Jerusalem Talmud Sheviit 4.2

משנה: שָׂדֶה שֶׁנִּתְקַוְוצָה תִּיזָּרַע לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. שֶׁנִּיטַּיְיבָה אוֹ שֶׁנִּידַּיְירָה לֹא תִיזָּרַע לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. שָׂדֶה שֶׁנִּטַּיְיבָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין אוֹכְלִין פֵּירוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִיעִית. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אוֹכְלִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין אוֹכְלִין פֵּירוֹת שְׁבִיעִית בְּטוֹבָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּטוֹבָה וּשֶׁלֹּא בְטוֹבָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִילּוּף הַדְּבָרִים זֶה מִקּוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל.

MISHNAH: A field that had been cleared of thistles may be sown at the end of the Sabbatical year. [A field] improved or fertilized should not be sown at the end of the Sabbatical year. A field that was improved, the House of Shammai say one does not eat its produce in the Sabbatical year, but the House of Hillel say one does. The House of Shammai say one does not eat Sabbatical produce in reciprocity, but the House of Hillel say in reciprocity and without reciprocity. Rebbi Jehudah says it the other way around; this is one of the leniencies of the House of Shammai and stringencies of the House of Hillel.

הלכה: שָׂדֶה שֶׁנִּיקַוְוצָה כו׳. תַּמָּן אָמְרִין בְּשֶׁנִּיטְּלוּ קוֹצֶיהָ. וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָמְרִין מִשֶּׁחָרַשׁ. עַל דַּעְתֵּיהוּ דְּרַבָּנִין דְּהָכָא אֵי זֶהוּ הַטִּייוּב כָּל הָעָם חוֹרְשִׁין פַּעַם אַחַת וְהוּא חוֹרֵשׁ שְׁנֵי פְעָמִים. וְכָא כֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן תַּמָּן אֵין הַמַּלְכוּת אוֹנֶסֶת. בְּרַם הָכָא הַמַּלְכוּת אוֹנֶסֶת.

HALAKHAH: “A field that had been cleared of thistles”, etc. There they say, when its thistles were removed, but the rabbis here say, when they were ploughed under. What is improvement in the opinion of the rabbis here? Everybody ploughs once and he ploughs twice. How can that be? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, there the government does not oppress, but here the government oppresses.

בָּרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהָיְתָה הַמַּלְכוּת אוֹנֶסֶת. הוֹרֵי רִבִּי יַנַּאי שֶׁיְּהוּ חוֹרְשִׁים חֲרִישָׁה רִאשׁוֹנָה. חַד מְשֻׁמָּד הֲוָה אִיעֲבַר חָמְתוֹן רַמְיָין קוֹבְעֳתָה. אֲמַר לוֹן הַאסְטוּ שָׁרָא לְכוֹן מִירְדִי. שָׁרָא לְכוֹן רַמְיָין קוֹבְעֳתָה.

When the government was oppressing the first time Rebbi Yannai instructed to plough a single ploughing. An apostate was passing by, he saw them putting up the harrow. He said to them, hey you! Is it permitted for you to plough? Is it permitted for you to put up the harrow?

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק נִמְנוּ בַּעֲלִיַית בֵּית לִבְזָה בְּלוֹד. עַל כָּל הַתּוֹרָה מְנַיִין אִם יֹאמַר גוֹי לְיִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹר עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים יַעֲבוֹר וְלֹא יְיהָרֵג. הָדָא דְתֵימָר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. אֲבָל בְּרַבִּים אֲפִילוּ מִצְוָה קַלָּה לֹא יִשְׁמַע לוֹ. כְּגוֹן לוּלִיָּינוּס וּפַּפּוֹס אָחִיו שֶׁנָּתְנוּ לָהֶן מַיִם בִּכְלִי זְכוּכִית צְבוּעָה וְלֹא קִיבְּלוּ מֵהֶן. אָמַר לֹא מִתְכַּוֵון מְשַׁמַּדַּתְכוֹן וְלָא אִתְכַּוֵון אֶלָּא מִיגְבֵּי אַרְנוֹנִין. כַּמָּה הֵן רַבִּים. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָמְרִין עֲשָׂרָה דִכְתִיב וְנִקְדַּשְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

