Jerusalem Talmud Shevuot 3.10

משנה: שְׁבוּעַת בִּיטּוּי נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים בָּרְחוֹקִים וּבַקְּרוֹבִים בַּכְּשֵׁרִים וּבַפְּסוּלִין בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין מִפִּי עַצְמוֹ. וְחַיָיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד: שְׁבוּעַת שָׁוְא נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים בָּרְחוֹקִים ובַקְּרוֹבִים בַּכְּשֵׁרִים וּבַפְּסוּלִים בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין וּמִפִּי עַצְמוֹ. וְחַיָיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ פְּטוּרִין. אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ הַמּוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים חַיָיב. כֵּיצַד (אָמַר) לֹא אָכַלְתִּי הַיּוֹם וְלֹא הִינַּחְתִּי תְפִילִּין הַיּוֹם. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן. חַיָיב:

MISHNAH: A blurted oath applies to men and women, relatives and unrelated persons, qualified and disqualified persons, before a court or out of court, from his own mouth. For intentional violation one is liable to flogging, for unintentional [to bring] a variable sacrifice. A vain oath applies to men and women, to relatives and unrelated persons, to qualified and disqualified ones, in court and out of court, and by his own words. For intentional violation one is liable to flogging, for unintentional he is not prosecutable. In both cases, one who is sworn to by another person can be liable. How is this? One said, “I did not eat today, I did not put on phylacteries today.” “I want you to swear to it,” if he said “Amen” he is liable.

הלכה: שְׁבוּעַת שָׁוְא כול׳. נֶפֶשׁ נֶפֶשׁ. מַה נֶפֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת עָשָׂה אֶת הַמּוּשְׁבָּע כְּנִשְׁבָּע. אַף שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁבוּעַת הַפִּיקָדוֹן עָשָׂה הַמּוּשְׁבָּע כְּנִשְׁבָּע.

HALAKHAH: “A vain oath,” etc. A person, a person. Since by a person which was said for an oath of testimony He made the one at whom the oath was directed like one swearing, so also by a person which was said for an oath of deposit He made the one at whom the oath was directed like one swearing.

זֶה הַכְּלָל. כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקֶה וְשֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵינוֹ לוֹקֶה. חוּץ מִן הַמֵּימַר וְהַנִּשְׁבַּע וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַשֵּׁם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן מֵימַר. מֵּימַר דִּיבּוּר וּמַעֲשֶׂה. נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר מְנַיִין. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. כִּי לֹא יְנַקֶּה יי. מְנַקִּין הֵן הַדַּיָינִין. קִילֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַשֵּׁם מְנַיִין. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם וגו׳. נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ מְנַיִין. מִינָּהּ. מִכֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר אֵין זֶהּ יָרֵא. קִילֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַשֵּׁם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן מְנַיִין. מִכֵּיוָן שֶׁקִּילֵּל אֵין זֶהּ יָרֵא. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר וְקִילֵּל לַחַבֵירוֹ בַשֵּׁם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן חַיָיב שְׁתַּיִם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת.

This is the principle: One flogs for any prohibition involving an action, but one does not flog if there is no action except for one who substitutes, or swears, or curses a fellow man by the Name. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: This does not include one who substitutes; substituting implies speech and action. From where one who swears falsely? Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai: For the Eternal will not cleanse; but the judges will cleanse him. From where one who cursed his fellow man by the Name? Rebbi Simeon ben Laqish in the name of Rebbi Hoshaia: To fear the Name, etc. The one who swears falsely in the opinion of Rebbi Simeon ben Laqish from where? Since he swore falsely, he does not fear. The one who cursed his fellow man by the Name in the opinion of Rebbi Simeon ben Laqish from where? Since he cursed, he does not fear. What is the difference between them? If one swore falsely and cursed a fellow man by the Name. In Rebbi Joḥanan’s opinion he is liable for two [punishments]. In Rebbi Simeon ben Laqish’s opinion he is only liable for one.