Jerusalem Talmud Bava Metzia 5.5

משנה: אֵין מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִיִּשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִיבִּית. אֲבָל מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִהַגּוֹיִם וְלֹוִין מֵהֶן וּמַלְוִין אוֹתָן בְּרִיבִּית וְכֵן בְּגֵר תּוֹשָׁב. מַלְוֶה הוּא יִשְׂרָאֵל מָעוֹתָיו שֶׁל נָכְרִי מִדַּעַת הַנָּכְרִי אֲבָל לֹא מִדַּעַת יִשְׂרָאֵל.

MISHNAH: One may not receive mortmain property from a Jew because that is interest. But one may receive mortmain property from Gentiles, one may borrow from them and lend them on interest, and similarly from a sojourner. A Jew can lend a Gentile’s money on interest by the Gentile’s instruction but not by a Jew’s.

הלכה: אֵין מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִיִּשְׂרָאֵל כול׳. אֵי זֶהוּ צֹאן בַּרְזֶל. הָיוּ לְפָנָיו מֵאָה צֹאן. אָמַר לוֹ. הֲרֵי הֵן עֲשׂוּיוֹת עָלָיו בְּק̇ שֶׁלְּזָהָב וֲולָדָן וַחֲלָבָן וְגִיזָתָן שֶׁלָּךְ וְאִם מֵתוּ אַתְּ חַיָיב בְּאַחְרָיוּתָן וְאַתְּ מַעֲלֶה לִי סֶלַע שֶׁלְּכָל אַחַת וְאַחַת מִשֶּׁלָּךְ בָּאַחֲרוֹנָה. אָסוּר.

HALAKHAH: “One may not receive mortmain property form a Jew,” etc. “What is mortmain property? He had 100 sheep and told another: They are valued for you at 100 gold [denars]; their young, their milk, and their shearings are yours, but if they die you are liable for them and you pay me a tetradrachma for every one of them at the end of the year. This is forbidden.”

רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. תַּמָּן אַתָּ מַר. נוֹשֵׂא שָׂכָר חַיָיב עַל הָאוֹנְסִין אָסוּר. וָכָא אַתָּ מַר. נוֹשֵׂא שָׂכָר חַיָיב עַל הָאוֹנְסִין מוּתָּר. לֹא פְעָמִים שֶׁמַּתְנֶה שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת כְּשׁוֹאֵל. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. תַּמָּן אַתָּ מַר. צֹאן בַּרְזֶל לָרִאשׁוֹן. וָכָא אַתָּ מַר. לַשֵּׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן שֶׁעִיקָּרָן לָרִאשׁוֹן וְולָדָן לָרִאשׁוֹן. בְּרַם הָכָא עִיקָּרָן לַשֵּׁינִי וְולָדָן לַשֵּׁינִי.

Rebbi Jeremiah asked: There you say that a paid trustee who would be responsible for accidents is forbidden. But here you say that a paid trustee who is responsible for accidents is permitted. Does it not happen that an unpaid trustee agrees to be like a borrower? Rebbi Jeremiah asked: There you say that mortmain belongs to the first, but here you say to the second. Rebbi Yose said, there since the essence belongs to the first, the offspring are counted for the first. But here the essence belongs to the second since the offspring belong to the second.

וְלוֹוִין מֵהֶן וּמַלְוִין אוֹתָן בְּרִיבִּית כול׳. רִבִּי אוֹמֵר. תּוֹשָׁב הָאָמוּר בְּעֶבֶד עִבְרִי אֵינִי יוֹדֵעַ מַה טִיבוֹ. גֵּר צֶדֶק הָאָמוּר בְּרִיבִּית אֵינִי יוֹדֵעַ מַה טִיבוֹ.

“One may borrow from them and lend them on interest, and similarly from a sojourner.” Rebbi said, I do not know the definition of “sojourner” quoted in reference to the Hebrew slave. I do not know the definition of “proselyte” quoted in reference to interest.

מַלְוֶה יִשְׂרָאֵל מָעוֹת נָכְרִי מִדַּעַת הַנָּכְרִי אֲבָל לֹא מִדַּעַת יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּוָה מִגּוֹי וּבִיקֵּשׁ לְהַחֲזִירָם לוֹ. אָמַר לוֹ יִשְׂרָאֵל אַחֵר. תְּנֵם לִי וַאֲנִי נוֹתֵן כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתְּ נוֹתֵן לוֹ. אָסוּר. וְאִם הֶעֱמִידוֹ עִם הַגּוֹי מוּתָּר. [אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְהוּא שֶׁהֶעֱמִידוֹ עִם הַגּוֹי.]

