Jerusalem Talmud Bava Kamma 9.5

משנה: נָתַן צֶמֶר לַצַּבָּע וְהִקְדִּיחֳהּ הַיּוֹרָה נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. צְבָעוֹ כָאוּר אִם הַשְּׁבָח יֶתֶר עַל הַהוֹצָאָה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְצִיאָה וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשְּׁבָח נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשְּׁבָח. לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָאוֹ שָׁחוֹר שָׁחוֹר וּצְבָאוֹ אָדוֹם רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הַשְּׁבָח יֶתֶר עַל הַיְצִיאָה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְצִיאָה וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשְּׁבָח נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשְּׁבָח.

MISHNAH: If one gave wool to the dyer and the vat burned it, he gives him the value of his wool. If he dyed it poorly, if the increased value is more than the expenses, he gives him his expenses; if the expenses are more than the increased value he gives him the increased value. To dye it red and he dyed it black, black and he dyed it red, Rebbi Meïr says, he gives him the value of his wool. Rebbi Jehudah says, if the increased value is more than the expenses, he gives him his expenses; if the expenses are more than the increased value he gives him the increased value.

הלכה: נָתַן צֶמֶר לַצַּבָּע כול׳. רַב הוּנָא אָמַר. שֶׁהִקְדִּיחוּ סַמְמָנִין. אֲבָל הִקְדִּיחָה יוֹרָה אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ הִקְדִּיחוּ סַמְמָנִין אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ.

HALAKHAH: “If one gave wool to the dyer,” etc. Rav Huna said, if chemicals burned it, but if the vat burned it, he may say to him: Here is your property before you. Samuel said, even if chemicals burned it, he may say to him: Here is your property before you.

מָהוּ אִם הַשְּׁבָח יֶתֶר עַל הַהוֹצָאָה נוֹתֵן לוֹ הַהוֹצָאָה. בַּר נַשׁ דִּיהַב לְחַבְרֵיהּ חֲמִשָּׁה מִינֵי עֲמַר וַחֲמִשָּׁה מִינֵי סַמְמָנִין וָעֲשָׂרָה מָנוֹי אַגְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. צִיבְעֵיהּ סוֹמַק וּצְבָעֵיהּ אוּכָּם. אֲמַר לֵיהּ. אִילּוּ צְבַעְתֵּיהּ סוֹמַק הֲוָה טָב עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה מָנוֹי וּכְדוּ דִצְבַעְתֵּיהּ אוּכָּם לֵית הוּא טָב אֶלָּא עֶשְׂרִין מָנוֹי. אַתְּ אוֹבַדְתְּ דִּידָךְ. אֲנָא לָא אוֹבֵד דִּידִי. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְתִשְׁמַע מִינֵּהּ. בַּר נַשׁ דִּיהַב לְחַבְרֵיהּ ח̇ דֵּינָרִין דִּזְבִין לֵיהּ חִיטִּין מִטִּיבֵּרִיָּה וּזְבַן לֵיהּ מִצִּיפּוֹרִי. אֲמַר לֵיהּ. אִילּוּ זְבַנְתְּ לִי מִטִּיבֵּרִיָּא הֲווֹן עֶשְׂרִין וַחֲמִשָּׁה מוֹדִיי. כְּדוֹן דִּזְבַנְתְּ מִצִּיפּוֹרִי לֵיתְנוּן אֶלָּא עֶשְׂרִין מוֹדִיי. אַתְּ אוֹבַדְתְּ דִּידָךְ. אֲנָא לָא אוֹבֵד דִּידִי.

What means “if the increased value is more than the expenses, he gives him his expenses”? A person gave to another five lots of wool, five portions of dye, and ten minas for his wages. He told him, dye it red, but the other dyed it black. He told him, if you had dyed it red, it would have been worth 25 minas, now that you dyed it black it is worth only 20 minas. You lost yours, I did not lose mine. Rebbi Jonah said, you can understand from here that if a person gave to another eight denars to buy for him wheat in Tiberias but he bought for him in Sepphoris, he may say to him, if you had bought for me in Tiberias there would have been 25 modii; now that you bought in Sepphoris there are only 20 modii. You lost yours, I did not lose mine.

