Jerusalem Talmud Yoma 2.4

משנה: תָּמִיד קָרֵב בְּתִשְׁעָה בַּעֲשָׂרָה בְּאַחַד עָשָׂר בִּשְׁנֵים עָשָׂר לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כֵּיצַד עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה. בֶּחָג בְּיַד אַחַת צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם הֲרֵי עֲשָׂרָה. בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּאַחַד עָשָׂר עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גֵיזִירֵי עֵצִים. בַּשַּׁבָּת בְּאַחַד עָשָׂר עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. וּבַשַּׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מָיִם. אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר הַבָּשָׂר בַּחֲמִשָּׁה הַקִּרְבָּיִים וְהַסּוֹלֶת וְהַיַּיִן שְׁנַיִם שְׁנָיִם: פַּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. הָרֹאשׁ וְהָרַגְלַיִם הָרֹאשׁ בְּאֶחָד וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם. הָעֹקֶץ וְהָרַגְלַיִם הָעֹקֶץ בִּשְׁנַיִם וְהָרַגְלַיִם בִּשְׁנַיִם. הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה הֶחָזֶה בְּאֶחָד וְהַגֵּרָה בִּשְׁלשָׁה. שְׁתֵּי יָדוֹת בִּשְׁנַיִם. וּשְׁתֵּי דְפַנּוֹת בִּשְׁנַיִם. הַקִּרְבַּיִים וְהַסּוֹלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁלשָׁה שְׁלשָׁה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּקָרְבְּנוֹת צִיבּוּר. אֲבָל בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד אִם רָצָה לְהַקְרִיב מַקְרִיב. הֶפְשֵׁיטָן וְנִיתּוּחָן שֶׁל אֵילּוּ וָאֵילּוּ שָׁוֶה:

MISHNAH: The daily sacrifice is brought by nine persons, by ten, by eleven, by twelve, neither less nor more. How is this? Itself by nine, and on Tabernacles in the hand of one a vial of water, these are ten. In the evening by eleven; itself by nine and in the hands of two, two wooden logs. On the Sabbath by eleven, itself by nine, two, in their hands two cups of incense of the shew-bread;.. On the Sabbath of Tabernacles, in the hand of one a vial of water. A he-goat is brought by eleven, the meat by five, the intestines, and the fine flour, and the wine, each by two. A bull is brought by twenty-four, head and leg, the head by one and the leg by two; spine and leg, the spine by two and the leg by two; breast and fat, the breast by one and the fat by three; the two front legs by two; the two side pieces by two; the intestines, and the fine flour, and the wine by three each. When has this been said? For a public offering. But for a private offering, if one wants to sacrifice, he sacrifices. Skinning and cutting into pieces is the same for these and for those.

הלכה: וְעָרְכוּ. יָכוֹל מֵאָה. יָכוֹל מָאתַיִם. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. כָּל שֶׁשְּׁמוּעוֹ מְרוּבֶּה וּשְׁמוּעוֹ מְמוּעָט. תָּפַשְׂתָּה הַמְרוּבֶּה לֹא תָפַשְׂתָּ. תָּפַשְׂתָּ אֶת הַמְמוּעָט תָּפַשְׂתָּה. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר. שְׁתֵּי מִידּוֹת. אַחַת כָּלָה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ כָּלָה. הָכֹּל מוֹדִין בְּמִידָּה כָלָה וְאֵין מוֹדִין בְּמִידָּה שֶׁאֵינָהּ כָּלָה. אָמַר רִבִּי נְחֶמָיָה. וְכִי מַה בָא הַכָּתוּב. לִפְתּוֹחַ אוֹ לִנְעוֹל. לֹא בָא לִנְעוֹל אֶלָּא לִפְתּוֹחַ. אִם אוֹמֵר. יָמִים. עֲשָׂרָה. אֵינָן אֶלָּא מֵאָה אֶלָּא מָאתַיִם. אֶלָּא אֶלֶף אֶלָּא רִיבוֹא. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר. יָמִים שְׁנַיִם. פָּתַחְתָּ. רִבִּי מָנָא אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יְהוּדָה. יָמִים שְׁנַיִם. יָכוֹל יָמִים הַרְבֶּה. אִם מְרוּבִּין הֵן. וַהֲלֹא כְבָר נֶאֲמַר רַבִּים. הָא לֹא דִיבֵּר אֶלָּא בְיָמִים מְעוּטִים. וְכַמָּה הֵן. הֲוֵי אוֹמֵר. שְׁנַיִם. רַבִּים שְׁלֹשָׁה. יְכוֹל (יָמִים) רַבִּים עֲשָׂרָה. אָמַר יָמִים וְאָמַר רַבִּים. מַה יָמִים מִיעוּט יָמִים שְׁנַיִם. אַף רַבִּים מִיעוּט רַבִּים שְׁלֹשָׁה. יְכוֹל שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וְכִי נֶאֱמַר יָמִים [וְרַבִּים]. וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָמִים רַבִּים. הָא כֵיצַד. הָרַבִּים הַלָּלוּ יְהוּ מְרוּבִּין עַל שְׁנַיִם. וְכַמָּה הֵן. הֲוֵי אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה.