Rebbi Jacob bar Zabdi said before Rebbi Abbahu: Did not Rebbi Zeїra and Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai, Rebbi Jeremiah, Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Simeon ben Yoẓadaq, say that they voted on the upper floor of the Libzah house in Lydda: About all the Torah, if a Gentile tells a Jew to transgress any commandment of the Torah except those concerning idolatry, incest and adultery, and murder he should transgress and not be killed. That is in private, but in public he should not follow him even for the slightest commandment, as exemplified by Julianus and his brother Pappos whom they gave water in a colored glass and they did not accept. He said, they do not intend to lead you to apostasy, they only want to collect annona. What means “in public”? The rabbis of Caesarea say ten, as it is written (Lev. 22:32): “I shall be sanctified in the midst of the Children of Israel.”

רִבִּי אֲבוּנָא זְעִירָא חַמְנוּנֵיהּ פָּרֵי חוֹרִי חַמְרָא בְּשׁוּבְתָא. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה הוֹרוּן מֵפֵי לְאֻרְסִקִּינֻס בְּשׁוּבְתָא. אָמַר רִבִּי מָנָא קְשִׁיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה אַבָּא לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק נִמְנוּ בַּעֲלִיַית בֵּית לִבְזָה בְּלוֹד. עַל כָּל הַתּוֹרָה מְנַיִין אִם יֹאמַר גוֹי לְיִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹר עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה חוּץ מִן הָעֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים יַעֲבוֹר וְלֹא יְיהָרֵג. הָדָא דְתֵימָר בֵּינוֹ לְבִין עַצְמוֹ. אֲבָל בְּרַבִּים אֲפִילוּ מִצְוָה קַלָּה לֹא יִשְׁמַע לוֹ. כְּגוֹן לוּלִיָינוּס וּפַּפּוֹס אָחִיו שֶׁנָּתְנוּ לָהֶן מַיִם בִּכְלִי זְכוּכִית צְבוּעָה וְלֹא קִיבְּלוּ מֵהֶן. אָמַר לֹא אִתְכַּוֵון מְשַׁמַּדַּתוֹן וְלֹא אִתְכַּוֵון אֶלָּא מֵיכוֹל פִּיתָּא חֲמִימָא. כַּמָּה הֵן רַבִּים. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָמְרִין עֲשָׂרָה דִכְתִיב וְנִקְדַּשְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

They saw the young Rebbi Abuna collecting donkey’s dung on the Sabbath. Rebbi Jonah and Rebbi Yose permitted baking for Ursicinus on the Sabbath. Rebbi Mana said, I asked before my father Rebbi Jonah, did not Rebbi Zeїra and Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai, Rebbi Jeremiah, Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Simeon ben Yoẓadaq, say that they voted on the upper floor of the Libzah house in Lydda: About all the Torah, if a Gentile tells a Jew to transgress any commandment of the Torah except those concerning idolatry, incest and adultery, and murder he should transgress and not be killed. That is in private, but in public he should not follow him even for the slightest commandment, as exemplified by Julianus and his brother Pappos whom they gave water in a colored glass and they did not accept. He said, he does not intend to lead you to apostasy, he only wants to eat warm bread. What means “in public”? The rabbis of Caesarea say ten, as it is written (Lev. 22:32): “I shall be sanctified in the midst of the Children of Israel.”

רִבִּי אָבוּנָא בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי גּוֹיִם מַהוּ שֶׁיְּהוּ מְצוּוִּין עַל קִידּוּשׁ הַשֵּׁם. אָמַר לֵיהּ וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל מְצוּוִּין עַל קִידּוּשׁ הַשֵּׁם וְאֵין הַגּוֹיִם מְצוּוִּין עַל קִידּוּשׁ הַשֵּׁם. רִבִּי נָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. לְדָבָר הַזֶּה יִסְלַח יי לְעַבְדֶּךָ וגו׳. יִשְׂרָאֵל מְצוּוִּין עַל קִידּוּשׁ הַשֵּׁם וְאֵין הַגּוֹיִם מְצוּוִּין עַל קִידּוּשׁ הַשֵּׁם.

