Jerusalem Talmud Sukkah 5.3

משנה: מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹהֲנִים וּמֵהֶמְיָינֵיהֶן הָיוּ מַפְקִיעִין וּבָהֶן הָיוּ מַדְלִיקִין לֹא הָיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלִַם שֶׁלֹּא הָיְתָה מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה:

MISHNAH: They tore apart the worn-out trousers of the Cohanim and their belts, and from these were lighting. No courtyard was in Jerusalem which was not illuminated by the light of the water-drawing festivity.

הלכה: תַּנֵּי מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹהֵן גָּדוֹל הָיוּ מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּירוֹת שֶׁבִּפְנִים וּמִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹהֵן הֶדְיוֹט הָיוּ מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּירוֹת שֶׁבַּחוּץ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כְּתִיב. לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד. שִׁיעֲרוּ לוֹמַר. אֵין לָךְ עוֹשֶׂה שַׁלְהֶבֶת אֶלָּא פִּשְׁתָּן בִּלְבַד.

HALAKHAH: It was stated: From the worn-out trousers of the High Priest they lit the inner lights, and from the worn-out trousers of common priests they lit the outer lights. Rebbi Samuel bar Rav Isaac said, it is written, to elevate the permanent light. They estimated to say that nothing produces a flare but flax.

מָהוּ מַפְקְִיעִין. תִּירְגֵּם רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מַפְשִׁילִים.

What means “tore apart”? Rebbi Ḥaggai explained before Rebbi Yose, “made wicks”.

תַּנֵּי. לֹא הָיָה חָצֵר בִּירוּשָׁלֵם שֶׁלֹּא הָיְתָה מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. תַּנֵּי. יְכוֹלָה אִשָּׁה לָבוּר חִיטֶּיהָ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. וְלֹא הָיוּ מוֹעֲלוֹת. לָאו. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הָרֵיחַ וְהַמַּרְאֶה וְהַקּוֹל אֵין בָּהֶן מְעִילָה. שִׁשָּׁה קוֹלוֹת הָיוּ נִשְׁמָעִים מִירִיחוֹ. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַמַּגְרֵיפָה. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכָנִי לַכִּיּוֹר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל גְּבִינִי כָּרוֹז. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּילְצָל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף קוֹלוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מִירִיחוֹ הָיוּ מְרִיחִין רֵיחַ פִּיטּוּם הַקְּטוֹרֶת. אָמַר רַבִּי לִעֶזֶר בֶּן דִּלְגַּיי. עִזִּים הָיוּ לְבֵית אַבָּא בְּהָרֵי אַכְוָור וְהָיוּ מִתְעַטְּשׁוֹת מֵרֵיחַ פִּיטּוּם הַקְּטוֹרֶת.

It was stated: “No courtyard was in Jerusalem which was not illuminated by the light of the water-drawing festivity.” It was stated: A woman could check her wheat by the light of the fire on the altar. Would they not commit larceny? No, as Rebbi Joshua ben Levi said, taste, looks, and sound are not subject to larceny. Six sounds were heard in Jericho. “In Jericho one heard the sound of the opening of the main gate. In Jericho one heard the sound of the organ. In Jericho one heard the sound of the wooden mechanical device for the basin which Ben Qaṭin made. In Jericho one heard the voice of Gabinius the herald. In Jericho one heard the sound of the fife. In Jericho one heard the sound of the cymbal, and some are saying, also the voice of the High Priest when he mentioned the Name on the day of Atonement. In Jericho one smelled the compounding of the incense. Rebbi Eliezer ben Dalgai said, my family had goats in the Akhwar Mountains which were sneezing from the smell of compounding the incense.”