Jerusalem Talmud Pesachim 5.8

משנה: כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחוֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת אֶלָּא שֶׁהַכֹּהֲנִים מְדִיחִין אֶת הָעֲזָרָה שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוֹס הָיָה מְמַלֵּא מִדַּם הַתַּעֲרוֹבֶת וּזְרָקוֹ זְרִיקָה אַחַת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:

MISHNAH: As it is done on weekdays it is done on the Sabbath, only that the priests rinse the courtyard against the wish of the Sages. Rebbi Jehudah says, one was filling a cup of the mixture of blood and poured it in a single pouring on the altar, but the Sages did not agree with him.

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. לֹא כָל שְׁבוּת הִתִּירוּ בַמִּקְדָּשׁ. וְהָיוּ הַכֹּהֲנִים מִשְׁתַּקְּעִין בַּדָּם עַד אַרְכּוֹבוֹתֵיהֶן. כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין. מַסְטָוִיּוֹת הָיוּ עוֹשִׂין לָהֶן.

HALAKHAH: Rebbi Jonathan said, not every rabbinic Sabbath prohibition was permitted in the Temple. The priest would have sunk into the blood up to their knees. How did they do it? They made them benches.

תַּמָּן תַּנִּינָן. רַבִּי יוּדָה מְחַיֵּיב בְּדַם הַתַּמְצִית. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא רִיבָה אוֹתָהּ רִבִּי יוּדָה אֶלָּא לְהִכָּרֵת. אָתָא רִבִּי חִזִקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא רִיבָה אוֹתָהּ רִבִּי יוּדָה אֶלָּא לְהִכָּרֵת. תַּמָּן אָמְרִין בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא מַתְנִיתָא כֵן. אָמְרוּ לוֹ. וְהֲלֹא דַּם הַתַּמְצִית הוּא. וְדַם תַּמְצִית פָּסוּל עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְעוֹד מִן הָדָא. וְרוּבּוֹ לֹא נִתְקַבֵּל בְּכֶלִי. וְדָם שֶׁלֹּא נִתְקַבֵּל בְּכֶלִי פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְאִית לְרִבִּי יוּדָה דָּם מְבַטֵּל דָּם. כְּמַה דְלֵית לֵיהּ הָדָא וְהוּא מְקַבֵּל מִינְּהוֹן. כֵּן לֵית לֵיהּ הָכָא וְהוּא מְקַבֵּל מִינְּהוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. אֵין לִי אֶלָּא דַם הַנֶּפֶשׁ בְּמוּקְדָּשִׁין דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לַכַּפָּרָה. מְנַיִין דַם הַנֶּפֶשׁ בְּחוּלִין. וְדַם תַּמְצִית בֵּין בְּחוּלִין בֵּין בְּמוּקְדָּשִׁין. תַּלְמוּד לוֹמַר דָּם. וְכָל דָּם. כְּשֶׁהוּא אֶצֶל נֶפֶשׁ הוּא מַזְכִּיר כַּפָּרָה. אֶצֶל תַּמְצִית אֵינוֹ מַזְכִּיר כַּפָּרָה.

There, we have stated: “Rebbi Jehudah declares liable for squeezed blood.” Rebbi Joḥanan said, Rebbi Jehudah added it only for extirpation. There came Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi Jehudah added it only for extirpation. There, they are saying in the name of Rav Ḥisda: a baraita says so: “They said to him, is that not squeezed blood? And squeezed blood is disqualified on the altar. And also from the following, most of it was not received in a vessel, and blood not received in a vessel is disqualified on the altar.” Does Rebbi Jehudah hold that blood invalidates blood? Since he did not reply, it follows that he accepted their position. Since in the other case he does not hold so but did not respond, so here he does not hold so but did not respond. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav Ḥisda: a baraita says so: “Not only life blood for sancta, matter appropriate for atonement, from where life blood for profane animals and squeezed blood for both sancta and profane animals? The verse says blood and all blood. When it is about life it mentions atonement, for squeezed blood it does not mention atonement.