Rebbi Abuna asked before Rebbi Ammi: Are Gentiles required to sanctify the Name? He said to him (Lev. 22:32): “I shall be sanctified in the midst of the Children of Israel.” Israel are required to sanctify the Name; the Gentiles are not required to sanctify the Name. Rebbi Nasa in the name of Rebbi Lazar understood it from the following (2K. 5:18): “May the Eternal forgive His servant for this, etc.” Israel are required to sanctify the Name; the Gentiles are not required to sanctify the Name.

רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא הֲוָה מְחַיֵיט גַּבֵּי חַד אֲרַמָּאִי בְּרוֹמֵי. אַיְיתֵי לֵיהּ בָּשָׂר דִּנְבֵילָה אֲמַר לֵיהּ אֲכוֹל. אֲמַר לֵיהּ לֵינָא אֲכִיל. אֲמַר לֵיהּ אֲכוֹל דִּלָכֵן אֲנָא קְטִילְנָא לָךְ. אֲמַר לֵיהּ אִין בְּעִית מִיקְטַל קְטוֹל דַּאֲנָא לֵינָא מֵיכַל בָּשָׂר דִּנְבֵילָה. אֲמַר לֵיהּ מָהֵן מוֹדַע לָךְ דְּאִילּוּ אֲכָלָת הֲוֵינָא קְטִיל לָךְ. אוֹ יְהוּדַיי יְהוּדַיי אוֹ אֲרַמָּאי אֲרַמָּאי. אָמַר רִבִּי מָנָא אִילּוּ הֲוָה רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא שָׁמַע מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין מֵיכַל הֲוָה.

Rebbi Abba bar Zemina was working as a tailor in Rome at the place of an Aramean. He brought him meat of a carcass and told him to eat. He said to him, I will not eat. He said to him eat! Otherwise I shall kill you. He said to him, if you have to kill, kill, for I shall not eat meat of a carcass. He said to him, certainly you should know that I would have killed you, had you eaten. Either one is a Jewish Jew or an Aramean Aramean. Rebbi Mana said, if Rebbi Abba bar Zemina had understood the words of the rabbis, he would have eaten.

טִיְיבָהּ וּמֵת בְּנוֹ מַהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר לְזוֹרְעָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֵּי רִבִּי חֲנִינָה טִיְיבָהּ וּמֵת בְּנוֹ מוּתָּר לְזוֹרְעָהּ. טִיְיבָהּ וּמְכָרָהּ אָסוּר לְזוֹרְעָהּ. עָבַר וּזְרָעָהּ מוּתָּר שֶׁלֹּא גָ‍זְרוּ אֶלָּא עַל הַגֶּדֶר שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ.

If somebody improved [his field] and died, may his son sow? Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Immi in the name of Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina: If somebody improved [his field] and died, his son may sow; if he improved [his field] and sold it, it is forbidden to be sown. If [the buyer] transgressed and sowed, it is permitted since they did decide only on a fence that one may live with.

טִייוּב בִּזְמַן זֶה מַהוּ. רִבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימַר שָׁרֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה וְלֹא שְׁמִיעַ רִבִּי יִרְמְיָה שֶׁהוּא לוֹקֶה. לֹא שְׁמִיעַ שֶׁהוּא פָּסוּל מִן הָעֵידוּת. חָזַר וְאָמַר אִין דְּהוּא שְׁמִיעַ אֶלָּא כְאֵינַשׁ דְּשָׁמַע מִילָּה וּמַקְשֵׁי עֲלָהּ. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה אִתְתָּבַת קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה דְּאָמַר וְכִי אֵין זֶה בֵּית דִּין עָמַד וּבִיטֵּל. חֵילֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה מִן הָדָא. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאת לְהַדְלִיק מִן הַכֹּהֶנֶת טוֹבֶלֶת אֶת הַפְּתִילָה שֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וּמַדְלֶקֶת. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי שְׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵיבִים הָיְתָה וְלֹא עָמַד בֵּית דִּין וּבִיטֵּל. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן לֹא עָמַד בֵּית דִּין וּבִיטֵּל וָכָא לֹא עָמַד בֵּית דִּין וּבִיטֵּל.

