Jerusalem Talmud Maasrot 5.2

משנה: לֹא יִמְכּוֹר אָדָם אֶת פֵּירוֹתָיו מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעְשְׂרוֹת וְלֹא בַשְּׁבִיעִית לְמִי שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית. וְאִם בִּיכְּרוּ נוֹטֵל אֶת הַבַּכּוּרוֹת וּמוֹכֵר אֶת הַשְּׁאָר. לֹא יִמְכּוֹר אָדָם אֶת תִּבְנוֹ וְאֶת גִּפְתּוֹ וְאֶת זוֹגָיו לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעְשְׂרוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין וְאִם הוֹצִיא חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת וּפָטוּר מִן הַתְּרוּמָה. שֶׁהַתּוֹרֵם בְּלִבּוֹ עַל הַקּוּטָעִים וְעַל הַצְּדָדִין וְעַל מַה שֶׁבְּתוֹךְ הַתֶּבֶן. הַלּוֹקֵחַ שְׂדֵה יָרָק בְּסוּרִיָּא אִם עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת חַיָיב. וּמִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת פָּטוּר וְלוֹקֵט כְּדַרְכּוֹ וְהוֹלֵךְ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף יִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים וִילַקֵּט. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁקָּנָה קַרְקַע. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁלֹּא קָנָה קַרְקַע אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת פָּטוּר. רִבִּי אוֹמֵר אַף לְפִי חֶשְׁבּוֹן.

MISHNAH: A person should not sell his produce after it reached the period of tithing to anybody not trustworthy in matters of tithe, or in the Sabbatical year to anybody suspect in matters of the Sabbatical. If some were ripened early he takes the early ripe fruit and sells the remainder. A person should not sell his chaff or his oil cakes or his grape husks to somebody not trustworthy in matters of tithe if the latter wants to extract fluids from it. If he extracted, he is obligated for tithes but free from heave since everybody giving heave also thinks of broken grain, what is left on the sides, and what remains in the chaff. If somebody bought a vegetable field in Syria before it reached the time of tithes he is obligated, after it reached the time of tithes he is free and he can harvest continuously. Rebbi Jehudah says, he may even hire workers and harvest. Rabban Simeon ben Gamliel said, where has this been said? When he bought the field. But if he did not buy the field he is free even after it reached the time of tithes. Rebbi said, all according to computation.

הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָא לֹא יִמְכּוֹר אָדָם אֶת שָׂדֵהוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי מָכַרְתִּי אֶת שֶׁלִּי צֵא וּתְבַע אֶת שֶׁלָּךְ. עָבַר וּמָכַר מְעַשֵּׂר וְאוֹכֵל וְאֵינוֹ מְעַשֵּׂר מַה שֶׁהוּא מוֹכֵר וְאֵין אָנוּ אַחֲרָיִין לָרַמָּיִין.

HALAKHAH: So is the Mishnah: A person should not sell his field. Rebbi Simeon permits since he may say to him, I sold mine, go and demand what is yours. If he transgressed and sold, he tithes what he eats but he does not have to tithe for what he sold since we are not responsible for the dishonest.

תַּנֵּי לֹא יִתְרוֹם. עָבַר וְתָרַם רִבִּי בְּרֶכְיָה אָמַר יָפֶה כּוֹחוֹ. רִבִּי מָנָא אָמַר לֹא יָפֶה כּוֹחוֹ. אוֹתָהּ הַתְּרוּמָה שֶׁהוּא מַפְרִישׁ טוֹבְלָהּ לְמַעֲשֵׂר.

It was stated: He should not give heave. If he transgressed and gave heave, Rebbi Berekhia said, he is empowered. Rebbi Mana said, he is not empowered; that heave he gave creates ṭevel for tithe.

רִבִּי חֲנִינָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין בָּעֵי תָּרַם אֶחָד בְּשִׁשִּׁים שֶׁהוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים וְאֶחָד עַל הַקִּיטָּעִין וְעַל הַצְּדָדִין וְעַל מַה שֶׁבְּתוֹךְ הַתֶּבֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְלֹא מַתְנִיתִין הִיא. שֶׁהַתּוֹרֵם בְּלִיבּוֹ עַל הַקִּיטָעִין וְעַל הַצְּדָדִין וְעַל מַה שֶׁבְּתוֹךְ הַתֶּבֶן. כְּלוּם צְרִיכָה אֶלָּא בְיֶתֶר.

