Jerusalem Talmud Terumot 9.3

משנה: הַמְנַכֵּשׁ עִם הַנָּכְרִי בְחִסִּיּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁפֵּירוֹתָיו טֵבֵל אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי. שְׁתִלֵי תְרוּמָה שֶׁנִּיטְמְאוּ שְׁתָלָן טָהֲרוּ מִלְּטַמֵּא וַאֲסוּרִין מִלּוֹכַל עַד שֶיִּגּוֹם אֶת הָאוֹכֶל. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶיִּגּוֹם וִישַׁנֶּה.

MISHNAH: He who weeds with a Non-Jew among bulb plants, even though his vegetables are ṭevel one may eat a snack from them. Saplings of heave that became impure if planted become pure not to transmit impurity but they remain forbidden to be eaten until he removes what is edible. Rebbi Jehudah says, until he removes a second time.

הלכה: רַב חִיָיא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן לָמָּה לִי עֲרַאי אֲפִילוּ קֶבַע. אֶלָּא בְגִין דְּאָמַר רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנַָן מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁהוּא מַפְרִישׁ מַעְשְׂרוֹתָיו מֵהֲלָכָה לְפוּם כֵּן צָרְכִינָן מֵימַר דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא.

HALAKHAH: Rav Ḥiyya bar Ashi in the name of Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: This follows Rebbi Simeon. If it follows Rebbi Joḥanan, even a full meal! But since Rebbi Jeremiah, Rebbi Ḥiyya said in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi Simeon agrees that nevertheless he must separate tithes as a matter of practice; therefore we have to say that this follows Rebbi Simeon.

תַּנֵּי הַמְנַכֵּשׁ עִם הַכּוּתִי מוּתָּר בִּדְמַאי. הָא בְּוַדַּאי לֹא. לָמָּה. שֶׁהַדְּמַאי בָטֵל בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע וְאֵין גִּידּוּלֵי אִיסּוּר מַעֲלִין אוֹתוֹ.

It was stated: Demay is permitted to him who weeds with a Samaritan. Therefore, not if it is certain! Why? For demay disappears when it is in the ground but the growth of forbidden produce cannot lift it.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שִׁיתְלֵי תְרוּמָה שֶׁנִּטְמֵאת שְׁתָלָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן תְּרוּמָה. וְאִם הָיוּ תְרוּמָה מֵעִיקָּרָן כְּבַר נִדְחוּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַיִם שֶׁנִּיטְמְאוּ מַשִּׁיקָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן מֵי חָג וְאִם הָיוּ מֵי חָג מֵעִיקָּרָן כְּבַר נִדְחוּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן תְּאֵנִים וַעֲנָבִים שֶׁנִּיטְמְאוּ סוֹחְטָן וְעוֹשֶה אוֹתָן תְּרוּמָה. וְאִם הָיוּ תְרוּמָה מֵעִיקָּרָן כְּבַר נִדְחוּ. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יַסָּא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר סוֹחְטָן עַד פָּחוֹת מִכְּזֵיתִים וְיֵינוֹ כָּשֵׁר אֲפִילוּ לִנְסָכִים. אָמְרִין רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פְּלִיג. מַה בֵּין לְקוּלָּא בֵין לְחוּמְרָא. אִין תֵּימַר לְקוּלָּא נִיחָא. אִין תֵּימַר לְחוּמְרָא הָא תַנִּינָן עַד שֶיִּגּוֹם אֶת הָאוֹכָלִים.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: Saplings of heave that had become impure he may plant and make them heave but if they were heave from before they already were pushed aside. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: Water that became impure is made to touch and may be used as water for Tabernacles but if it was water for Tabernacles from before it already is pushed aside. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: Figs and grapes that had become impure one may squeeze and make them heave but if they were heave from before they already were pushed aside. Rebbi Zeïra, Rebbi Assi, in the name of Rebbi Eleazar, one squeezes less than the volume of olives and his wine is good even for libations. They said, Rebbi Simeon ben Laqish disagrees. Both about leniency and restriction? If you say about leniency, this is understandable. If you say about restriction, did we not state: “Until he removes what is edible?”

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּינִי מַתְנִיתָא עַד שֶׁיִּגּוֹם בֶּעָלִים וִישַׁנֶּה.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: so is the Mishnah, “until he removes the leaves a second time.105”