוָה. הוּא הִתְקִין שֶׁיְּהוּ הַנָּשִׁים מְדַבְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא. הוּא הִתְקִין שֶׁתְּהֵא אִשָּׁה חוֹגֶרֶת בַּסִּינָר בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִיָיה. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירָע. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה שֶׁבָּעֲלָהּ קוֹף מִכְּדַרְכָּהּ וּשְׁלֹא כְדַרְכָּהּ. הוּא הִתְקִין שֶׁתְּהֵא אִשָּׁה חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת קוֹדֶם לְטַהֲרָתָהּ שְׁלֹשָׁה יָמִים. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּשֵׁם רַב חוּנָה. כְּדֵי לַשַּׁבָּת וְלִשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלְגָּלִיּוֹת. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וְהוּא שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִטְבוֹל בֵּנְתַּיִים. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וַאֲפִילוּ הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִטְבוֹל בַּסּוֹף. וַהֲוָה רִבִּי זְעוּרָה מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. מַה יָּדַעְתָּ וְלֹא נֵדָע תָּבִין וְלֹא עִמָּנוּ הוּא. אֲתַא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִיָיה וְאָמַר טַעֲמָא. וַאֲפִילוּ הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִטְבוֹל בַּסּוֹף. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁמָּא מַעֲיָינָהּ רָחוֹק וְהִיא מַתְעַצֶלֶת וְאֵינָהּ טְהוֹרָה.

Rebbi Samuel bar Naḥman said, Rebbi Jonathan passed by the synagogue. He heard their voices reading without benedictions. He said to them, how long are you making the Torah out of bald spots! Moses instituted that the Torah should be read on Sabbath, holidays, New Moons, and on the intermediate days of holidays. Ezra instituted that the Torah should be read on Mondays and Thursdays, and on Sabbath afternoon. He instituted immersion for people with emissions of semen. He instituted that law courts should sit in large villages on Mondays and Thursdays. He instituted that peddlars make the circuit of villages because of the honor of the daughters of Israel. He instituted that one should wash on Thursdays for the honor of the Sabbath. He instituted that one should bake bread on Fridays so that a piece be available for the poor. He instituted that one eat garlic on Friday Night, because it brings love and removes desire. He instituted that women should talk with one another in the toilet. He instituted that a woman wear an apron front and back. Rebbi Tanḥum bar Ḥiyya said, because of what had happened. It happened that a woman was raped by an ape, both regular and irregular intercourse. He instituted that a woman may wash and comb her hair up to three days before her purity. Rebbi Yose in the name of the House of Rebbi Yannai, Rebbi Abba bar Cohen in the name of Rav Ḥuna: Corresponding to the Sabbath and the two days of holiday in the Diaspora. Rebbi Ze`ira in the name of Rav Jehudah: only if the time of her immersion is in the meantime. Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah: even if the time of her immersion is at the end. Then Rebbi Ze`ira was looking at him. He said to him, what are you looking at me? What do you know that we do not know, you understand what is not with us? There came Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Tanḥum ben Rebbi Ḥiyya and reported the reason: even if the time of her immersion is at the end; I am saying that maybe her spring is far away and she is lazy and not pure.