Jerusalem Talmud Challah 3.2

משנה: נִידְמְעָה עִיסָּתָהּ עַד שֶׁלֹּא גִילְגְּילָה פְּטוּרָה שֶׁהַמְּדוּמָע פָּטוּר וּמִשֶּׁגִּלְגְּלָה חַיֶיבֶת. נוֹלַד לָהּ סָפֵק טוּמְאָה עַד שֶׁלֹּא גִילְגְּלָה תֵּיעָשֶׂה בְטוּמְאָה וּמִשֶּׁגִּילְגְּלָָה תֵּיעָשֶׂה בְטָהֳרָה.

MISHNAH: If the dough became dema‘ before it was rolled it is exempt since dema‘ is exempt from ḥallah. If a doubt of impurity arose before it was rolled it may be processed in impurity but after it was rolled it must be processed in purity.

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָה תַּרְתֵּין מִילִּין תַּנֵּי רִבִּי חִיָיא רוֹבָא וְאִינּוּן פְּלִיגִין חָדָא עַל חָדָא. טֵבֵל מִנְיָנוֹ בְחוּלִּין וְכָל הַסָּפֵק פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה וּפוֹסֵל אֶת הַחוּלִין מִלֵּעָשׂוֹת תְּרוּמָה. וְקַשְׁיָא אִם טֵבֵל ממנו בְחוּלִּין לָמָּה לִי פּוֹסֵל אֶת הַחוּלִין מִלֵּעָשׂוֹתָן תְּרוּמָה. וְהָא מִנְיָנוֹ בִתְרוּמָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אוּף אֲנָן תַּנִּינָן תַּרְתֵּיהוֹן טֵבֵל מִנְיָנוֹ בְחוּלִּין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן אוֹכֶל מַעֲשֵׂר שֶׁהוּכְשָׁר בְּמַשְׁקֶה וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם אוֹ יָדַיִים מְסוֹאָבִין מַפְרִישִׁין מִמֶּנּוּ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּטָהֳרָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁלִישִׁי. הָדָא אָמְרָה שֶׁהַטֵּבֵל מִנְיָנוֹ בְחוּלִּין. וְכָל הַסָּפֵק פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה וּפוֹסֵל אֶת הַחוּלִין מִלֵּעָשׂוֹתָן תְּרוּמָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן נוֹלַד לָהּ סָפֵק עַד שֶׁלֹּא גִילְגְּלָה תֵּיעָשֶׂה בְטוּמְאָה מִשֶּׁגִּילְגְּלָה תֵּעָשֶׂה בְטָהֳרָה. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר יַעֲשֶׂנָּה בְטוּמְאָה וְאַל יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין בִּסְפֵיקָן. הָתִיב רִבִּי חִיָיה בֵּירִבִּי בּוּן קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְהָתַנֵּי אַף בִּשְׁאָר הַמִּינִין כֵּן. אִית לָךְ מֵימַר יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין בִּסְפֵיקָן. רִבִּי זְבִידָא אָמַר אֲנָא בְּעִיתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא בְּדִין הָיָה שֶׁיְּטַמֵּא אָדָם טִבְלוֹ דְּבַר תּוֹרָה דִּכְתִיב וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמָתִי. תְּרוּמָה צְרִיכָה שִׁימּוּר. אֵין הַטֵּבֵל צָרִיךְ שִׁימּוּר. מַה אֲנִי מְקַיֵים וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יי לְאַהֲרֹן הַכֹֹּהֶן. עֲשֵׂה שֶׁיִינָּתֵן לְאַהֲרֹן הַכֹּהֶן בִּכְהוּנָּתוֹ. וְכָאן הוֹאִיל וְאֵין אַתְּ יָכוֹל לִיתְּנוֹ לַכֹּהֵן בִּכְהוּנָּתוֹ רַשַּׁאי אַתְּ לְטַמוֹתוֹ.

HALAKHAH: Rebbi Jonah said: The elder Rebbi Ḥiyya stated two contradictory things, that ṭevel is counted with profane food and that every doubt invalidates heave and disables profane food from becoming heave. This is difficult; if ṭevel is counted with profane food why should it disable profane food from becoming heave? That means, it is counted with heave! Rebbi Jonah said, we also have stated both statements! We have stated there: “If tithe food was prepared with a fluid and a ṭevul yom or unwashed hands touched it, one still may in purity take heave of the tithe from it because it is of the third degree.” This implies that ṭevel is counted with profane food. But every doubt invalidates heave and disables profane food from becoming heave, as we have stated there: “If a doubt of impurity arose before it was rolled it may be processed in impurity but after it was rolled it must be processed in purity.” Rav Sheshet said, this follows Rebbi Aqiba, since Rebbi Aqiba said, he should make it in impurity and not make it single qab. Rebbi Zeïra said, it is the opinion of everybody that in a case of doubt he should make single qabim. Rebbi Ḥiyya bar Abun objected before Rebbi Zeïra, did we not state: “This applies also to other kinds”? Can you say she should make single qabim in cases of doubt? Rebbi Zabida said, I asked that. Rebbi Yose in the name of Rebbi Hila: It is the law that a person may make his ṭevel impure by biblical standards as it is written (Num. 18:8): “I put on you the watch over my heaves.” Heave has to be watched, ṭevel does not have to be watched. How do I confirm (Num. 18:28): “You should give from it the Eternal’s heave to Aaron the priest?” You have to give it to Aaron in his quality of priest, but here, since you cannot give it to a Cohen in his quality of priest, you may make it impure.