Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 4.3

משנה: בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַלּוּלָב נִיטַּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְהֵא לוּלָב נִיטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר:

MISHNAH: Originally the lulav was taken at the Temple for seven {days}and in the country one day. After the destruction of the Temple, Rabban Joḥanan ben Zakkai instituted that the lulav be taken in the country for seven {days} as a remembrance of the Temple, and that the day of waving be entirely forbidden.

הלכה: כְּתִיב וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵיִ יְי אֱל‍ֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִ‍ים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּשִׂמְחַת שְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּשִׂמְחַת הַלּוּלָב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מָאן דְּאָמַר. בְּשִׂמְחַת שְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן דְּבַר תּוֹרָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים דְּבַר תּוֹרָה. וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי מַתְקִין עַל דְּבַר תּוֹרָה. מָאן דְּאָמַר. בְּשִׂמְחַת הַלּוּלָב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן דְּבַר תּוֹרָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים מִדִּבְרֵיהֶן. [וְרַבָּן] יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי מַתְקִין עַל דִּבְרֵיהֶן. וְיֵשׁ תַּקָּנָה אַחַר תַּקָּנָה.

HALAKHAH: It is written: and you shall enjoy before the Eternal, your God, for seven days. There are Tannaim who state, the verse speaks of the enjoyment of well-being sacrifices. There are Tannaim who state, the verse speaks of the enjoyment of the lulav. For him who is saying, the verse speaks of the enjoyment of well-being sacrifices, the first day is from a word of the Torah and the other days are from a word of the Torah, and Rabban Joḥanan ben Zakkai instituted on the basis of a word from the Torah. For him who is saying, the verse speaks of the enjoyment of lulav, the first day is from a word of the Torah and the other days are from their words, and Rabban Joḥanan ben Zakkai instituted on the basis of their words. But is there institution after institution?

חֲבֵרַיָיא בְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. כְּמַה דְאַתְּ אֲמַר תַּמָּן. וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַ‍יי שִׁבְעַת יָמִים. אֵין שִׁבְעָה בְלֹא שַׁבָּת. וְדִכְוָותָהּ וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱל‍ֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִ‍ים. אֵין שִׁבְעָה בְלֹא שַׁבָּת. אֲמַר לוֹן. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָ‍רִאשׁוֹן. חָלַק הָרִאשׁוֹן מֵהֶם. מֵעַתָּה בַמִּקְדָּשׁ יִדָּחֶה. וּבִגְבוּלִין לֹא יִדָּחֶה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב וּלְקַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱל‍ֹהֵיכֶם הָיִיתִי אוֹמֵר. כָּאן רִיבָה וּבְמָקוֹם אַחֵר מִיעֵט. אֶלָא וּלְקַחְתֶּם לָכֶם. מִכָּל מָקוֹם. וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱל‍ֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִ‍ים. בִּירוּשָׁלַ‍ִם.

The colleagues asked before Rebbi Jonah: Since you are saying there, and you shall offer a gift to the Eternal seven days, there are no seven without a Sabbath, why not similarly and you shall enjoy before the Eternal, your God, for seven days, there are no seven without a Sabbath? He answered them, there is a difference, for it is written You shall take for yourselves on the First Day, He separated the first from them. Then it should push aside in the Temple, it should not push aside in the country. Rebbi Jonah said, if it had said, “you shall take before the Eternal, your God,” I would have said, here he excluded and elsewhere included. But you shall take for yourselves everywhere, and you shall enjoy before the Eternal, your God, for seven days, in Jerusalem.