Jerusalem Talmud Shabbat 1.4

משנה: אֵילּוּ מֵהֲלָכוֹת שֶׁאָמְרוּ בַעֲלִיַית חֲנַנְיָה בֶן חִזְקִיָּה בֶן גָּרוֹן כְּשֶׁעָלוּ לְבַקְּרוֹ. נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵּית שַׁמַּאי עַל בֵּית הִלֵּל וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר דָּבָר גָּזְרוּ בוֹ בַיּוֹם:

MISHNAH: These are of the practices which were pronounced at the upper floor of Ḥananiah ben Ḥizqiah ben Garon, when they came to visit him. They voted and the House of Shammai had the majority over the House of Hillel; eighteen items they decided on that day.

הלכה: אֵילּוּ מֵהֲלָכוֹת שֶׁאָמְרוּ בַעֲלִיַית חֲנַנְיָה בֶן חִזְקִיָּה בֶן גָּרוֹן כְּשֶׁעָלוּ לְבַקְּרוֹ כול׳. אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כַּיּוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ הָעֶגֶל. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. בּוֹ בַיּוֹם גָּדְשׁוּ אֶת הַסְּאָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בּוֹ בַיּוֹם מָחֲקוּ אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי לִיעֶזֶר. אִילּוּ הָיְתָה חֲסֵירָה וּמִילְאוּהָ. יְאוּת. לְחָבִית שֶׁהִיא מְלֵיאָה אֱגוֹזִין. כָּל מַה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכָהּ שׁוּמְשְׁמִין הִיא מְחַזֶּקֶת. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אִילּוּ הָיְתָה מְלֵיאָה וְחִיסְּרוּהָ. יְאוּת. לְחָבִית שֶׁהָיְתָה מְלֵיאָה שֶׁמֶן. כָּל מַה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכָהּ מַיִם הִיא מְפַזֶּרֶת אֶת הְשֶּׁמֶן.

HALAKHAH: Mishnah: “These are of the practices which were pronounced at the upper floor of Ḥananiah ben Ḥizqiah ben Garon, when they came to visit him,” etc. “This day was hard for Israel like the day on which the Golden C alf was made. Rebbi Eliezer said, on that day they filled the bushel to overflow. Rebbi Joshua said, on that day they filled the bushel to the rim. Rebbi Eliezer said to him, if it was deficient and they filled it it would have been reasonable, as with an amphora full of nuts; if you fill it with sesame seeds it will be strengthened. Rebbi Joshua said to him, if it had been full and they diminished it, it would have been reasonable, as with an amphora filled with oil; if you add water to it it dilutes the oil.”

תַּנָּא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹנָיָיא. תַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי עָמְדוּ לָהֶן מִלְּמַטָּה וְהָיוּ הוֹרְגִין בְּתַלְמִידֵי בֵית הִלֵּל. תַּנֵּי. שִׁשָּׁה מֵהֶן עָלוּ וְהַשְּׁאָר עָמְדוּ עֲלֵיהֶן בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִים.

Rebbi Joshua from Ono stated: The students of the House of Shammai were standing downstairs and killing the students of the House of Hillel. It was stated, six of them went up; the rest were standing around them with swords and lances.

תַּנֵּי. שְׁמוֹנָה עָשָׂר דָּבָר גָּזְרוּ וּבִשְׁמוֹנָה עֶשְׂרֶה רָבוּ וּבִשְׁמוֹנָה עֶשְׂרֶה נֶחְלְקוּ. וְאֵילּוּ הֵן שֶׁגָּזְרוּ. עַל פִּיתָּן שֶׁלְּגוֹיִם וְעַל גְּבִינָּתָן וְעַל שַׁמְנָן וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן וְעַל שִׁכְבַת זַרְעָן וְעַל מֵימֵי רַגְלֵיהֶן וְעַל הִילְכוֹת בַּעַל קֶרִי וְעַל הִילְכוֹת אֶרֶץ הָעַמִּים. תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵילּוּ פּוֹסְלִין אֶת הַתְּרוּמָה. הָאוֹכֵל אוֹכֶל רִאשׁוֹן. וְהָאוֹכֵל אוֹכֶל שֵׁינִי. וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין. וְהַבָּא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין. וְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם שְׁאוּבִין. וְהַסֵּפֶר וְהַיָּדַיִם וְהַטְּבוּל יוֹם. וְהָאוֹכְלִים וְהַכֵּלִים שֶׁנִּיטְמְאוּ בְמַשְׁקִין.

