Jerusalem Talmud Berakhot 7.3

משנה: כֵּיצַד מְזַמְּנִין בִּשְׁלֹשָׁה אוֹמֵר נְבָרֵךְ. בִּשְׁלֹשָׁה וְהוּא אוֹמֵר בָּרְכוּ. בַּעֲשָׂרָה אוֹמֵר נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ. בַּעֲשָׂרָה וְהוּא אוֹמֵר בָּרְכוּ. אֶחָד עֲשָׂרָה וְאֶחָד עֶשֶׂר רִבּוֹא. בְּמֵאָה אוֹמֵר נְבָרֵךְ לַיי אֱלֹהֵינוּ. בְּמֵאָה וְהוּא אוֹמֵר בָּרְכוּ. בְּאֶלֶף אוֹמֵר נְבָרֵךְ לַיי אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בְּאֶלֶף וְהוּא אוֹמֵר בָּרְכוּ. בְּרִבּוֹא אוֹמֵר נְבָרֵךְ לַיי אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ. רִבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר לְפִי רוֹב הַקָּהָל מְבָרְכִין שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה מַה מָצִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶחָד מְרוּבִּין וְאֶחָד מוּעָטִין אוֹמֵר בָּרְכוּ אֶת יי. רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל אוֹמֵר בָּרְכוּ אֶת יי הַמְבוֹרָךְ.

MISHNAH: How does one ‘invite’? If there are three, he says: let us praise. If there are three in addition to himself, he says: praise! If there are ten, he says: let us praise our God. If there are ten in addition to himself, he says: praise! There is no difference between ten and ten myriads. If there are a hundred, he says: let us praise the Eternal, our God. If there are a hundred in addition to himself, he says: praise! If there are a thousand, he says: let us praise the Eternal, our God, the God of Israel. If there are a thousand in addition to himself, he says: praise! If there are ten thousand, he says: let us praise the Eternal, our God, the God of Israel, God of Hosts, Who thrones over the Cherubim, for the food that we ate. Rebbi Yose the Galilean says, the praise has to be according to the multitude of the assembled, as it is said (Ps. 68:27): “In assemblies praise God, the Lord, from the root of Israel.” Rebbi Aqiba said, do we not find in the synagoge that one recites “Praise the Eternal” whether there are many or few? Rebbi Ismael says, “Praise the Eternal, the Praised One!”

הלכה: דְּלֹּמָה. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי חִיָיא בַּר בָּא רִבִּי חֲנִינָא חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנָן הֲווּ יָתְבִין אָכְלִין. נְסָב רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא כַּסָּא וּבֵירַךְ וַאֲמַר נְבָרֵךְ וְלָא אֲמַר בָּרְכוּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. וְלָמָּה לֹא אָמַרְתָּ בָּרְכוּ. אֲמַר לֵיהּ וְלֹא כֵן תַּנִּי אֵין מְדַקְדְקִין בַּדָּבָר. בֵּין שֶׁאָמַר נְבָרֵךְ בֵּין שֶׁאָמַר בָּרְכוּ אֵין תּוֹפְסִין אוֹתוֹ עַל כַּךְ. וְהַנּוֹקְדָּנִין תּוֹפְסִין אוֹתוֹ עַל כַּךְ. וּבְאִישׁ לְרִבִּי זְעִירָא בְּגִין דִּצְוַוח רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא לְרִבִּי חִיָיא בַּר [בָּא] נוֹקְדָנָא.

HALAKHAH: Clarification. Rebbi Zeïra, Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Ḥiyya bar Abba, and Rebbi Ḥanina the colleague of the rabbis, were sitting and eating together. Rebbi Jacob bar Aḥa took the cup and said “let us praise”, he did not say: “praise!”. Rebbi Ḥiyya bar Abba asked him, why did you not say “praise!” He said to him, did we not state: “One does not insist on the formulation. Whether he says ‘let us praise’, or he says ‘praise!’, one does not criticize him, but the pedants criticize him for that.” Rebbi Zeïra felt badly that Rebbi Jacob bar Abba had called Rebbi Ḥiyya bar Abba a pedant.

שְׁמוּאֵל אָמַר אֵינִי מוֹצִיא אֶת עַצְמִי מִן הַכְּלָל. הוֹתִיבוּן הֲרֵי בִּרְכַת הַתּוֹרָה הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בָּרְכוּ. אָמַר רִבִּי אָבוּן מִכֵּיוָן דְּיֵימַר הַמְּבוֹרָךְ אַף הוּא אֵינוֹ מוֹצִיא עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל.

