Jerusalem Talmud Gittin 6.6

משנה: מִי שְׁהָיָה מוּשְׁלָךְ בַּבּוֹר וְאָמַר כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלִי יִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתִּי הֲרֵי אֵילּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. הַבָּרִיא שֶׁאָמַר כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי רָצָה לְשַׂחֵק בָּהּ. מַעֲשֶׂה בְבָרִיא אֶחָד שֶׁאָמַר כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וָמֵת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמְרוּ חֲכָמִים אִם מֵעַצְמוֹ נָפַל הֲרֵי זֶה גֵט. אִם הָרוּחַ דְּחָאַתּוּ אֵינוֹ גֵט.

MISHNAH: If somebody was thrown into a cistern and said, anybody hearing my voice should write a bill of divorce for my wife, they should write and deliver. If a healthy person said, write a bill of divorce for my wife, he wants to make fun of her. It happened to a healthy person who had said, write a bill of divorce for my wife, that he went on the roof, fell down, and died. Rabban Simeon ben Gamliel said, the Sages said that if he jumped, it is a bill of divorce; if the wind pushed him, it is no bill of divorce.

הלכה: מִי שְׁהָיָה מוּשְׁלָךְ בַּבּוֹר כול׳. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. לִימְּדָנוּ רִבִּי יוֹנָתָן. וְהֵן שֶׁרָאוּ בּוּבְיָיה שֶׁלְּאָדָם. תַּמָּן תַּנִינָן. מְעִידִין לְאוֹר הַנֵּר וּלְאוֹר הַלְּבָנָה וּמַשִּׂיאִין עַל פִּי בַת קוֹל. וָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. וְהֵן שֶׁרָאוּ בּוּבְיָיה שֶׁלְּאָדָם. רִבִּי אָחָא בַּר חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הָדָה דְתֵימַר בַּשָּׂדֶה. אֲבָל בָּעִיר אֲפִילוּ לֹא רָאוּ בּוּבְיָיה שֶׁלְּאָדָם. וְהָתַנִּינָן. מִי שֶׁהָיָה מוּשְׁלָךְ בַּבּוֹר. וְאָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. וְהֵן שֶׁרָאוּ בּוּבְיָיה שֶׁלְּאָדָם. אָמַר רִבִּי אָבִין. הַמַּזִּיקִין הָיוּ מְצוּיִין בַּבּוֹרוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן מְצוּיִין בַּשָּׂדוֹת.

HALAKHAH: “If somebody was thrown into a cistern,” etc. Rebbi Ḥanina said, Rebbi Jonathan taught us, only if they saw a man’s shadow. There we have stated: “One testifies by the light of a candle or by the light of the moon and one permits to remarry on the basis of a disembodied voice”, and Rebbi Jonathan said, only if they saw a man’s shadow. Rebbi Aḥa bar Ḥanina, in the name of Rebbi Ḥanina: That means, in the fields, but in town even without a man’s shadow. But did we not state: “If somebody had been thrown into a cistern,” and Rebbi Jonathan said, only if they saw a man’s shadow? Rebbi Abin said, damaging spirits were as frequent in cisterns as they are frequent on the fields.

סָפֵק מֵעַצְמוֹ נָפַל סָפֵק הָרוּחַ דָּחַתּוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אִם עַל אָתָר נָפַל הֲרֵי זֶה גֵט. וְאִם לְאַחַר זְמָן נָפַל אֵינוֹ גֵט. וְהָהֵן עַל אָתָר וְלֹא סָפֵק הוּא. הָדָא אָמְרָה. סָפֵק מֵעַצְמוֹ נָפַל סָפֵק הָרוּחַ דְּחָיַיתּוּ הְרֵי זֶה גֵט.

If it was doubtful whether he jumped or the wind pushed him? Let us hear from the following: Rabban Simeon ben Gamliel says, if he fell down immediately, it is a bill of divorce; if he fell after some time it is no bill of divorce. But is “immediately” not a case of doubt whether he jumped or the wind pushed him? This implies that in case of doubt whether he jumped or the wind pushed him, it is a bill of divorce.

שְׁחָטָהּ לִזְרוֹק דָּמָהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה וּלְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַמַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר. אֵין הַמַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. הָתִיב רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי קוֹמֵי רֵישׁ לָקִישׁ. וְהָתַנִּינָן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. קַל וְחוֹמֶר הַדְּבָרִים. מַה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּמּוּקְדָּשִׁין וכו׳. וּפִיגּוּל וְנוֹתָר הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. אָמַר לֵיהּ. פִּיגּוּל וְנוֹתָר אִין הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. אֲבָל אִם שְׁחָטָהּ לִזְרוֹק אֶת דָּמָהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה וְלִקְטוֹר חֶלְבָּהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה אֵין הַמַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. שְׁחָטָהּ וְזָרַק דָּמָהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה וְהִקְטִיר חֶלְבָּהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה. זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְקַיְסָרִין וְלֹא אָמְרוּ לֹא לְאִיסּוּר וְלֹא לְהֵיתֵר. רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. זֹאת אוֹמֶרֶת לֹא חָשׁוּ. אִין תֵּימַר חָשׁוּ. הָיָה לָהֶם לְהוֹרוֹת אִיסּוּר. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁחָשׁוּ. אִין תֵּימַר לֹא חָשׁוּ. לֹא הָיָה לָהֶן לְהוֹרוֹת.

If somebody slaughtered with the intention of sprinkling [the victim’s] blood in idolatry or to burn its fat for idolatry, Rebbi Joḥanan said, the intention invalidates, Rebbi Simeon ben Laqish said, the intention does not invalidate. Rebbi Jacob bar Idi objected before Rebbi Simeon ben Laqish: Did we not state: “Rebbi Yose said, that is a matter of a conclusion de minore ad majus. Since in a case where thought makes sanctified food unusable, etc.,” and thought invalidates for piggul and leftover. He said to him, truly thought invalidates for piggul and leftover; but if somebody slaughtered with the intention of sprinkling [the victim’s] blood in idolatry or to burn its fat for idolatry, the intention does not invalidate. If he slaughtered and then the blood was sprinkled in an idolatrous rite and the fat was burned in an idolatrous rite, there was such a case in Caesarea and they pronounced neither prohibition nor permission. Rebbi Ḥanina in the name of Rav Ḥisda: This means that they were not apprehensive. If you say that they were apprehensive, they should have taught a prohibition. Rebbi Yose in the name of Rav Ḥisda: This means that they were apprehensive. If you say that they were not apprehensive, they should not have dealt with the case.