Rebbi Ḥanina, the colleague of the rabbis, asked: If he gave heave one in sixty, which is one in sixty-one including broken grain, what is left on the sides, and what remains in the chaff? Rebbi Yose said, is that not the Mishnah: “Since everybody giving heave also thinks of broken grain, what is left on the sides, and what remains in the chaff.” Is that not needed only for the excess?

תַּנֵּי שָׂדֶה שֶׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ לִפְנֵי גוֹי וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר הַתּוֹסֶפֶת פָּטוּר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַתּוֹסֶפֶת חַיָיב. רִבִּי אֲבִינָא עוּלָא בְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אַף חֲכָמִים לֹא חִיְיבוּ בְתוֹסֶפֶת אֶלָּא לְשֶׁעָבָר שֶׁאִם הָיָה שֵׁינִי שֵׁינִי עָנִי עָנִי. תַּנֵי רִבִּי יוֹנָתָן בֵּירִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְנַיִין לִתְבוּאָה שֶׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה כּוֹנְסָהּ אוֹתָהּ בַּשְׁבִיעִית. תַּלְמוּד לוֹמַר וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ בַּשְׁבִיעִית. רִבִּי אֲבִינָא עוּלָא בְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אַתְיָא דְּרִבִּי יוֹנָתָן בֵּירִבִּי יוֹסֵי בְּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר אַחַר שְׁלִישׁ הָרִאשׁוֹן אַתְּ מְהַלֵּךְ. כֵּן רִבִּי יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵי אוֹמֵר אַחַר שְׁלִישׁ הָרִאשׁוֹן אַתְּ מְהַלֵּךְ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אֲבוּנָא תַּרְתֵּין מִילִּין אַתּוּן אָמְרִין וְאִינֻּין פְּלִיגִין הָדָא עַל הָדָא. הָכָא אַתּוּן מָרִין אַף חֲכָמִים לֹא חִיְיבוּ בְתוֹסֶפֶת אֶלָּא לְשֶׁעָבָר שֶׁאִם הָיָה שֵׁינִי שֵׁינִי עָנִי עָנִי. וְהָכָא אַתּוּן מָרִין אַתְיָא דְּרִבִּי יוֹנָתָן בֵּירִבִּי יוֹסֵי בְּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. אִי דְּאַתְיָיא דְּרִבִּי יוֹנָתָן בֵּירִבִּי יוֹסֵי בְּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמַה דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר אִסּוּר סְפִחִים תּוֹרָה. כֵּן רִבִּי יוֹנָתָן בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר אִיסּוּר סְפִחִים תּוֹרָה. הֵבִיאָה פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ לִפְנֵי שְׁבִיעִית נִכְנְסָה שְׁבִיעִית אֲסוּרָה מִשּׁוּם סְפִחִין וְלֹא חָלָה עָלֶיהָ קְדוּשַׁת שְׁבִיעִית. שֶׁכְּבָר הָיוּ עֲשָׂבִים וְלֹא חָלָה עֲלֵיהֶן קְדוּשַׁת שְׁבִיעִית. הֵבִיאָה פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ לִפְנֵי שְׁמִינִית וְנִכְנְסָה שְׁמִינִית מוּתֶּרֶת מִשּׁוּם סְפִחִין וְחָלָה עֲלֶיהֶן קְדוּשַׁת שְׁבִיעִית. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן מָרִין מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי עֲקִיבָה כְּסִדְרָן שֶׁל שָׁנִים שֶׁאִם הָיָה שֵׁינִי שֵׁינִי עָנִי עָנִי.