It was stated, eighteen things they decided, in eighteen they were a majority and in eighteen they were divided. The following they decided: About Gentiles’ bread, and about their cheeses, and about their oil, and about their daughters, and about their semen, and about their urine, and about the rules of a person with an emission, and about the rules of the land of Gentiles. There we have stated: “The following make heave unusable. One who eats food impure in the first degree, and one who eats food impure in the second degree, and one who drinks impure drinks, and one who comes with his head and most of his body in drawn water, and a pure person on whose head and most of his body fell three log drawn water, and a scroll, and hands, and the Ṭevul yom, and food and vessels which became impure by fluids.”

רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרוּ. אֵילּוּ שֶׁגָּזְרוּ מִמַּה שֶׁרָבוּ שׁוּבְעָה אִינּוּן. וְאִילֵּין אִינֻּין חוֹרָנִיָיתָא. מִי שֶׁהֶחֱשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ נוֹתֵן כִּיסּוֹ לְנָכְרִי. כַּיּוֹצֵא בוֹ לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵירָה. כָּל הַמִּיטַּלְטְלִין מְבִיאִין טוּמְאָה כְּעוֹבִי הַמַּרְדֵּעַ. כֵּיצַד בּוֹצְרִין בֵּית הַפְּרָס. הַמַּנִּיחַ כֵּלִים תַּחַת הַצִּינּוֹר. עַל שִׁשָּׁה סְפֵיקוֹת שׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף גִּידּוּלֵי תְרוּמָה. אֵילּוּ הֵן שֶׁגָּזְרוּ. אִילֵּין עֲשַׂרְתֵּי קַדְמִיָיתָא וְהַשְּׁאָר מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בּוֹ בַיּוֹם גָּזְרוּ עַל פִּיתָּן וְעַל גְּבִינָּתָן וְעַל יֵינָן וְעַל חוּמְצָן וְעַל צִירָן וְעַל מוּרִיֵיסָן עַל כְּבוּשֵׁיהֶן וְעָל שְׁלוּקֵיהֶן וְעַל מְלוּחֵיהֶן וְעַל הַחִילְקָה וְעַל הַשְּׁחִיקָה וְעַל הַטִּיסָּנִי וְעַל לְשׁוֹנָן וְעַל עֵדוּתָן וְעַל מַתְּנוֹתֵיהֶן עַל בְּנֵיהֶן וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן וְעַל בְּכוֹרֵיהֶן.

The rabbis of Caesarea said, of those which they decided there were seven of those where they had a majority. The others are the following: A person being on the road when it gets dark gives his wallet to a Non-Jew. Similarly, the male sufferer from gonorrhea should not eat with a female sufferer from flux because of inducement to sin. All movables transmit impurity by the thickness of the yoke. How one harvests grapes on a broken field. One who puts vessels under the pipe. For six doubts one burns heave. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, also the growth of heave. The following they decided: the first ten and the remainder from what Rebbi Simeon ben Yoḥai stated: On that day they decided about their bread, and their cheeses, and their wine, and their vinegar, and their fish brine, and their muries, and their preserves, and their parboiled food, and their corned food, and on split grain, and on ground food, and on peeled barley, on their speech, and on their testimony, and on their gifts, on their sons, and on their daughters, and on their firstlings.

