Jerusalem Talmud Maasrot 1.1

משנה: כְּלָל אָמְרוּ בַּמַּעְשְׂרוֹת כָּל שֶׁהוּא אוֹכֶל וְנִשְׁמָר וְגִידּוּלָיו מִן הָאָרֶץ חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ כָּל שֶׁתְּחִילָּתוֹ אוֹכֶל וְסוֹפוֹ אוֹכֶל אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁימְּרוֹ לְהוֹסִיף אוֹכֶל חַיָיב קָטוֹן וְגָדוֹל וְכָל שֶׁאֵין תְּחִילָּתוֹ אוֹכֶל אֲבָל סוֹפוֹ אוֹכֶל אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה אוֹכֶל.

MISHNAH: They declared a principle for tithes: Anything that is food, is guarded, and grows from the earth, is subject to tithes. They declared another principle: Anything that is food from start to end, even though it was kept to grow, is subject to tithes small or large. But anything that is not food from the start but at the end is food, is not subject to tithes until it becomes food.

הלכה: כְּלָל אָמְרוּ בְמַעְשְׂרוֹת כו׳. כְּתִיב עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ. הָיִיתִי אוֹמֵר כָּל הַדְּבָרִים יְהוּ חַיָיבִין בְּמַעְשְׂרוֹת. תַּלמוּד לוֹמַר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ רִיבָה. וְרִיבָה שְׁאָר זֵירְעוֹנִי גִינָּה שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין· כְְּתִיב תְּבוּאַת זַרְעֶךָ. וּכְתִיב הַיּוֹצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. הָא כֵיצַד. טוֹל מִבֵּנְתַיִים דָּבָר שֶׁהוּא אוֹכֶל וְנִשְׁמָר.

HALAKHAH: “They declared a principle for tithes, etc.” It is written (Deut. 14:22): “You should certainly tithe all produce of your seed.” I would say, everything is subject to tithes. The verse says, “all produce of your seed,” this includes. Does it include garden seeds that are not eaten? It is written: “produce of your seed,” and it is written: “which your field produces every year.” How is that? Take from among them anything that is food and is guarded.

אִית דְּבָעֵי מִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר כְּלָל. אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶׁבִּפְרָט. אֵין לִי אֶלָּא תְבוּאָה. קִיטְנִית מְנַיִין. תַּלמוּד לוֹמַר וְכָל מַעֲשֵׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיי הוּא. לְרַבּוֹת זֶרַע שׁוּם שַׁחֲלַיִים וְגַרְגִּר. אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה לוּף הָעֶלְיוֹן וְזֶרַע כְּרֵישִׁין זֶרַע בְּצָלִים זֶרַע לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת וּשְׁאָר זֵירְעוֹנִי גִינָּה שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין. תַּלמוּד לוֹמַר מִזֶּרַע הָאָרֶץ. וְלֹא כָל זֶרַע הָאָרֶץ. פְּרִי הָעֵץ לְרַבּוֹת כָּל פֵּירוֹת הָאִילָן. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה חָרוּבֵי שִׁיטָּה וְצַלְמוֹנָה וְחָרוּבֵי גְרוֹרָה. תַּלמוּד לוֹמַר מִפְּרִי הָעֵץ לֹא כָּל פֵּירוֹת הָאִילָן.

Some want to understand it from the following: (Deut. 14:22): “You should certainly tithe,” a general statement. “All grain of your seed,” a detail. For every general statement followed by a detail, the general statement only implies the detail. That means, only grain. From where legumes? The verse says (Lev. 27:30): “All tithe from the earth, from seeds of the earth, from the fruit of the tree, belongs to the Eternal.” This includes seeds of garlic, cress and rocket. I might think to add the upper part of arum and the seeds of vetch, the seeds of onions, the seeds of turnips and radishes, and all other garden seeds that are not eaten; the verse says, “from seeds of the earth,” and not all seeds of the earth. (Lev. 27:30) “From fruits of trees,” to include all fruits of trees. I might think to add acacia and ṣalmona pods, and carobs from dry land; the verse says, “from fruits of trees,” not all fruits of trees.

יְרָקוֹת מְנַיִין. אִיסִּי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר הַמַּעְשְׂרוֹת לִירָקוֹת מִדִּבְרֵיהֶן.

Vegetables from where? Issy ben Jehudah says, tithes of vegetables are from their words.

