Jerusalem Talmud Pesachim 9.10

משנה: שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִסְחֵיהֶן זֶה מוֹשֵׁךְ לוֹ אֶחָד וְזֶה מוֹשֵׁךְ לוֹ אֶחָד. זֶה מְמַנֶּה עִמּוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק וְזֶה מְמַנֶּה עִמּוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק זֶה בָא אֵצֶל זֶה וְזֶה בָא אֵצֶל זֶה וְכָךְ הוּא אוֹמֵר אִם שֶׁלִּי הוּא הַפֶּסַח זֶה יָדֶיךָ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּךְ וְנִמְנֵיתָ עַל שֶׁלִּי. וְאִם שֶׁלָּךְ הוּא הַפֶּסַח זֶה יָדַי מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלִּי וְנִמְנֵיתִי עַל שֶׁלָּךְ:

MISHNAH: If the Pesaḥim of two people were intermingled, each of them takes one, and each one invites another from the street to subscribe with him. One of each group joins the other, and each one declares as follows: If this Pesaḥ be mine, your hand is removed from yours and you are subscribing to mine, and if this Pesaḥ be yours, my hand is removed from mine and I am subscribing to yours.

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוּדָה הִיא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. וְרִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. הָא שֶׁלְאַרְבָּעָה עָשָׂר לֹא. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוּדָה הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כָּל גַּרְמָאּ אָמְרָה דְּהִיא דְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵין שׁוֹחֲטִין פֶּסַח לְיָחִיד דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. וְרִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר.

HALAKHAH: Rebbi Joḥanan said, this is Rebbi Jehudah’s as we have stated there, “One does not slaughter the Pesaḥ for a single person, the words of Rebbi Jehudah; but Rebbi Yose permits.” Therefore not of the Fourteenth. Did not Rebbi Joḥanan say, this is Rebbi Jehudah’s? Rebbi Yose said, does it proclaim that it is Rebbi Jehudah’s? As we have stated there, “One does not slaughter the Pesaḥ for a single person, the words of Rebbi Jehudah; but Rebbi Yose permits.”