פִּיתָּן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מֵהֲלָכוֹת שֶׁלְּעִימְעוּם הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קַשְׁיָיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. מָהוּ מֵהֲלָכוֹת שֶׁלְּעִימְעוּם. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. בִּמְקוֹם שֶׁפַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הָיָה שֶׁתְּהֵא פַת גּוֹיִם אֲסוּרָה. וִעִמְעֲמוּ עָלֶיהָ וְהִתִּירוּהָ. אוֹ בִמְקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הָיָה שֶׁתְּהֵא פַת גּוֹיִם מוּתֶּרֶת. וִעִימְעֲמוּ עָלֶיהָ וְאַסְּרוּהָ. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵשׁ עִימְעוּם לְאִיסּוּר. וּפַת לָאו תַּבְשִׁילֵי גוֹיִם הוּא. כָּךְ אָנוֹ אוֹמְרִים. בִּמְקוֹם שֶׁאֵין תַּבְשִׁילֵי יִשְׂרָאֵל מְצוּיִין בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ תַבְשִׁילֵי גּוֹיִם מוּתָּרִין. וִעִימְעֲמוּ עֲלֵיהֶן וְאַסְּרוּם. אֶלָּא כֵינִי. בִּמְקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הָיָה שֶׁתְּהֵא פַת גּוֹיִם אֲסוּרָה. וִעִימְעֲמוּ עָלֶיהָ וְהִתִּירוּהָ מִפְּנֵי חַיֵּי נֶפֶשׁ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מַתִּיר. וּבִלְבַד מִן הַפְּלָטֵר. וְלֹא עָבְדִין כֵּן.

Their bread. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Jonathan: this is of the practices of obfuscation. Rebbi Yose said, so I asked before Rebbi Jacob bar Aḥa: What means “of the practices of obfuscation? Do we say, at a place where Jewish bread is available it is logical that Gentile bread should be forbidden and they obfuscated about it and permitted it? Or at a place where Jewish bread is not available it would be logical that Gentile bread should be permitted and they obfuscated about it and forbade it? Rebbi Mana said, is there any obfuscation for prohibition? But is bread not like cooking of Gentiles? Are we saying: At a place where no Jewish cooking is available it would be logical that Gentile cooking should be permitted? But it must be the following: At a place where Jewish bread is not available it would be logical that Gentile bread should be forbidden and they obfuscated about it and permitted it because of the necessities of life. The rabbis of Caesarea in the name of Rebbi Jacob bar Aḥa: Following the words of him who was permitting, but only from the store; but one does not do this.

אָמְרוּן קוֹמֵי רִבִּי חִיָיה רוֹבָא. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כֵן. אוֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם וגו׳. מַה מַיִם שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ מִבְּרִיָיתָן אַף כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנֶּה מִבְּרִיָיתוֹ. הָתִיבוּן. הֲרֵי מוּטַלְיָיה וּפַנְקְרֵיסִים וְקוּבָטִיּוֹת וּקְלָיוֹת וְחַמִּין שֶׁלָּהֶן הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין. נִיחָא כוּלְּהֹן שֶׁהֵן יְכוֹלִין לְהִשָּׁרוֹת וְלַהחֳזֹר כְּמוֹ שֶׁהָיוּ. קְלָיוֹת מַה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. כָּל אוֹכֶל שֶׁהוּא נֶאֱכָל חַי כְּמוֹת שֶׁהוּא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תַּבְשִׁילֵי גוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשּׁוּם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין. מַה מְקַיֵים רִבִּי חִיָיא רוֹבָא אוֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם. בָּאוֹכֶל תְּשַׁבְּרוּ. הֶאֱכָלָתוֹ שִׁבַּרְתּוֹ. שֶׁאִם הָיָה קָשֶׁה עָלֶיךָ כְּאוֹכֶל תְּשַׁבְּרוֹ. וְאִם לָאו. הַכְרֶעַ עָלָיו כֶּסֶף. אָמְרִין. כֵּן הֲוָה רִבִּי יוֹנָתָן עֲבַד. כַּד הֲוָה חֲמִי בַּר נַשׁ רַב עֲלִיל לָקַרְתֵּיהּ הֲוָה מְשַׁלַּח לֵיהּ אִיקְרִין. מַיי אֲמַר. דְּאִין הֲוָה דַיֵין דְּיָיתֹם אוֹ דַיֵין דְּאַרְמְלָה נִישְׁכַּח אַפִּין מְפַיְיסֵיהּ עֲלוֹי.