It was stated: If a field became one-third ripe in the possession of a Gentile and a Jew bought it from him, Rebbi Aqiba says the addition is free. But the Sages say, the addition is obligated. Rebbi Abina, Ulla ben Rebbi Israel in the name of Rebbi Eleazar: Also the Sages did obligate only for the past; if it was second it remains second, for the poor it remains for the poor. It was stated: Rebbi Jonathan ben Rebbi Yose says, from where that grain one-third ripe before New Year’s day may be brought in during the Sabbatical? The verse says (Lev. 25:3): “You shall gather its yield,” [even] in the Sabbatical year. Rebbi Abina, Ulla ben Rebbi Israel in the name of Rebbi Eleazar: Rebbi Jonathan ben Rebbi Yose follows the argument of his teacher Rebbi Aqiba. Just as Rebbi Aqiba said, you follow the first third, so Rebbi Jonathan ben Rebbi Yose said, you follow the first third. Rebbi Zeїra said to Rebbi Abina, you say two things which contradict one another. Here you teach that the Sages also did obligate only for the past; if it was second it remains second, for the poor it remains for the poor. There, you teach that Rebbi Jonathan ben Rebbi Yose follows the argument of his teacher Rebbi Aqiba. If Rebbi Jonathan ben Rebbi Yose follows the argument of his teacher Rebbi Aqiba then just as Rebbi Aqiba says the prohibition of aftergrowth is from the Torah, so Rebbi Jonathan ben Rebbi Yose must say, the prohibition of aftergrowth is from the Torah. If it grew less than one-third ripe before the Sabbatical, in the Sabbatical it is forbidden as aftergrowth but the sanctity of the Sabbatical did not fall on it since it was grass on which the sanctity of the Sabbatical cannot fall. If it grew less than one-third ripe before the eighth year, in the eighth year it is permitted as aftergrowth but the sanctity of the Sabbatical falls on it. Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish both teach that the Sages agree with Rebbi Aqiba in the order of years; if it was second it remains second, for the poor it remains for the poor.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֶבְקֵר וְהֶקְדֵּשׁ בְּסוּרִיָּא מַחֲלוֹקֶת רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲכָמִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מוֹדֵי רִבִּי עֲקִיבָא לַחֲכָמִים בְּחָנָט וְהַשְׁרָשָׁה. זָרַע בְּחוֹרֵבָה וְהֵבִיאָה שְׁלִישׁ וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה הַתּוֹסֶפֶת חַיָיב. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין הַתּוֹסֶפֶת פָּטוּר. זָרַע בַּבָּיִת וְהֶעֱבִיר הַסְּכָךְ וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה הַתּוֹסֶפֶת פָּטוּר. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין הַתּוֹסֶפֶת חַיָיב.

Rebbi Joḥanan said, abandonment, dedication, and Syria are in dispute between Rebbi Aqiba and the Sages. Rebbi Simeon ben Laqish said, Rebbi Aqiba agrees with the Sages about budding and growing roots. If somebody sowed a dry spot, it grew one-third ripe, and he made a roof over it: according to Rebbi Aqiba any later growth is obligated; according to the Sages any later growth is free. If he sowed in a house, removed the roof, and then made a roof over it: according to Rebbi Aqiba any later growth is free; according to the Sages any later growth is obligated.

וְאַף בְּחַלָּה כֵּן מַחֲלוֹקֶת רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲכָמִים. מַה אַתְּ בָּעֵי מֵרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר פֵּירוֹת חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ חַיָיבִין בְּחַלָּה. אִין יִסְבּוֹר רִבִּי עֲקִיבָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר יְאוֹת אַתְּ מַקְשִׁי.

Is there a dispute between Rebbi Aqiba and the Sages even for ḥallah? What do you want from Rebbi Aqiba, since Rebbi Aqiba said, produce from outside the Land which was imported into the Land is obligated for ḥallah? If Rebbi Aqiba would hold like Rebbi Eliezer, your question would be correct.

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא זָרַע בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב וְנָקַב. אָמַר לֵיהּ עַכְשָׁיו נָקֻב.

Rebbi Abun bar Ḥiyya asked before Rebbi Zeїra: He sowed in a flower pot without a hole and made a hole? He said to him, now it has a hole.

אָמַר רִבִּי אָבִין אַתְיָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּשִׁיטָּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל זְקֵינוֹ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ אָרִיסִין לְגוֹיִם בְּסוּרִיָּא. רִבִּי לִיעֶזֶר מְחַיֵיב פֵּירוֹתֵיהֶן לְמַעְשְׂרוֹת וְלִשְׁבִיעִית. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל פּוֹטֵר.

Rebbi Abun said, Rabban Simeon ben Gamliel goes with the argument of his ancestor Rabban Gamliel. As we stated there: “Jews who were sharecroppers for Gentiles in Syria, Rebbi Eliezer obligates their produce for tithes and the Sabbatical but Rabban Gamliel frees.”

רִבִּי אוֹמֵר לְפִי חֶשְׁבּוֹן עַל רֹאשָׁהּ.

Rebbi said, all according to computation; this refers to the first part [of the Mishnah].