רַב חִסְדָּא אָמַר הִבְקִיר קָמָה וְחָזַר וְזָכָה בָהּ וְעָבַר וְהִפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמָה הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה. מַה בֵּין קָמָה לַשִּׁיבֳּלִין. קָמָה עַד שֶׁלֹּא הִבְקִירָהּ עָבַר וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה תְרוּמָה אֵינָהּ תְּרוּמָה· שִׁבֳּלִין עַד שֶׁלֹּא הִבְקִירָהּ עָבַר וְהִפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמָה הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה. רַב חִינְנָא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא אַף בְּהֶקְדֵּשׁ כֵּן. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְּלִיגִן. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֶלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ. מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לָךְ וְאֵין לוֹ אַתְּ חַיָיב לִיתֵּן לוֹ. יָצָא לֶקֶט שֶׁיָּדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין בּוֹ. הִיא לֶקֶט הִיא שִׁכְחָה הִיא פֵיאָה הִיא הֶבְקֵר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן חֲבוּרָה הָיָה מַקְשָׁה הֲרֵי הֶקְדֵּשׁ הֲרֵי אֵין יָדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין כְּמִי שֶׁיָּדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין. אָמַר רִבִּי אִילָא מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁנִּתְמָרֵחַ הַכְּרִי בִּרְשׁוּת הַהֶבְקֵר וּבִרְשׁוּת הַהֶקְדֵּשׁ אָמְרָה תוֹרָה רֵאשִׁית דְּגָנְךָ וְלֹא שֶׁל הֶבְקֵר רֵאשִׁית דְּגָנְךָ וְלֹא שֶׁל הַהֶקְדֵּשׁ. אֶלָּא כִי נָן קַיָימִין בְּשֶׁהִבְקִיר שִׁיבֳּלִין וְחָזַר וְזָכָה בָהֶן. בְּהֶפְקֵר פָּטוּר. בְּהֶקְדֵּשׁ חַיָיב. בְּהֶבְקֵר פָּטוּר מִן הַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֶלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ. בְּמָה שֶׁיֵּשׁ לָךְ וְאֵין לוֹ אַתְּ חַיָיב לִיתֵּן לוֹ. יָצָא הֶבְקֵר שֶׁיָּדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין בּוֹ. בְּהֶקְדֵּשׁ חַיָיב. מִן הָדָא הִקְדִּישׁ קָמָה וּפָדָה קָמָה חַיָיב. מַה בֵּין הֶבְקֵר מַה בֵּין הֶקְדֵּשׁ. הֶבְקֵר יָצָא יְדֵי הַכֹּל. הֶקְדֵּשׁ לֹא יָצָא יְדֵי הַגִּזְבָּר. אָמַר רִבִּי אָבִין אֲפִילוּ יְדֵי הַבְּעָלִים לֹא יָצָא. מֵאַחַר שֶׁאָמַר לוֹ פְּדֵה אַתְּ רִאשׁוֹן.

Rav Ḥisda said, if somebody declared his standing grain ownerless, came back and retook possession, and illegally gave heave, that is heave. What is the difference between standing grain and ears of grain? Standing grain, if he illegally gave heave before he declared it ownerless, that is not heave. Ears, if he illegally gave heave before he declared them ownerless, that is heave. Rav Ḥinena in the name of Rav Ḥisda, the same applies to a dedicated crop. The words of the rabbis disagree, since Rebbi Joḥanan said in the name of Rebbi Yannai: (Deut. 14:29) “The Levite shall come, because he has neither part nor inheritance with you.” You are obliged to give him from what you have but he has not. This excludes gleanings for which your and his hands are equal. Gleanings, forgotten sheaves, peah, and abandoned property are all equal. Rebbi Joḥanan said, the company did ask: But dedications, where your and his hands are not equal, are treated as if your and his hands were equal. Said Rebbi Ila, what are we talking about? If the heap was made when it was ownerless or dedicated, the Torah said (Deut. 18:4) “the first of your grain”, not the ownerless, “the first of your grain”, not Temple property. But we must be talking about ears that he declared ownerless and of which he retook possession. If they were ownerless, he would be free, if dedicated, he would be obligated. If they were ownerless, he would be free, since Rebbi Joḥanan said in the name of Rebbi Yannai: (Deut. 14:29) “The Levite shall come, because he has neither part nor inheritance with you.” You are obligated to give him from what you have but he has not. This excludes gleanings for which your and his hands are equal. If dedicated, he would be obligated, from the following: “If somebody dedicated standing produce and redeemed it standing, it is obligated.” What is the difference between ownerless and dedicated? Ownerless [property] is outside the power of everybody, dedicated [property] is not outside the power of the Temple treasurer. Rebbi Abin said, it did not even go outside the power of its owners since he must say to him you redeem first.

רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יָסָא בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר הַזּוֹרֵעַ שְׂדֵה הֶבְקֵר חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. רִבִּי יוֹנָה מַפִּיק לִישְׁנָא בְּזָכָה בִשְׂדֵה הֶבְקֵר וְגִידוּלֶיהָ.

Rebbi Zeїra, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Eleazar: If somebody sowed an ownerless field, the crop is subject to tithes. Rebbi Jonah offers the language: Because he acquired the ownerless field and its growth.