They said before the Elder Rebbi Ḥiyya: Rebbi Simeon ben Yoḥai stated thus: Food you shall buy from them with money and eat, and also water you may acquire, etc. As water is not changed from its natural state, so anything which was not changed from its natural state. They objected: Are there not their dry beans, פנקריסין and קובטיות, roasted grain, and hot water permitted? One understands all of these because they can be soaked and return to their former state. What about roasted grain? Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav said: Any food which can be eaten alone raw is not in the category of Gentile cooking but one may use it for eruv tavšilin. How does Rebbi Ḥiyya explain food you shall buy from them? You shall buy with food. If you fed him you bought him. If he causes you trouble buy him with food or otherwise ply him with him money. They said, that is what Rebbi Jonathan did. When he saw that a superior came to his town, he sent him an honor gift. What did he say? If a suit involving an orphan or a widow came he would have a way to mollify him.

גְּבִינָּתָן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. חָלָב הַגּוֹי לָמָּה הוּא אָסוּר. מִשּׁוּם תַּעֲרוֹבֶת בְּהֵמָה טְמֵיאָה. וְתַנֵּי כֵן. עוֹמֵד הוּא יִשְׂרָאֵל בָּעֶדֶר וְהַגּוֹי חוֹלֵב וּמֵבִיא לוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. רִבִּי בָּא בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חָלָב הַגּוֹי לָמָּה הוּא אָסוּר. מִשּׁוּם גִּילּוּי. וְיַעֲמִיד. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִפְּנֵי אֶירֶס הַנָּתוּן בֵּין הַנְּקָבִים. וְתַנֵּי כֵן. שְׁלֹשָׂה אִירְסִין הֵן. אֶחָד צַף וְאֶחָד שׁוֹקֵעַ וְאֶחָד עָשׂוּי כִשְׂבָכָה וְעוֹמֵד מִלְּמַעְלָה. בִּימוֹי דְּרִבִּי יִרְמְיָה אִיתְגַּלְיָין גִּיגִיָיתָא דְּסִדְרָה רוֹבָא. שָׁתוֹן קַדְמַאֵי וְלָא מַיָיתוֹן. אַחֲרָאֵי וּמַייתוֹן. אֲנִי אוֹמֵר. אֶירֶס שׁוֹקֵעַ הֲוָה. פּוֹעֲלַיָּיא הֲווּ בְּטוּרָא. אִיתְגַּלְיַית קוּלְתָה דְמַיָּא. שָׁתוֹן קַדְמָאֵי וְלָא מַייתוֹן. אַחֲרָאֵי וּמַייתוֹן. אֲנִי אוֹמֵר. אֶירֶס שׁוֹקֵעַ הֲוָה.

Their cheese. Rebbi Jeremiah said, why is a Gentile’s milk forbidden? Because of admixture from forbidden animals. It was stated so: “There is nothing to worry if the Jew stands with the herd while the Gentile milks and brings to him.” Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah, Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Why is a Gentile’s milk forbidden? Because of uncovering. Let him make cheese! Rebbi Samuel ben Rav Isaac said, because of the poison left between the holes. It was stated so: There are three kinds of poison; one swims, one sinks down, and one is similar to a net on top. In the days of Rebbi Jeremiah the barrels of the Great Assembly were uncovered. The first ones drank and did not die. The later ones died. I say that it was sinking poison. Workers were in the field. The water pitcher was uncovered. The first ones drank and did not die. The later ones died. I say that it was sinking poison.

הַשֶּׁמֶן וְהַחוֹמֶץ הַצִּיר וְהַמּוּרִיֵיס וְהַדְּבָשׁ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּילּוּי. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר. מוֹדִין חֲכָמָים לְרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ נוֹקֵר. וְתַנֵּי כֵן. אֲבַטִּיחַ שֶׁנִּיקָר וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם וְכֵן יַיִן שֶׁנִּתְגַּלֶּה וְשָׁתוּ מִמֶּנּו עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם אָסוּר לוֹכַל וְלִשְׁתּוֹת אַחֲרֵיהֶן. אֲנִי אוֹמֵר. אֶירֶס שׁוֹקֵעַ הָיָה.

