Jerusalem Talmud Gittin 9.11

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ עֶרְוָה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֲפִילוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה מִמֶּנָּה שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו וגו׳.

MISHNAH: The House of Shammai say, a person should not divorce his wife unless he found her immoral, as it was said: “For he found with her a matter of nakedness.” But the House of Hillel say, even if she spoiled his dish, as it was said: “For he found with her a bad thing.” Rebbi Aqiba said, even if he found another more beautiful than her, as it was said: “It will be if she does not appear pleasing in his eyes, etc.”

הלכה: וְהָא תַנֵּי. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. אֵין לִי אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִשּׁוּם עֶרְוָה בִּלְבַד. וּמִנַּיִין הַיּוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ צְדָדֶיהָ פְרוּמִין וּזְרוֹעוֹתֶיהָ חֲלוּצוֹת. תַּלמוּד לוֹמַר כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. מַה מְקַיְימִין דְּבֵית שַׁמַּי. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הַיּוֹצֵא מִשּׁוּם עֶרְוָה אָסוּר. מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר מוּתֶּרֶת. אָמַר רִבִּי שִׁילָא דִכְפַר תָּמַרְתָּא. קִרְיָיא מַקְשֵׁי עַל דְּבֵית שַׁמַּי. לֹא יוּכַל בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לְשׁוּב לְקַחְתָּהּ. מַה אֲנָן מְקַיְימִין. אִם לְאוֹסְרָהּ עָלָיו כְּבָר הִיא אֲסוּרָה לוֹ. אֶלָּא כֵּן אֲנָן קַיָימִין. לִיתֵּן עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה.

HALAKHAH: Was it not stated in the name of the House of Shammai: Not only that the woman must leave because of incest; from where that she must leave if her head’s [hair] is loose, if the side seams of her dress are open, or her arms stripped bare? The verse says, “for he found in her a matter of nakedness.” How can the House of Shammai confirm this? Lest you say that one divorced because of immorality is forbidden, for anothercause she would be permitted. Rebbi Shila from Kefar-Tamarta said: The verse is difficult for the House of Shammai: “Her first husband, who had sent her away, cannot afterwards retake her.” Where do we hold? If to forbid her to him, is she not already forbidden to him? But we must hold, to burden him with a prohibition.

כְּתִיב וְהַדָּוָה בְּנִידָּתָהּ וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ. זְקֵינִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ אוֹמְרִים. תְּהֵא בְנִידָּתָהּ. לֹא תִכְחוֹל וְלֹא תִפְקוֹס עַד שֶׁתָּבוֹא בַמַּיִם. אָמַר לָהֶן רִבִּי עֲקִיבָה. מִשָּׁם רְאַיָיה. אִם אַתְּ אוֹמֵר כֵּן אוֹף הִיא עַצְמָהּ מֵבִיאָה לִידֵי כְעִירוּת וְהוּא נוֹתֵן אֶת עֵינָיו בָּהּ לְגָרְשָׁהּ. וְאַתְיָיא דִּזְקֵנִים כְּבֵית שַׁמַּי וּדְרִבִּי עֲקִיבָה כְבֵית הִלֵּל.

It is written: “And the unwell in her menstruation and the sufferer from gonorrhea in his flow.” The earlier Elders used to say, “she shall be in her menstruation”, she shall not use kohl nor any make-up until she comes into water. Rebbi Aqiba said to them: Is that a reason? If you say so, she makes herself ugly and he starts thinking to divorce her. It turns out that the Elders follow the House of Shammai and Rebbi Aqiba the House of Hillel.