Jerusalem Talmud Ketubot 8.9

משנה: שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים מוֹדִין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁאִם מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת קַיָים. מֵתָה מַה יֵעָשֶׂה בִכְתוּבָּתָה וּבִנְכָסִים הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחֲלוֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נְכָסִים בְחֶזְקָתָן וּכְתוּבָּה בְחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל וּנְכָסִים הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאָב.

MISHNAH: If a woman waiting for her levir inherited property, the House of Shammai and the House of Hillel agree that if she sells or gives away it is valid. If she died, what shall be done with her ketubah and the properties which enter and leave with her? The House of Shammai say, the husband’s and the father’s heirs shall split it. But the House of Hillel say, the properties are in the hands of the holders; the ketubah in the hands of the husband’s heirs and the properties which enter and leave with her in the hands of the father’s heirs.

הלכה: שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים כול׳. הָכָא אַתְּ מַר. מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וְקַיָים. וְהָכָא אַתְּ מַר. יַחֲלֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אִין דְּאַתְּ אָמַר מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וְקַיָים. בְּשֶׁנָּפְלוּ לָהּ עַד שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית שׁוֹמֶרֶת יָבָם. וְהֵן דְאַתְּ אָמַר. יַחֲלֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. בְּשֶׁנָּפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנַּעֲשֵׂית שׁוֹמֶרֶת יָבָם. וְנָפְלוּ לָהּ עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית שׁוֹמֶרֶת יָבָם וְעָשׂוּ פֵירוֹת מִשֶּׁנַּעֲשֵׂית שׁוֹמֶרֶת יָבָם כְּמוֹ שֶׁנָּפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנַּעֲשֵׂית שׁוֹמֶרֶת יָבָם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הָהֵן יָבָם דְּהָכָא צְרִיכָא לְבֵית שַׁמַּי. כְּבַעַל הוּא אוֹ אֵינוֹ כְבַעַל. אִם הוּא כְּבַעַל יוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל. אִם אֵינוֹ כְבַעַל לֹא יוֹרֵשׁ כְּלוּם. מִסָּפֵק יַחֲלֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. דְּבֵית הִלֵּל פְּשִׁיטָא לוֹן שֶׁהוּא כְבַעַל וְיוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ אָח אֵין לוֹ עָלֶיהָ אֶלָּא אֲכִילַת פִּירוֹת בִּלְבַד.

HALAKHAH: “If property came to a woman waiting for her levir,” etc. Here, you say “she may sell or give away and it is valid.” And you also say “the husband’s heirs should split with her father’s heirs!” Rebbi Yose ben Ḥanina said, when do you say “she may sell or give away and it is valid”? If they came to her before she became a woman waiting for her levir. When do you say “the husband’s heirs should split with her father’s heirs”? If they came to her after she became a woman waiting for her levir. If they came to her before she became a woman waiting for her levir and produced revenue after she became a woman waiting for her levir, [that revenue is as if] they came to her after she became a woman waiting for her levir. Rebbi Ze‘ira said, the levir in this situation is a problem for the House of Shammai. If he is a husband, he inherits everything. If he is not a husband, he inherits nothing. Because of the doubt, “the husband’s heirs should split with her father’s heirs.” For the House of Hillel it is obvious that he is a husband and inherits everything. For even his brother had only the usufruct.

תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יוֹרְשֶׁיהָ הַיּוֹרְשִׁין כְּתוּבָתָהּ חַיָיבִין בִּקְבוּרָתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִי לָאו דְתַנִּינתָהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲוָות צְרִיכָא לָן מֵאַחַר שֶׁאֵין לָהּ כְּתוּבָּה אֵין לָהּ קְבוּרָה. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ כְּתוּבָּה שֶׁמָּא אֵין לָהּ קְבוּרָה. אִשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ כְּתוּבָּה יֵשׁ לָהּ קְבוּרָה. בְּרָם הָכָא. אִם יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה יֵשׁ לָהּ קְבוּרָה. וְאִם אֵין לָהּ כְּתוּבָּה אֵין לָהּ קְבוּרָה.

Rebbi Hoshaia stated: Her heirs, those who inherit her ketubah are obliged to bury her. Rebbi Yose said, if Rebbi Hoshaia had not stated this, we would have had a problem. If she had no ketubah, do they not have to bury her? This is difficult. If a woman has no ketubah, does she not have to be buried? A wife, even if she has no ketubah, must be buried. This one, if she has a ketubah, is entitled to burial costs. But here, if she does not have a ketubah, she is not entitled to burial costs.