“Uncovering is not a danger for oil and vinegar, brine, and muries, and honey, but Rebbi Simeon forbids. The Sages agree with Rebbi Simeon when it was seen pecking.” It was stated thus: “If a watermelon was pecked and ten people ate from it or wine was uncovered and ten people drank from it, it is forbidden to eat or drink after them; I say that there was sinking poison.”

שַׁמָנָן. מִי אָסַר אֶת הַשֶּׁמֶן. רַב יְהוּדָה אָמַר. דָּנִיאֵל אָסַר אֶת הַשֶּׁמֶן. וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִיבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַת בַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו. רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְאִית דְּאָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שֶׁהָיוּ עוֹלִין עָלָיו לְהַר הַמֶּלֶךְ וְנֶהֱרָגִין עָלָיו.

Their oil. Who forbade the oil? Rav Jehudah said, Daniel forbade it. Daniel was careful not to defile himself by the king’s repast and the wine he drank. Rebbi Aḥa, Rebbi Tanḥum bar Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, but some say it in the name of Rebbi Joshua ben Levi: For it they were climbing up King’s Mountain and were killed for it.

וּמִי הִתִּירוֹ. רִבִּי וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בַשֶּׁמֶן. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נִקְרָא רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא רַבּוֹתֵינוּ. בְּגִיטִּין וּבַשֶּׁמֶן וּבְסַנְדָּל. וְיִקְרְאוּ לוֹ בֵּית דִּין שַׁרְיָיא. שֶׁכָּל בֵּית דִּין שֶׁהוּא מְבַטֵּל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הוּא נִקְרָא בֵּית דִין שָׁרִיָיא. אָמַר רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל. בֵּית דִּינוֹ חָלוּק עָלָיו בְּגִיטִּין. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. וְלֹא כֵן תַּנִּינָן. שֶׁאֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵית דִּין חֲבֵירוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה גָדוֹל מִמֶּנּוּ בַחָכְמָה וּבַמִּינְיָין. וְרִבִּי וּבֵית דִּינוֹ מַתִּירִין מַה שֶׁאָסַר דָּנִיֵּאל וַחֲבוּרָתוֹ. אֶלָּא רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי לָעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. מְקוּבָּל אֲנִי שֶׁכָּל גְּזֵירָה שֶׁבֵּית דִּין גּוֹזְרִין עַל הַצִּיבּוּר וְלֹא קִיבְּלוּ רוֹב הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן אֵינָהּ גְּזֵירָה. וּבָדְקוּ וּמָצְאוּ גְּזֵירָה שֶׁלְּשֶׁמֶן וְלֹא קִיבְּלוּ רוֹב הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן.

And who permitted it? Rebbi and his court permitted it. At three places is Rebbi Jehudah the Prince called “our teachers,” in divorce documents, oil, and a sole. They should have called him “a permissive court”, for any court which permits three [previously forbidden] things is called “permissive court.” Rebbi Yudan ben Rebbi Ismael said, his court disagreed with him about bills of divorce.Rebbi Joḥanan asked: Did we not state, “for no court may invalidate the words of another court unless it be greater in wisdom and numbers”? And Rebbi and his court permit what Daniel and his companions forbade? Rebbi Joḥanan follows his own opinion, for Rebbi Joḥanan said in the name of Rebbi Eleazar ben Rebbi Ṣadoq, I have a tradition that any restrictive edict passed by a court which is not accepted by the majority of the public is not an edict. They checked and found in the matter of the edict about oil and did not find that a majority of the public followed it.

יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָּא נְחַת לְנְצִיבִין. אַשְׁכַּח רִבִּי שִׂמְלַאי הַדְּרוֹמִי יְתִיב וּדְּרִישׁ. רִבִּי וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בַשֶּׁמֶן. שְׁמוּאֵל קְבִיל עֲלוֹיי וְאָכַל. רַב לָא אָכַל. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל. אֲכוֹל. דִּלָא כֵן אֲנָא כְתִיב עָלָךְ זָקֵן מַמְרֵא. אֲמַר לֵיהּ. עַד דַּאֲנָא תַּמָּן אֲנָא יְדַע מָאן עִירְעֵר עֲלֵיהּ. רִבִּי שִׂמלַאי הַדְּרוֹמִי. אֲמַר לֵיהּ. מָהוּ מַר לֵיהּ בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ. לֹא בְשֵׁם רִבִּי וּבֵית דִּינוֹ. וְאַטְרַח עֲלוּי וְאָכַל.

