Jerusalem Talmud Ketubot 4.2

משנה: עָמְדָה בְבֵית דִּין עַד שֶלֹּא בָגְרָה הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַב. מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִין. לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמוֹד בְּבֵית דִּין עַד שֶׁבָּגְרָה הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ. מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָּבְתָה מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִין.

MISHNAH: If she did appear in court before she became an adult, [the payments] belong to her father, after the father’s death, they belong to the brothers. If she did not appear in court before she became an adult, they belong to herself. Rebbi Simeon says, if she did not collect before the father died, they belong to herself. Her earnings and what she finds, even if she had not collected [by the time] the father died, belong to the brothers.

הלכה: עָמְדָה בְבֵית דִּין עַד שֶלֹּא בָגְרָה כול׳. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחֵי. וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף. מְלַמֵּד שֶׁאֵין הָאָב זוֹכֶה אֶלָּא בִנְתִינָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. בַּמִּגְבָּה הַדָּבָר תָּלוּי. וְרַבָּנִין אוֹמְרִין. בָּעֲמִידַת בֵּית דִּין הַדָּבָר תָּלוּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן עֲבַד לָה כְּמַעֲשֵׂה בֵית דִּין וְרַבָּנִין עֲבְדִּין לָהּ כְּמִלְוֶוה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן גּוֹבֶה בְּעִידִית. עַל דַעְתּוֹן דְּרַבָּנִין גּוֹבֶה בְּבֵינוֹנִית. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵין הַשְּׁבִיעִית מְשַׁמְּטָתָהּ. עַל דַעְתּוֹן דְּרַבָּנִין הַשְּׁבִיעִית מְשַׁמְּטָתָהּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. עַל דַעְתּוֹן דְּרַבָּנִין אֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם.

HALAKHAH: “If she did appear in court before she became an adult,” etc. Rebbi Simeon ben Ioḥai stated: “The man who had lain with her shall give 50 silver pieces to the girl’s father;” this teaches that the father acquires only by handing over. Rebbi Simeon says, the matter depends on the collection, but the rabbis say, the matter depends on the court procedure. Rebbi Simeon treats it as court decrees but the rabbis treat it as a loan. In the opinion of Rebbi Simeon, he forecloses from the best land; in the opinion of the rabbis he forecloses from average land. In the opinion of Rebbi Simeon, the Sabbatical year does not cancel the debt; in the opinion of the rabbis the Sabbatical year cancels the debt. In the opinion of Rebbi Simeon the firstborn takes a double portion; in the opinion of the rabbis the firstborn does not take a double portion.

רִבִּי זְעִירָא שָׁלַח לְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב וּלְרִבִּי אִימִּי בַּר פַּפַּי. מַעֲשֵׂה יְדֵי הַבַּת שֶׁלְּמִי. אָמְרוּ לֵיהּ. שׁוֹקֵד אָמַר. לְעַצְמָהּ. מַנִּי שׁוֹקֵד. שְׁמוּאֵל. אָמַר רִבִּי מַתָּנָה. בְּשֵּׁם רִבִי אָמְרוּהָ וּמִדְרָשׁ אָמְרוּהָ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחוּזָה. אוֹתָם לִבְנֵיכֶם. לֹא בְנוֹתֵיכֶם לִבְנֵיכֶם. בְּמַעֲשֵׂה יְדֵי הַבַּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָּבָת וּמֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִין. מַעֲשֵׂה שֶׁעָשָׂת בְּחַיֵי הָאָב. אֲבָל עָשָׂת לְאַחַר מִיתַת הָאָב כָּל עַמָא מוֹדוּ שֶׁהֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.

Rebbi Ze‘ira sent to Rav Naḥman bar Jacob and Rebbi Immi bar Pappai: Who owns the earnings of the daughter? They said to him, the diligent said, herself. Who is the diligent? Samuel! Rebbi Mattanah said, it was said in the name of Rebbi as explanation of a verse: “You shall give them as inheritance to your sons to inherit property,” those to your sons and not your daughters to your sons; the verse speaks about the earnings of the daughter. Rebbi Yudan said, the Mishnah says so: “Her earnings and what she finds, even if she had not collected when the father died, belong to the brothers.” Anything she earned during her father’s lifetime. But what she earned after her father’s death according to everybody is hers.