What are the rules if somebody improved today? Rebbi Jeremiah wanted to say, it is permitted. Rebbi Yose said, did Rebbi Jeremiah not hear that he would be whipped? Did he not hear that he would be unacceptable for testimony? He turned around and said, certainly he had heard! But he is like someone who hears a statement and questiones it. Rebbi Ḥizqiah said, it was objected before Rebbi Jeremiah, there seems not to have been a court which disestablished! The force of Rebbi Jeremiah is from the following: “An Israel woman who comes to a priestly woman to get fire dips the wick into oil to burn and lights.” Rebbi Ḥuna in the name of the house of Rebbi Yannai: It was a time of wolf packs; there was no court which disestablished. As you say there, there was no court which disestablished, so here there was no court which disestablished!

וְדִכְוָותָהּ מֵאֵימָתַי אָדָם זָכָה בְפֵירוֹתָיו בִּשְׁבִיעִית. רִבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימַר מִשֶּׁיִּתְּנֵם לְתוֹךְ כֵּלָיו. רִבִּי יוֹסֵי סָבַר מֵימַר אֲפִילוּ נְתָנָם לְתוֹךְ כֵּלָיו לֹא זָכָה בָּהֶן דְּהוּא סָבַר דְּאִינּוּן דִּידֵיהּ. וְלֵית אִינּוּן דִּידֵיהּ. כְּהָדָא רִבִּי טַרְפוֹן יָרַד לֶאֱכֹל קְצִיעוֹת מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ שֶׁלֹּא בְטוֹבָה כְבֵית שַׁמַּי. חֲמוּנֵיהּ סַנְטֵירַיָה וְשׁוּרוֹן חַבְּטוֹן עָלוֹי. כַּד חֲמָא גַרְמֵיהּ בְּסַכָּנָה. אָמַר לוֹן בְּחַיֵיכוֹן אָמְרִין גַּו בֵּיתֵייהּ דְּטַרְפוֹן עַתְדִּין לֵיהּ תַּכְרִיכִין. כַּד שְׁמָעוֹן כֵּן אִישְׁתַּטְחוֹן עַל אַפֵּיהוֹן אָמְרִין לֵיהּ רִבִּי שָׁרֵי לָן. אָמַר לוֹן יֵיתֵי עָלַי עַל כָּל חוֹטֵר וְחוֹטֵר דַּהֲוָה נְחִית עָלַי. הֲוֵינָא שָׁרֵי לְכוֹן עַל קַדְמִיָּיא. בְּאִילֵּין תַּרְתֵּין מִילַּיָּיא נְהַג רִבִּי טַרְפוֹן כְּבֵית שַׁמַּאי וּסְכֵין. בְּהָדָא וּבְקִרְיַת שְׁמַע. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה בֶּן גַּמְלִיאֵל כָּל יָמָיו שֶׁל רִבִּי טַרְפוֹן הָיָה מִתְעַנֶּה עַל הַדָּבָר הַזֶּה וְאוֹמֵר אִי לִי שֶׁנִּתְכַּבַּדְתִּי בְכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

A similar case: When does a man acquire Sabbatical fruit? Rebbi Jeremiah wanted to say, when he puts them in his vessels. Rebbi Yose wanted to say, even if he puts them into his vessels he did not acquire them; he thinks that they are his but they are not his. Compare the following: Rebbi Tarphon went to eat single figs from somebody’s property without reciprocity, following the House of Shammai. The watchmen saw him and started whipping him. When he saw himself in danger, he said to them, by your lives, tell in Tarphon’s house to have his burial shrouds ready. When they heard this, they prostrated themselves before him and said, Rebbi, forgive us. He said to them, so and so should come upon me if I did not forgive you beforehand every stick that was coming down on me. In these two instances did Rebbi Tarphon follow the House of Shammai and endangered himself, in the case here and in the recitation of Shema'. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Ḥanina ben Gamliel: All his life did Rebbi Tarphon repent about this happening and said, woe to me that I used the Crown of the Torah.