Isaac bar Samuel bar Martha went down to Nisibis. He met Rebbi Simlai the Southerner who sat and expounded: Rebbi and his court permitted the oil. Samuel accepted this and ate. Rav did not eat. Samuel told him, eat! Otherwise I shall declare you a rebellious Elder. He answered him, when I still was there I knew who complained about it, Rebbi Simlai the Southerner. He told him, did he say it in the name of himself? No, in the name of Rebbi Jehudah the Prince. He bothered him and he ate.

בְּנוֹתֵיהֶן. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. בְּשִׁבְעָה מְקוֹמוֹת כָּתוּב לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם. אָמַר רִבִּי אַבִּין. לוֹסַר שִׁבְעָה עַמְמִים. תַּנָּא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹנָיָיה. לוֹסַר אֶת בֵּיצֵיהֶן. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה. זוֹ בֵיצַת הַנַּעֲמִית.

Their daughters. Rebbi Eleazar said, in seven places it is written do not intermarry with them. Rebbi Abun said, to forbid seven peoples. Rebbi Joshua from Ono stated, to forbid their eggs. Rebbi Ismael stated, and the ostrich’s daughter. This is the ostrich’s egg.

שִׁכְבַת זַרְעָן. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בָשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שִׁכְבַת זַרְעוֹ שֶׁלְּגוֹי טְהוֹרָה. שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לְשִׁכְבַת זֶרַע לָצֵאת בְּלֹא מֵימֵי רַגְלַיִם.

Their semen. But did not Rebbi Aḥa, Rebbi Ḥinena say in the name of Rebbi Joḥanan, a Gentile’s semen is pure for semen cannot be discharged without urine.

וְעַל הִילְכוֹת בַּעַל קֶרִי. רִבִּי בָּא בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי. שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה אֲגָדוֹת. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת רוֹגַלִּיּוֹת. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַצִּיעַ אֶת מִשְׁנָתוֹ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר אֶת הָאַזְכָּרוֹת.

About the rules of a person with an emission. Rebbi Abba bar Aḥa in the name of Rebbi. He may study practical rules but not homiletics. It was stated in the name of Rebbi Yose: He may repeat known rules but he may not expound the Mishnah. Some want to say, he may not mention the Divine Name.

וְעַל הִילְכוֹת אֶרֶץ הָעַמִּים. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא בַּר אַבִּינָּא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה וְיוֹסֵי בֵּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלִַם גָּזְרוּ טוּמְאָה עַל אֵרֵץ הָעַמִּים וְעַל כְּלֵי זְכוּכִית. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח גָּזְרוּ טוּמְאָה עַל כְּלֵי מַתָּכוֹת. הִלֵּל וְשַׁמַּי גָזְרוּ עַל טַהֳרַת הַיָּדַיִם. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. כָּךְ הָיְתַה הֲלָכָה בְיָדָן וּשְׁכָחוּה. וְעָמְדוּ הַשְּׁנִיִּם וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַַת הָרִאשׁוֹנִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנּוֹתְנִין בֵּית דִּין נַפְשָׁן עָלָיו סוֹפוֹ לְהִתְקַיֵים בְּיָדָן כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְסִינַי. וְאַתְיָיא כַּיי דָּמַר רִבִּי מָנָא. כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם. וְאִם דָּבָר רֵק הוּא. מִכֶּם. לָמָּה הוּא. שֶׁאֵין אַתֵּם יְגֵיעִין בּוֹ. כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם. בָּשָׁעָה שֶׁאַתֵּם יְגֵיעִין בּוֹ.