תַּנֵּי. הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵירוֹ לִיקַּח לוֹ חִטִּים וְלָקַח לוֹ שְׂעוֹרִים. אִם פָּחֲתוּ פָּחֲתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לוֹ. וְתַנֵּי חוֹרָן. אִם פָּחֲתוּ פָּחֲתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לִשְׁנֵיהֶן. [מָן דָּמַר אִם פָּחֲתוּ פָּחֲתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לוֹ רִבִּי מֵאִיר. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון הַמּוֹכֵר לְזַכּוֹת אֶלָּא לַלּוֹקֵחַ. וּמָן דָּמַר אִם פָּחֲתוּ פָּחֲתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לִשְׁנֵיהֶן רִבִּי יְהוּדָה.] מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָן. שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון הַמּוֹכֵר לְזַכּוֹת אֶלָּא לְבַעַל הַמָּעוֹת. וְלָמָּה אֵין חוֹלֵק עִמּוֹ. שֶׁאָסוּר לִיהֲנוֹת מֵחֲבֵירוֹ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ אָמַר לוֹ לִיקַּח לוֹ חִטִּים וְלָקַח לוֹ חִטִּים. [אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ לִיקַּח לוֹ בָהֶן חִטִּין וְלָקַח לוֹ חִטִּין] לֹא נִתְכַּוֵון הַמּוֹכֵר לְזַכּוֹת אֶלָּא לְבַעַל הַמָּעוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ לִיקַּח חִיטִּים וְלָקַח לוֹ שְׂעוֹרִים לֹא נִתְכַּוֵון מוֹכֵר לְזַכּוֹת אֶלָּא לַלּוֹקֵחַ וְקִיֵים מַה בְיָדֵיהּ. אָמַר רִבִּי נָסָא. בְּשָׁעָה שֶׁקִּיֵים שְׁלִיחוּתוֹ לֹא נִתְכַּוֵון הַמּוֹכֵר לְזַכּוֹת לְבַעַל הַמָּעוֹת. לא קִיֵים שְׁלִיחוּתוֹ נִתְכַּוֵון לְזַכּוֹת לַלּוֹקֵחַ. וְלָמָּה חוֹלֵק עִמּוֹ. אָמַר. הוֹאִיל וּבָאָת לוֹ הֲנָיָיה מִתַּחַת יָדוֹ אַף הוּא חוֹלֵק עִמּוֹ.

It was stated: One gives money to another to buy wheat for him, but the man bought barley. If it went down in price, it went down in price for him; if it rose in price, it rose for him. We stated otherwise: “If it went down in price, it went down in price for him; if it rose in price, it rose for both of them.” [He who said if it went down in price, it went down in price for him; if it rose in price, it rose for him, is Rebbi Meïr. What is Rebbi Meïr’s reason? Because the seller intended to transfer ownership only to the buyer. But he who said, if it went down in price, it went down in price for him; if it rose in price, it rose for both of them, is Rebbi Jehudah.] What is Rebbi Jehudah’s reason? Because the seller intended to transfer ownership only to the owner of the money. Why does he (not) split with him? Because it is forbidden to take advantage of another person. Then even if one gave him money to buy wheat and he bought wheat? [Rebbi Joḥanan said, if he had given money to buy wheat and he bought wheat,] the seller intended to transfer ownership only to the owner of the money. If he had given money to buy wheat and he bought barley, the seller intended to transfer ownership only to the buyer, who is stuck with what he has on his hands. Rebbi Nasa said, if he was true to his agency, did the seller not intend to transfer ownership to the owner of the money? If he was not true to his agency, he intended to transfer ownership to the buyer. Then why does he split with him? He said, because he realizes a profit by means of the other man’s money, he splits with him.

הָתִיב רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר בָּא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. וְהָתַנִּינָן. אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְאֶחֶד הַמַּעֲרִיךְ עַצְמוֹ אֵין לוֹ בִּכְסוּת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. אָמַר. לֹא עָלַת עַל דַּעְתּוֹ לוֹמַר בִּכְסוּת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. וְהָתַנִּינָן. עֶרְכִּי עָלַי. כֵּיוָן שֶׁאָמַר עֶרְכִּי עָלַי לֹא קָבַע לְעַצְמוֹ אֶלָּא נ̇ סֶלַע. הָאוֹמֵר. עֶרְכִּי עָלַי עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְסַדֵּר מַה שֶׁעַל אִשְתִּי וּבָנַיי. רִבִּי נָסָא בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. הָאוֹמֵר. עֶרְכִּי עָלַי עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְסַדֵּר מֵחֶפֶץ פְּלוֹנִי. אֵין מְסַדְּרִין לוֹ מֵאוֹתוֹ הַחֵפֶץ. רַב הוֹשַׁעְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין שָׁמִין עֲרָכִין מִן הַמִּטַּלְטְלַין דְּבַר תּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶן.

Rebbi Samuel bar Abba objected before Rebbi Joḥanan. Did we not state: “Both the person who dedicates and the one who vows his own valuation exclude their wives’ and children’s clothing.” He answered, nobody thought to include their wives’ and children’s clothing. But did we not state: “My valuation on myself”; at the moment when he said, my valuation on myself, he only obligated himself for fifty tetradrachmas. If he says, my valuation on myself on condition not to pledge what is worn by my wife and children? Rebbi Nasa in the name of Samuel bar Abba: One who says, my valuation on myself on condition not to pledge a particular thing, one cannot use that particular thing as a pledge. Rav Hoshaia in the name of Samuel bar Abba: This implies that one does not foreclose valuations from movables by biblical decree but only from the rabbis.