“A Jew can lend a Gentile’s money on interest by the Gentile’s instruction but not by a Jew’s.” “A Jew had loaned money from a Gentile and wanted to return it when another Jew said to him, give it to me and I shall pay him the same rate as you are paying; this is forbidden. But if he introduced him to the Gentile, it is permitted.” [Rebbi Yose said, only if he let him stand with the Gentile.]

גּוֹי שֶׁלָּוָוה מִיִּשְׂרָאֵל וּבִיקֵּשׁ לְהַחֲזִירָם לוֹ. אָמַר לוֹ יִשְׂרָאֵל אַחֵר. תְּנֵם לִי וַאֲנִי מַעֲלֶה לוֹ רִיבִּית. מוּתָּר. וְאִם הֶעֱמִידוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְהוּא שֶׁהֶעֱמִידוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל.

“A Gentile had borrowed money from a Jew and wanted to return it when another Jew said to him, give it to me and I shall pay him the same rate as you are paying; this is permitted. But if he introduced him to the Gentile, it is forbidden.” Rebbi Yose said, only if he let him stand with the Gentile.

יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּוָוה מִגּוֹי וְגוֹי מִיּשְׂרָאֵל וְנִתְגַּיֵיר. בֵּין שֶׁזְּקָפָן עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵיר בֵּין מִשֶׁנִּתְגַּיָיר גּוֹבֶה הַקֶּרֶן וְלֹא הָרִיבִּית אֲבָל גּוֹי שֶׁלָּוָוה מִיִּשְׂרָאֵל וְנִתְגַּיֵיר. אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוָה גּוֹבֶה הַקֶּרֶן וְהָרִיבִּית. מִשֶׁנִּתְגַּיָיר גּוֹבֶה הַקֶּרֶן וְלֹא הָרִיבִּית. בַּר קַפָּרָא אָמַר. גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֶת הָרִיבִּית. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. טַעֲמָא דְבַר קַפָּרָא. מִכֵּיוָן שֶׁאַתְּ מַבְרִיחוֹ מִן הָרִיבִּית אַף הוּא נַעֲשֶׂה גֵּר שֶׁקֶר.

“A Jew had borrowed money from a Gentile or a Gentile from a Jew when he converted. Whether the loan was finalized before or after his conversion, he can collect the principal but not the interest. But if a Gentile had borrowed money from a Jew and converted, if the loan was finalized before he converted, he can collect principal and interest; after he converted, he can collect principal but not interest. Bar Qappara said, he can collect both principal and interest.” Rebbi Jacob bar Aḥa said, Bar Qappara’s reason is that if you exempt him from interest he is turned into an insincere proselyte.

לוֹוֶה אָדָם מִבָּנָיו וּבְנֹתָיו בְּרִיבִּית אֶלָּא שֶׁמְּחַנְּכָן בָּרִיבִּית. אָמַר רַב. כְּגוֹן אֲנָא לְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה וְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה לִי. לֹא יְהֵא אָדָם לוֹוֶה בְשֶׁקֶל וּמַלְוֶה בְסֶלַע. אֲבָל גּוֹי לוֹוֶה בְשֶׁקֶל וּמַלְוֶה בְסֶלַע.

“A person may borrow from his sons or daughters on interest, but he educates them for interest.” Rav said, e. g., I from Rabba bar bar Ḥana or Rabba bar bar Ḥana from me. “A person may not borrow for a šeqel and lend out for a tetradrachma; but a Gentile may borrow for a šeqel and lend out for a tetradrachma.”

יִשְׂרָאֵל לוֹוֶה מִגּוֹי וְגוֹי מִיִּשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה לוֹ עָרָב וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם רִבִּית. יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּינָה גוֹי אֶפִּיטְרוֹפָּא אוֹ סַנְטָר מוּתָּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִיבִּית. וְגוֹי שֶׁמִּינָה יִשְׂרָאֵל אֶפִּיטְרוֹפָּא אוֹ סַנְטָר אָסוּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִיבִּית. מָעוֹת גּוֹי שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָסוּר לִלְווֹת בְּרִיבִּית. מָעוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין בְּיַד גּוֹי מוּתָּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִיבִּית. זֶה הַכְּלָל. כָּל שֶׁהוּא בָּאַחֵרָיוּת יִשְׂרָאֵל אָסוּר. בָּאַחֵרָיוּת גּוֹי מוּתָּר.

A Jew may borrow from a Gentile, and a Gentile from a Jew, and a Jew can become his guarantor without any worries about interest. If a Jew appointed a Gentile as guardian or steward, it is permitted to borrow from him on interest. But if a Gentile appointed a Jew as guardian or steward, it is prohibited to borrow from him on interest. It is forbidden to borrow on interest a Gentile’s money deposited with a Jew; it is permitted to borrow on interest a Jew’s money deposited with a Gentile. This is the principle: Anything which the Jew has to warrant is forbidden, what the Gentile has to warrant is permitted.