Jerusalem Talmud Sotah 2.3

משנה: בָּא לוֹ לִכְתוֹב אֶת הַמְּגִילָּה מֵאֵי זֶה מָקוֹם הוּא כוֹתֵב. אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אוֹתָךְ וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וגו׳. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה. וְכוֹתֵב יִתֵּן יי אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה בְתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יי אֶת יְרֵכֵךְ נוֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּיל יָרֵךְ. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא הָיָה מַפְסִיק. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ כוֹתֵב אֶלָּא יִתֵּן יי אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יי אֶת יְרֵכֵךְ נוֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִיךְ וגו׳. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן.

MISHNAH: Then he starts writing the scroll. From where does he start writing? (Num. 5:19) “If no man has lain with you, …” (v. 20) “but if you deviated from under your husband,” etc. He does not write (v. 21) “the Cohen has to administer the oath of curse to the woman,” but he writes “may the Eternal make you a curse and a swear-word among your people when the Eternal will make your hips diminish and your belly inflate.” (v. 22) “This curse-water would come into your intestines to inflate belly and diminish hips.” He does not write (v. 22) “the woman shall say, Amen, Amen.” Rebbi Yose says, he does not interrupt. Rebbi Jehudah said he does not write anything but (Num. 5:21): “May the Eternal make you a curse and a swear-word among your people when the Eternal makes your hips diminish and your belly swell.” (v. 22) “This curse-water would come into your intestines …” He does not write (v. 22) “the woman shall say, Amen, Amen.”

הלכה: בָּא לוֹ לִכְתוֹב אֶת הַמְּגִילָּה כול׳. רִבִּי קְרִיסְפָּא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. חַד אָמַר מַשְׁבִּיעַ וְאַחַר כָּךְ כּוֹתֵב. וְחָרָנָה אָמַר. כּוֹתֵב וְאַחַר כָּךְ מַשְׁבִּיעַ. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָאן דָּמַר. מַשְׁבִּיעַ וְאַחַר כָּךְ כּוֹתֵב. הֵיךְ מַה דְהוּא קִרְיָיא. וְהִשְׁבִּיעַ וְכָתַב. וּמָאן דָּמַר. כּוֹתֵב וְאַחַר כָּךְ מַשְׁבִּיעַ. כְּדֵי לִסְמוֹךְ שְׁבוּעָה לְהַשְׁקַיָיה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בֵּין תְּנַיִין בֵּין שְׁבוּעוֹת מְעַכְּבִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁבוּעוֹת מְעַכְּבוֹת. תְּנַיִין אֵינָן מְעַכְּבִין. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָאן דָּמַר. בֵּין תְּנַיִין בֵּין שְׁבוּעוֹת מְעַכְּבִין. אִית לֵיה חוּקָּה תּוֹרָה מְעַכֵּב. וּמָאן דָּמַר. שְׁבוּעוֹת מְעַכְּבוֹת וּתְנַיִין אֵינָן מְעַכְּבִין לֵית לֵיהּ. עוֹד הוּא אִית לֵיהּ. אֶלָּא שֶׁאֵינָן עַל סֵדֶר. וְאַתְיָין אִילֵּין פְּלוּגָתָא כְהָכֵין פְּלוּגָתָא. מָאן דָּמַר. בֵּין תְּנַיִין בֵּין שְׁבוּעוֹת מְעַכְּבִין. כְּמָאן דָּמַר. מַשְׁבִּיעַ וְאַחַר כָּךְ כּוֹתֵב. וּמָאן דָּמַר. שְׁבוּעוֹת מְעַכְּבוֹת וּתְנַיִין אֵינָן מְעַכְּבִין. כְּמָאן דָּמַר. כּוֹתֵב וְאַחַר כָּךְ מַשְׁבִּיעַ.

HALAKHAH: “Then he starts writing the scroll,” etc. Rebbi Crispus said, Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagreed. One said, he administers the oath and then he writes; the other one said, he writes and then he administers the oath. They wanted to say that he who says, he administers the oath and then he writes, follows what is written in the verse but he who says, he writes and then he administers the oath, to join the oath to the drinking. There are Tannaїm who state: The conditions and the oaths impede; there are Tannaїm who state: The oaths impede, the conditions do not impede. They wanted to say that he who says, the conditions and the oaths impede, holds that “law” and “teaching” impedes; but he who says, the oaths impede, the conditions do not impede, does not agree. Certainly he does agree but they are not [written] in order. It turns out that this disagreement is like the previous disagreement. He who says, the conditions and the oaths impede, agrees with him who says, he administers the oath and then he writes; but he who says, the oaths impede, the conditions do not impede, agrees with him who says, he writes and then he administers the oath.