Samuel said: I do not want to exclude myself from the group. They objected: look at the benediction for the Torah where he says “praise!” Rebbi Abun said, since he will conclude by “the Praised One”, he does not exclude himself from the group.

רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא הֲוָה מְשַׁמֵּשׁ קוֹמֵי זְעִירָא. מְזַג לֵיהּ כַּסָּא. אֲמַר לֵיהּ סָב בְּרִיךְ. אֲמַר לֵיהּ וְהַב דַעְתָּךְ דְּאַתְּ מִישְׁתִּי חוֹרָנָה. דְּתַנִּי הַשַּׁמָּשׁ מְבָרֵךְ עַל כָּל כּוֹס וְכוֹס. וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל כָּל פְּרוּסָה וּפְרוּסָה. אֲמַר לֵיהּ כְּמָא דַּאֲנָא יְהַב דַּעְתִּי מַפְקָא יָתָיךְ יְדֵי חוֹבָתָךְ בְּבִרְכָתָה. כֵּן הַב דַּעְתָּךְ מַפְקָא יְדֵי חוֹבָתִי בְאָמֵן. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר יִרְמְיָה מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן הַמִּתְעַסֵּק לֹא יָצָא וְהַשּׁוֹמֵעַ מִן הַמִּתְעַסֵּק לֹא יָצָא.

Rebbi Abba bar Zamina waited upon Zeïra and mixed him a cup. He said to him: Old man, make the benediction, and have the intention of drinking another one, as we have stated: The waiter makes a benediction for every single cup but not for every morsel. He answered him: Just as I have the intention of absolving you of your obligation by the benediction so you must have the intention of absolving me of my obligation by “Amen”. Rebbi Tanḥum bar Jeremiah said, a Mishnah (Rosh Hashanah 4:8) states this: The absent-minded did not fulfill his obligation and he who heard from the absent-minded did not fulfill his obligation.

בְּמֵאָה אוֹמֵר כו׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן זוּ דִבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים אֶחָד עֶשֶׂר וְאֶחָד עֶשֶׂר רִיבּוֹא. רָבָא אָמַר הֲלָכָה כְּמִי שֶׁאוֹמֵר אֶחָד עֶשֶׂר וְאֶחָד עֶשֶׂר רִיבּוֹא.

“If there are a hundred” etc. Rebbi Yoḥanan said, these are the words of Rebbi Jose the Galilean, but the Sages say “there is no difference between ten and ten myriads”. Rava said, practice follows him who states that there is no difference between ten and ten myriads.

מְנַיִין לְעֵדָה שֶׁהִיא עֲשָׂרָה. רִבִּי בָּא וְרִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן נֶאֱמַר כַּאן עֵדָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֵדָה. מַה עֵדָה שֶׁנֵּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה. אַף עֵדָה שֶׁנֵּאֱמַר כַּאן עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן נֶאֱמַר כַּאן תּוֹךְ וְנֵאֱמַר לְהַלָּן תּוֹךְ וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבּוֹר בָּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים. מַה תוֹךְ הָאָמוּר לְהַלָּן עֲשָׂרָה. אַף כַּאן עֲשָׂרָה. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן כִּי אִם מִתּוֹךְ אַתְּ יְלִיף לָהּ סַגִּין אִינוּן. אֶלָּא נֶאֱמַר כַּאן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה. אַף כַּאן עֲשָׂרָה.

From where that “congregation” means ten people? Rebbi Abba and Rebbi Yasa in the name of Rebbi Yoḥanan: It is said here “congregation” and it says there “congregation”. Since “congregation” mentioned there means ten, so also “congregation” mentioned here must mean ten. Rebbi Simon said, it is said here “in the midst” and it is said there “in the midst” (Gen. 42:5): “The sons of Israel came to buy grain in the midst of those who came.” Since “in the midst” said there means ten, so also here it must mean ten. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said to him, if you deduce from “in the midst”, there are too many of them. But it is said here “the children of Israel” and it is said there “the children of Israel.” Since “children of Israel” said there means ten, so here it also must mean ten.

מַה מְקַיְימִין רַבָּנָן טַעְמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי בְּמַקְהֵלוֹת בְּכָל קְהִילָּה וּקְהִילָּה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ במקהלת כְּתִיב.

