Jerusalem Talmud Yevamot 9.8

משנה: בַּת כֹּהֵן שֶּׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵן לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. נִשֵּׂאת לַלֵּוִי תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵן תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. נִשֵּׂאת לְכֹהֵן תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵן תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. מִלֵּוִי לֹא תֹאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל חוֹזֶרֶת לְבֵית אָבִיהָ וְעַל זוֹ נֶאֱמַר וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ.

MISHNAH: A Cohen’s daughter married to an Israel may not eat heave. If he died but she had a son from him, she may not eat heave. If [then] she married a Levite, she may eat tithe. If he died but she had a son from him, she may eat tithe. If [then] she married a Cohen, she may eat heave. If he died but she had a son from him, she may eat heave. If her son from the Cohen died, she may eat tithe; from the Levite, she may not eat tithe. If her son from the Israel died, she returns to her father’s house and for this case it was said: “She returns to her father’s house as in her youth.”

הלכה: בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל כול׳. רִבִּי לֵיוֹנְטֵי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. נִיחָא בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּישֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל חוֹזֶרֶת וְאוֹכֶלֶת. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן הוֹאִיל וְהִיא רְאוּיָה לוֹכַל לָמָּה אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי זְעִירָה רַב עָנָן בְשֵׁם רַב. מַהוּ בַּת כֹּהֵן. מִתְלַמֶּדָּתָהּ שֶׁלַּכֹּהֵן. כְּמַה דְתֵימַר בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה. וְכִי בַּת בָּבֶל הָיְתָה. אֶלָּא שֶׁנַּעֲשֵׂית כְּמַעֲשֵׂה בָבֶל. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. שְׁתֵּי בָנוֹת אֲמוּרוֹת בַּפָּרָשָׁה. אַחַת חוֹזֶרֶת וְאוֹכֶלֶת וְאַחַת חוֹזֶרֶת וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת. בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּישֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל חוֹזֶרֶת וְאוֹכֶלֶת. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן חוֹזֶרֶת וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת. אֱמוֹר מֵעַתָּה. נִשֵּׁאת לְכָשֵׁר חוֹזֶרֶת וְאוֹכֶלֶת. לְפָסוּל חוֹזֶרֶת וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת. רַב אָמַר הֲלָכָה אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת בֶּחָזֶה וַשּׁוֹק. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אוֹכֶלֶת בֶּחָזֶה וַשּׁוֹק. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה מְסַיֵיעַ לְרַב. מִלֶּחֶם. לֹא כָּל הַלֶּחֶם. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹאכֵל. לְרַבּוֹת חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר.

HALAKHAH: “A Cohen’s daughter married to an Israel,” etc. Rebbi Leontes asked before Rebbi Yose: One understands that a Cohen’s daughter who was married to an Israel returns to eat. But why does the daughter of an Israel married to a Cohen not eat when she should be enabled to eat? He said to him, so said Rebbi Ze‘ira, Rav Anan in the name of Rav: What means “a Cohen’s daughter”, one who is trained by a Cohen. As you say, “Babylon’s ransacked daughter,” was she the daughter of Babylon? But she behaved in Babylon’s way. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav: Two daughters are mentioned in the paragraph. One returns and eats, the other returns but does not eat. A Cohen’s daughter who was married to an Israel returns to eat. A daughter of an Israel married to a Cohen returns but does not eat. Say also, if she was married to a qualified person, she returns and eats, to a disqualified person she returns but does not eat. Rav said, practice is that she returns to eat heave but not to eat breast and foreleg. Rebbi Joḥanan said, she eats breast and foreleg. Rebbi Ḥiyya stated a support for Rav: “of food,” not all the food. Rebbi Simeon ben Ioḥai stated a support for Rebbi Joḥanan: “of her father’s food she shall eat,” to include the loaves of the thanksgiving sacrifice and the cakes of the nazir.