Jerusalem Talmud Berakhot 1.4

משנה: אָמַר רִבִּי טַרְפוֹן אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי וְסִיכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּיסְטִין. אָמְרוּ לוֹ כְדַיי הָיִיתָ לָחוֹב עַל עַצְמְךָ שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל.

MISHNAH: Rebbi Ṭarphon said: I was on the road and reclined to recite the Shema‘ following the school of Shammai. There I put myself in danger because of the robbers. They told him: It would have served you right to be in mortal danger since you transgressed the words of the school of Hillel.

הלכה: בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִין כְּדִבְרֵי תוֹרָה. חִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִין יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן. רִבִּי בָא בַּר כֹהֶן בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶן פָּזִי תֵּדַע לְךָ שֶׁחֲבִיבִין דִּבְרֵי סוֹפְרִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁהֲרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אִילּוּ לֹא קָרָא לֹא הָיָה עוֹבֵר אֶלָּא בַעֲשֵׂה. וְעַל יְדֵי שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל נִתְחַיָיב מִיתָה עַל שֶׁם וּפוֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ.

HALAKHAH: In the name of Rebbi Yoḥanan: The words of the scribes are related to the words of Scripture and are pleasant like the words of Scripture. (Song of Songs 7:10) “Your throat is like the good wine”; Simeon ben Abba in the name of R. Yoḥanan: The words of the scribes are related to the words of Scripture and are more pleasant than the words of Scripture. (Song of Songs 1:2) “Since your friendship is better than wine”; Rebbi Abba bar Cohen in the name of Rebbi Judah ben Pazi: You can know that the words of the scribes are more pleasant than those of Scripture because if Rebbi Tarphon did not recite at all he would have transgressed only a positive commandment. But because he transgressed the words of the school of Hillel he should have suffered death since it says: (Proverbs 10:8) “He who breaches a fence will be bitten by a snake.”

תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל דִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן אִיסּוּר וְיֵשׁ בָּהֶן הֵיתֵר. יֵשׁ בָּהֶן קוּלִּין יֵשׁ בָּהֶן חוּמְרִין. אֲבָל דִּבְרֵי סוֹפְרִין כּוּלָּן חֲמוּרִין הֶן. תֵּדַע לָךְ שְׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן הָאוֹמֵר אֵין תְּפִילִּין לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה פָּטוּר. חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַיָיב. רִבִּי חֲנַנְיָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי אָדָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִיָיא חֲמוּרִים דִּבְרֵי זְקֵנִים מִדִּבְרֵי נְבִיאִים דִּכְתִיב אַל תַּטִּיפוּ יַטִּיפוּן אַל יַטִּיפוּ לָאֵלֶּה לֹא יִסַּג כְּלִימוֹת. וּכְתִיב אַטִּיף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר. נָבִיא וְזָקֵן לְמָה הֵן דּוֹמִין לַמֶּלֶךְ שֶׁשּׁוֹלֵחַ שְׁנֵי פַּלְמַטָּרִין שֶׁלּוֹ לִמְדִינָה. עַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב אִם אֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֵמַנְטֵירִין שֶׁלִּי אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ. וְעַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי הֶאֱמִינוּהוּ בְּלא חוֹתָם וְסֵמַנְטֵירִין. כַּךְ בְּנָבִיא כְתִיב וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. בְּרַם הָכָא עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.

Rebbi Ismael did formulate: In the Torah there are forbidden matters and permitted matters. There are easy parts and severe parts. But in the words of the Sages all are severe. You can realize that this is so since we have stated (Mishnah Sanhedrin 11:5): “If he says there is no obligation of Tefillin against the words of the Torah he is not criminally liable. If he says that Tefillin have five sections, to add to the words of the Sages, he is guilty.” Rebbi Ḥananiah, the son of Rebbi Ada, in the name of Rebbi Tanḥum the son of Rebbi Ḥiyya: The words of the Sages carry more weight than those of the prophets, since it is written (Micah 2:6): “Do not preach, they preach; Do not preach to those, that shame does not reach you.” And it is written (Micah 2:11) “I shall preach to you for wine and liquor.” The relation of prophet and scholar can be compared to the case of a king who sent two of his palmatars to a province. About one of them he wrote, if he does not show you my seal and σημαντήθιον, do not believe him. About the other one he wrote, even if he does not show you my seal, believe him without seal and σημαντήθιον. So about a prophet is written (Deut. 13:2) “He gives you a sign or miracle.” But here it is written (Deut. 17:11): “According to the teachings that they will teach you”.

הֲדָא דְתֵימַר מִשֶּׁיָּצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל עַד שֶׁלֹּא יָּצָאת בַּת קוֹל כָּל הָרוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִנְהוֹג כְּחוּמְרֵי בֵית שַׁמַּאי וּכְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל עַל זֶה נֶאֱמַר הַכְּסִיל בַּחוֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ. כְּקוּלֵּי אֵילּוּ וָאֵילּוּ נִקְרָא רָשָׁע אֶלָּא אִי כְקוּלֵּי וּכְחוּמְרֵי דְדֵין. אִי כְקוּלֵּי וּכְחוּמְרֵי דְדֵין. הָדֵין דְּתֵימַר עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל מִשֶׁיָּצָאת בַּת קוֹל לָעוֹלָם הֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל חַיָיב מִיתָה. תַּנִּי יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָת אֵילּוּ וָאֵילּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים אֲבָל הֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. אֵיכַן יָצָאת בַּת קוֹל. רִבִּי בִיבִי אָמַר בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּיַבְנֶה יָצָאת בַּת קוֹל.

That means after the divine voice was heard. But before the divine voice was heard, it was said of anyone who wanted to restrict himself and follow the restrictions both of the school of Shammai and that of Hillel: (Eccl. 2:14) “the fool walks in darkness;” anyone who followed the leniencies of both of them was called an evildoer. But one had to follow either the leniencies and restrictions of one school or the leniencies and restrictions of the other. That was before the divine voice was heard. But after the divine voice was heard, practice always follows the school of Hillel and everyone who transgresses the rulings of the school of Hillel merits death. We have stated: “A divine voice came and said: Both of them are the words of the Living God but practice follows the school of Hillel”. Where was the divine voice heard? Rebbi Bibi in the name of Rebbi Yoḥanan: The divine voice came in Jabneh.