Jerusalem Talmud Peah 4.7

משנה: אֵי זֶהוּ לֶקֶט הַנּוֹשֵׁר בִשְׁעַת הַקְּצִירָה. הָיָה קוֹצֵר קָצַר מְלֹא יָדָיו תָּלַשׁ מְלֹא קוּמְצוֹ. הִכָּהוּ קוֹץ וְנָפַל לָאָרֶץ הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. תּוֹךְ הַיָּד וְתוֹךְ הַמַּגָּל לָעֲנִיִים. אַחַר הַיָּד וְאַחַר הַמַּגָּל לְבַעַל הַבַּיִת. רֹאשׁ הַיָּד וְרֹאשׁ הַמַּגָּל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לָעֲנִיִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לְבַעַל הַבַּיִת. חוֹרְרֵי הַנְּמָלִים שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּמָה הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְשֶׁל אַחַר הַקּוֹצְרִים הָעֶלְיוֹנִים לָעֲנִיִים וְהַתַּחְתּוֹנִים לְבַעַל הַבַּיִת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַכֹּל לָעֲנִיִים שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט.

MISHNAH: : What are gleanings? That which falls down at harvest time. If in harvesting he cut what his hands grabbed, or he uprooted a handful, when he was stung by a thorn and it fell to the ground, this belongs to the owner. From inside the hand and/or inside the sickle it belongs to the poor. From the back of his hand or the back of the sickle, it belongs to the owner. From fingertips and the tip of the sickle, Rebbi Ismael says, to the poor, Rebby Aqiba says, to the owner. Antholes inside the standing produce belong to the owner. In those appearing after the harvesters left, the tops are for the poor and the bottoms for the owner. Rebbi Meïr says, everything is for the poor because gleanings in doubt are gleanings.

הלכה: תַּנִּי לֶקֶט קְצִירְךָ לֹא כָל הַקּוֹצֵר בְּיָדוֹ. וְדִכְוָותֵיהּ פֶּרֶט כַּרְמְךָ לֹא הַפּוֹרֵט בְּיָדוֹ.

HALAKHAH: It was stated: The gleanings of your harvest, not what anybody harvests with his bare hands. And equally, the dropped berries of your vineyard, and not what drops from hand-picking.

רַב כַּהֲנָא וְרַב תַּחְלִיפָא. חַד אָמַר תּוֹךְ הַיָּד וְתוֹךְ הַמַּגָּל. וְחָרָנָה אָמַר תּוֹךְ הַיָּד וַאֲפִילוּ לְאַחַר הַמַּגָּל.

Rav Cahana and Rav Taḥlifa. One said, both from inside the hand and inside the sickle; the other one said, from inside the hand, even if it is from behind the sickle.

רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל הָעֶלְיוֹנִים לָעֲנִיִים בִּלְבָנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים לְבַעַל הַבַּיִת בִּירוֹקִין. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַכֹּל לָעֲנִיִים שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט שֶׁאִי אֶיפְשַׁר לְגוֹרֶן לָצֵאת בְּלֹא יְרוֹקִין.

Rebbi Jehudah in the name of Rebbi Samuel: The tops are for the poor, viz., white ones. The bottom ones are for the owner, viz., green ones. Rebbi Meïr says, everything is for the poor because gleanings in doubt are gleanings, since no threshing will end without some green ones.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִּי יְהוּדָה בֶּן חַגְרָא הִיא. דְּתַנִּי גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵיר וְהָיְתָה לוֹ קָמָה נִקְצֶרֶת עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵיר פָּטוּר מִשֶּׁנִּתְגַּיֵיר חַיָיב. וְאִם סָפֵק פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה בֶן חַגְרָא מְחַיֵיב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא יִשְׂרָאֵל שֶׁעִיקָּרוֹ חַיָיב סְפֵיקוֹ חַיָיב וְגוֹי שֶׁעִיקָּרוֹ פָּטוּר סְפֵיקוֹ פָּטוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּךְ הָיָה רִבִּי מֵאִיר מֵשִׁיב אֶת רִבִּי יְהוּדָה בֶן חַגְרָא אֵין אַתְּ מוֹדֶה לִי שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כָּךְ הָיָה מֵשִׁיב רִבִּי מֵאִיר אֶת חֲכָמִים אֵין אַתֶּם מוֹדִין לִי שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט.

Rebbi Joḥanan said: It is by Rebbi Jehudah ben Ḥagra, as it was stated: “A Gentile who converted but had cut grain before he converted is free; after he converted, he is obligated. If it is in doubt, he is free. Rebbi Jehudah ben Ḥagra obligates him.” Rebbi Simeon ben Laqish said, it agrees with everybody: A Jew, who is obligated in principle, is also obligated in doubtful cases; a Gentile, who is not obligated in principle, is not obligated in doubt. Rebbi Joḥanan said: So did Rebbi Meïr argue with Rebbi Jehudah ben Ḥagra, do you not agree with me that gleanings in doubt are gleanings? Rebbi Simeon ben Laqish: So did Rebbi Meïr argue with the Sages, do you not agree with me that gleanings in doubt are gleanings?

וּמְנַיִין שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן עָנִי וְעָשִׁיר הַצְדִיקוּהוּ בְּמַתְּנוֹתָיו. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיוֹנְךָ בְּרִיבוֹ. בְּרִיבוֹ אֵין אַתְּ מַטֵּהוּ. אֲבָל מַטֵּהוּ אַתְּ בְּמַתְּנוֹתָיו. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְכֹה זַכָּה הוּא מַה שֶׁשָּׁנָה לָנוּ רִבִּי תַּעֲזוֹב הַנַּח לִפְנֵיהֶן מִשֶׁלָּךְ. אָמַר רִבִּי לָא כְּתִיב לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה בֵּין מִן דִּידָךְ בֵּין מִדִּידֵיהּ הַב לֵיהּ.

From where that gleanings in doubt are gleanings? Rebbi Samuel ben Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: “Poor and rich, justify him” in his gifts. Rebbi Simeon ben Laqish in the name of Bar Qappara: (Ex. 23:6) “Do not bend the lawsuit of your destitute.” In his lawsuit, you may not bend, but you may bend for him in his gifts. Rebbi Joḥanan said, he acquires in this case, as Rebbi instructed us (Lev. 19:10, 23:22): “abandon,” put something before him of your own. Rebbi La said, it is written (Deut. 24:19–21): “It shall be the sojourner’s, the orphan’s, and the widow’s;” give him both from yours and from his!