רִבִּי חִיָיא בַּר אָדָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת מָהוּ שֶׁיְּהוּ חַיָיבִין בְּמַעְשְׂרוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי סִימַיי כְּתִיב עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ. דָּבָר שֶׁהוּא נִזְרָע וּמַצְמִיחַ. יָצְאוּ כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת שֶׁאֵינָן נִזְרָעוֹת וּמַצְמִיחוֹת. רִבִּי יוֹנָה מַפִּיק לִישְׁנָא מִפְּנֵי שֶׁהָאָרֶץ פּוֹלְטָתָן.

Rebbi Ḥiyya bar Ada asked before Rebbi Joḥanan: Are truffles and mushrooms obligated for tithes? Rebbi Joḥanan said to him in the name of Rebbi Simai, it is written (Deut. 14:22): “You should certainly tithe all produce of your seed.” Anything which is sown and grows. This excludes truffles and mushrooms which grow but are not sown. Rebbi Jonah offers the language: Because the earth extrudes them.

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹמְרוּ לְהוֹסִיף אוֹכֶל חַיָיב קָטוֹן וְגָדוֹל. הָא אִם אֵינוֹ שׁוֹמְרוֹ לְהוֹסִיף אוֹכֶל. אֵינוֹ חַיָיב קָטוֹן וְגָדוֹל. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ זוֹ לְהוֹצִיא מִדִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנִּינָן תַּמָּן רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר תְּמָרוֹת שֶׁל תִּלְתָּן שֶׁל חַרְדָּל וְשֶׁל פּוּל לָבָן חַיָיבוֹת בְּמַעְשְׂרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְכִי מַחְמַת הָאוֹכֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵיב מֵעַתָּה אֲפִילוּ יַרְקָן. אֶלָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חֲשׁוּבוֹת הֵן לְאוֹכֶל. וְרַבָּנִן אָמְרֵי אֵין חֲשׁוּבוֹת לְאוֹכֶל. וְעוֹד מִן הָדָה דְּתַנֵּי אוֹמַר רִבִּי יוֹשֻׁעַ מִיָּמַיי לֹא מְלֵאָנִי לִבִּי לוֹמַר לְאָדָם צֵא וּלְקוֹט לָךְ תְּמָרוֹת שֶׁל תִּלְתָּן וְשֶׁל חַרְדָּל וְשֶׁל פּוּל הַלָּבָן וּשְׁלוֹק לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעְשְׂרוֹת.

“Even though it was kept to grow it is subject to tithes small or large.” Does this imply that if it was not kept to grow it is not subject to tithes small or large? Rebbi Immi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: To exclude the words of Rabban Gamliel as we have stated there: “Rabban Gamliel says, flower buds of fenugreek, mustard, and white beans are subject to tithes.” Rebbi Yasa said, did Rabban Gamliel obligate them because of food? If it were so, what about their greenery? But Rabban Gamliel says, they are important as food, but the rabbis say, they are not important as food. In addition, from what we are stating: “Rebbi Joshua said, I never wanted to tell anybody go, collect flower buds of fenugreek, mustard, and white beans and cook them, to free them from tithes.”

תַּנֵּי כָּל שֶׁתְּחִילָּתוֹ אוֹכֶל וְאֵין סוֹפוֹ אוֹכֶל מַה אִית לָךְ כְּהָדָא דְתַנֵּי הַמְּקַיֵים מְלֵיאָה שֶׁל אַכְרוֹעַ לִזְרוֹעַ בָּטְלָה דַעְתּוֹ. קְלָחִין יְחִידִין לֹא בָטְלָה דַעְתּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְהוּא שֶׁלִּיקֵּט יָרָק. אֲבָל לֹא לִקֶּט יָרָק כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים עֵצִים חַיָיבִין בְּמַעְשְׂרוֹת.

It was stated: “Everything that is food at the start but not at the end.” What is this? As we stated: “He who keeps the castor plant for seeds, his opinion is inoperative; for single stalks it is not inoperative.” Rebbi Jonah said, only if he collected greens. But if he did not collect greens, do we say that wood is subject to tithes?

וְכָל שֶׁאֵין תְּחִילָּתוֹ אוֹכֶל אֲבָל סוֹפוֹ אוֹכֶל אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה אוֹכֶל. מַה אִית לָךְ כְּהָדָא. דְּתַנִּינָן דְּבַתְרָה מֵאֵימָתַי פֵּירוֹת חַיָיבִין בְּמַעְשְׂרוֹת תְּאֵינִים מִשֶּׁיַּבְחִילוּ.

“But anything that is not food from the start but at the end is food, is not subject to tithes until it becomes food.” What is that? That is what we have stated next: “From when are fruits subject to tithes? Figs from the moment they start to ripen.”