HALAKHAH: They shall arrange. I could think, a hundred; I could think, two hundred. Rebbi Aqiba said, anywhere you could understand many or you could understand few, if you took the many you took nothing, if you took few you took. It was stated: Rebbi Jehudah ben Bathyra said, two measures; one finite, the other infinite. Everybody measures with the finite measure, but nobody measures with the infinite measure. Rebbi Nehemiah said, does the verse come to open or to lock in? It does not come to lock in but to open. If you are saying days are ten, they could be 100 or 200 or 1’000 or 10’000. But if you say days are two, you did unlock. Rebbi Muna said in the name of Rebbi Jehudah. Days are two. I could think that days are many. If they are many, why is it said, many? Therefore the verse only spoke of few days. How much are they? It means two; many are three. I could think that many (days) means ten. It says days and it says many. Since the minimum of days are two, so for many, the minimum of many are three. I could think that two and three make five. But is it said, days [and many]? It only is said, many days. How is this? These many should be more than two. How many are they? It implies three.

וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן. יָכוֹל מֵאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אוֹתָם. [אִי וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אוֹתָם.] יָכוֹל יְהֵא כֹהֵן אֶחָד עוֹרֵך אֶת כָּל הָאֵיבָרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָרְכוּ. הָא כֵיצַד. כֹּהֵן אֶחָד עוֹרֵךְ שְׁנֵי אֵיבָרִים. וְכַמָּה הֵן אֵיבָרִים. עֲשָׂרָה. וְאֶחָד בְּקִרְבַּיִים. נִמְצָא הַטְּלֵה עוֹלֶה בְשִׁשָּׁה. דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. וְעָרְכוּ. שְׁנַיִם. בְּנֵי אַהֲרֹן שְׁנַיִם. הַכֹּהֲנִים. שְׁנַיִם. מְלַמֵּד שֶׁהַטְּלֵה עוֹלֶה בְשִׁשָּׁה. [הַכֹּהֲנִים. לְרַבּוֹת הַקֵרֵחִים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָא.]

The sons of Aaron shall arrange. I could think, a hundred; the verse says, the Cohen shall arrange. [If the Cohen shall arrange,] I could think that a single Cohen should arrange all the limbs; the verse says, they shall arrange. How is this? One Cohen arranges two limbs. How many limbs are there? Ten, and one for the intestines. It turns out that the lamb comes up by six (priests}, the words of Rebbi Ismael. Rebbi Aqiba says, they shall arrange, two; the sons of Aaron, two; the priests, two. This teaches that the lamb comes up by six {priests}. [The priest, to include the bald-headed, the words of Rebbi Jehudah.]

וַהֲלֹא בְּבֶן הַבַּקָּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. בְּתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. נֶאֱמַר כָּאן עֲרִיכָה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אוֹתָם. מָה עֲרִיכָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בְּתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף עֲרִיכָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָאן בְּתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אֵינוֹ צָרִיךְ. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְעָרְכוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהֵן שְׁנַיִם. וְאַתְּ דְּרַשׁ. וְעָרְכוּ שְׁנַיִם. בְּנֵי אַהֲרֹן שְׁנַיִם. הַכֹּהֲנִים שְׁנַיִם. וְתַנֵּי כֵן. אֵין לָךְ קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר אֶלְּא קָטוֹרֶת בִּלְבַד.

But does the verse not speak of cattle? Where does the verse imply that it is written about the daily morning sacrifice? Simeon bar Abba, Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai: It is written here arranging, and it is written there, the Cohen shall arrange them. Since concerning the arrangement mentioned there, the verse speaks about the daily morning sacrifice, so also concerning the arrangement mentioned here, the verse speaks about the daily morning sacrifice. Ulla bar Ismael in the name of Rebbi Eleazar, this is unnecessary. From the meaning of they shall arrange, do we not understand that they are two? And you explain, they shall arrange, two; the sons of Aaron, two; the priests, two; and it was stated so: Nothing precedes the daily sacrifice but incense.

יְכוֹלִין הֵם שְׁלֹשָׁה לְהַעֲלוֹתוֹ. וְלָמָּה אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר. אֶלָּא כְדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמָפֵּי.

Three could bring it up; why is a he-goat brought by eleven? Only to make a procession.

רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרֵי. מִפְּנֵי מַה פָּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְפֵּי לַדָּבָר. עַל שֵׁם בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ. וְאַתְּ דְּרַשׁ. וְעָרְכוּ שְׁנַיִם. בְּנֵי אַהֲרֹן שְׁנַיִם. הַכֹּהֲנִים שְׁנַיִם. מִיכָּן לְפָרוֹ שֶׁל יָחֵיד שֶׁיְּהֵא קָרֵב בְּשִׁשָּׁה.

The rabbis of Caesarea say, why is a bull brought by 24? To make a procession on the occasion, under the heading, in God’s House we shall walk in excitement. Since one explains, they shall arrange, two; the sons of Aaron, two; the priests, two; from here that a private person’s bull should be brought by six.