And about the rules for the land of Gentiles. But did not Rebbi Zeˋira bar Abinna say in the name of Rav Jeremiah: Joseph ben Yoezer from Ṣereda and Yose ben Joḥanan from Jerusalem decreed impurity of the land of Gentiles and of glass vessels; Rebbi Jonah said, Rebbi Jehudah ben Tabbai. Rebbi Yose said, Rebbi Jehudah ben Tabbai and Simeon ben Šetaḥ decreed impurity of metal vessels; Hillel and Shammai decreed about purity of hands. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Levi: so practice had been in their hands but they forgot it. The secondary [authorities] came and agreed with the intent of the first ones. To teach you that everything for which the Court made a real effort will in the end be confirmed for them as it was said to Moses on Sinai. This comes as Rebbi Mana said, for it is not an empty matter for you, if it is an empty matter, it is from you since you do not exert yourselves for it. For it is your life. When is it your life? Any time you are exerting yourselves for it.

שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְתוֹךְ י״ח. הָא חוּץ לְי״ח אֲפִילוּ קָטָן מְבַטֵּל. הָתִיבוּן. הֲרֵי שְׁבִיעִית. הֲרֵי חוּץ לְי״ח דָּבַר. וְרִבִּי יוֹחָנָן מַקְשֵׁי לָהּ. רִבִּי קְרִיסְפְּדָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בָאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים הָרִאשׁוֹנִים. רִבִּי (יוֹנָתָן) [יוֹחָנָן] בָּעֵי. וְלֹא כֵן תַּנְיָין. שֶׁאֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל אֶת דִּבְרֵי בֵית דִּין חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בַחָכְמָה וּבַמִּנְיָין. אָתָא רַב אָבוּן רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא חוּץ לְי״ח. הָא בְתוֹךְ י״ח אֲפִילוּ גָדוֹל אֵינוֹ מְבַטֵּל. מִפְּנֵי שֶׁעָמְדָה לָהֶן בְּנַפְשׁוֹתֵיהֶן. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא הוֹאִיל וְהוּא אוֹנֵס בָּטֵל. הָתִיבוּן. הֲרֵי שֶׁמֶן. הֲרֵי בְתוֹךְ י״ח. וְרִבִּי (יוֹנָתָן) [יוֹחָנָן] מַקְשֵׁי לָהּ. רַב כַּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה בַּר אַבָּא. רִבִּי אָחָא מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁמֶן בִּיטְלוּ מְבוּטָּל.

Samuel said, they taught this only about the eighteen. Therefore, other than the eighteen even a lesser [court] may abolish. They objected, is there not the Sabbatical year? This is not of the eighteen items, and Rebbi Joḥanan (said it) and asked about it. Rebbi Krispedai in the name of Rebbi Joḥanan: Rabban Gamliel and his court abolished the prohibitions of the first two terms. Rebbi (Jonathan) [Joḥanan] asked. Did we not state, “for no court may invalidate the words of another court unless it be greater in wisdom and numbers”? There came Rav Abun, Rav Jehudah in the name of Samuel: they taught this only about other [decrees] than the eighteen. Therefore, the eighteen even a greater one cannot abolish, because they fought for it with their lives. Rebbi Mana said, this makes it reasonable that it is not so; since this is a case of force it is invalid. They objected, is there not oil which is of the eighteen? And Rebbi (Jonathan) [Joḥanan] objected! Rav Cahana the son of Rebbi Ḥiyya bar Abba; Rebbi Aḥa bent it in the name of Rebbi Joḥanan: Oil, they abolished what was abolished.

נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי. חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵיתוֹת רָצוּ בֵית דִּין לְבַטֵּל מְבַטְּלִין. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אָדָא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. שֶׁלֹּא יִדָּחוּ לְמִיתָה וְיִפְּלוּ לִנְדָבָה. אֲבָל לִיקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֵין חַטָּאת מֵיתָה קְרֵיבָה.

Naḥman, the son of Rebbi Samuel bar Naḥmani in the name of Rebbi Samuel bar Naḥmani: The five kinds of purification sacrifices which are left to die, if the Court decides to abolish, they may abolish. Rebbi Ḥiyya bar Ada said, that means that they are not sent to die but are used for voluntary sacrifices. But as far as sacrificing on the altar is concerned, no purification sacrifice destined to die may be sacrificed.