How do the Sages use the reason of Rebbi Yose the Galilean? “In assemblies”, in each separate congregation. Rebbi Ḥanina the son of Rebbi Abbahu said, it is written במקהלת.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה מַה מָּצִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כו׳‏. רִבִּי חִיָיא בַּר אַשִּׁי קָם מִקְרֵי בְּאוֹרַיְיתָא וְאָמַר בָּרְכוּ וְלֹא אָמַר הַמְבוֹרָךְ. בְּעוּן מִישְׁתּוּקִינֵיהּ אֲמַר לָהֶן רַב אַרְפּוּנֵיהּ. דִּנְהִיג כְּרִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי זְעִירָא קָם מִקְרֵי כֹּהֶן בִּמְקוֹם לֵוִי וּבֵירַךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וּבְעוּן מִישְׁתּוּקִינֵיהּ אֲמַר לוֹן רִבִּי חִיָיא בַּר אַשִּׁי אַרְפּוּנֵיהּ. דְּכֵן אִינּוּן נְהִיגִין גַּבֵּיְיהוּ.

Rav Ḥiyya bar Ashi rose to read in the Torah and said “Praise the Eternal,” he did not add “the Praised One!” They wanted to silence him. Rav said to them, let him, because he follows Rebbi Aqiba. Rebbi Zeïra rose to read as Cohen in place of a Levite and recited the benediction before and after. They wanted to silence him. Rav Hiyya bar Ashi said to them, let him, because that is their way of doing it.

כְּתִיב וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֵת יי [הָאֱלֹהִים] הַגָּדוֹל. בְּמַה הוּא גוֹדְלוֹ. גּוֹדְלוֹ בְשֵׁם הַמְפוֹרָשׁ. רַב מַתָּנָה אָמַר גּוֹדְלוֹ בִּבְרָכָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לָמָּה נִקְרוּ אַנְשֵּׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהֶחֱזִירוּ הַגְּדוּלָּה לְיוֹשְׁנָהּ. אָמַר רִבִּי פִּינְחָס מֹשֶׁה הִתְקִין מַטְבְּעָהּ שֶׁל תְּפִילָּה הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּיבּוֹר וְהַנּוֹרָא. יִרְמְיָה אָמַר הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּיבּוֹר וְלֹא אָמַר הַנּוֹרָא. לָמָּה אָמַר הַגִּיבּוֹר לְזֶה נָאֶה לִקְרוֹת גִּיבּוֹר שֶׁהוּא רוֹאֶה חוּרְבָּן בֵּיתוֹ וְשׁוֹתֵק. וְלָמָּה לֹא אָמַר נוֹרָא אֶלָּא שֶׁאֵין נוֹרָא אֶלָּא בֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁךָ. דָּנִיֵּאל אָמַר הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא וְלֹא אָמַר הַגִּבּוֹר בְּנָיו מְסוּרִין בְּקוֹלָרִין הֵיכָן הִיא גְּבוּרָתוֹ. וְלָמָּה אָמַר הַנּוֹרָא. לְזֶה נָאֶה לִקְרוֹת נוֹרָא בְּנוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה לָנוּ בְּכִבְשָׁן הָאֵשׁ. וְכֵיוָן שֶׁעָמְדוּ אַנְשֵּׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הֶחֱזִירוּ הַגְּדוּלָּה לְיוֹשְׁנָהּ. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּיבּוֹר וְהַנּוֹרָא. וּבָשָׂר וְדָם יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ לִיתֵּן קִצְּבָה לַדְּבָרִים הַלָלוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר יוֹדְעִין הֵן הַנְבִיאִיִּם שֶׁאֱלוֹהֵן אֶמֶּת וְאֵינָן מַחֲנִיפִין לוֹ.

It is written (Neh. 8:6): “Ezra praised the Eternal, the great God.” In what did he declare Him great? He declared Him great by the Explicit Name. Rav Mattanah said, he declared Him great by a benediction. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Why are they called the Men of the Great Assembly? Because they returned the Crown to its former status. Rebbi Phineas said, Moses fixed the formula of benediction, (Deut. 10:17) “the Great, Strong, and Awesome God.” Jeremiah said (Jer. 32:18): “the Great, Strong God,” but he left out “Awesome.” Why did he say “the Strong”? He may rightly be called strong because He sees the destruction and is silent. And why did he not say “the Awesome”? Awesome is only the Temple, as it is said (Ps. 68:36): “Awesome is the Eternal from Your holy place.” Daniel said (Dan. 9:4): “the Great and Awesome God,” he did not say “the Strong”; His sons are put in neck-irons, where is His strength? Why did he say: “the Awesome?” He may well be called “the Awesome” by the wonders He did for us in the fiery oven. But when the Men of the Great Assembly came,they restituted Greatness to its former place, “the Great, Strong, and Awesome God.” Does flesh and blood have power to set limits in these matters? Rebbi Isaac ben Eleazar said, the prophets know that their God is Truth and they will not fawn before him.