Jerusalem Talmud Pesachim 3.1

משנה: וָאֵילּוּ עוֹבְרִין בַּפֶּסַח כּוּתָּח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי וְחוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי וְזִיתוֹם הַמִּצְרִי וְזוּמָן שֶׁל צַבָּעִין וַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִין וְקוֹלָּן שֶׁל סוֹפְרִים. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא מִין דָּגָן הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַפֶּסַח הֲרֵי אֵילּוּ בְאַזְהָרָה וְאֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כָּרֵת:

MISHNAH: And the following are removed on Passover: Babylonian kutah, and Median beer, and Edomite vinegar, and Egyptian zythum, and dyers’ gravy, and cooks’ starch, and scribes’ glue; Rebbi Eliezer says, also women’s make-up This is the principle: Anything made from grain one removes on Passover; these are included in the warning but they are not cause for extirpation.

הלכה: וָאֵילּוּ עוֹבְרִין בַּפֶּסַח כול׳. אָמַר רִבִּי מְנָא. וְכוּלְּהוֹן עַל יְדֵי מוֹיי.

HALAKHAH: “And the following are removed on Passover,” etc. Rebbi Mana said, all by the action of water.

כּוּתָּח הַבַּבְלִי. דּוּ יְהִיב בֵּיהּ מַלְמוֹלִין דְּלִישׁ.

“Babylonian kutah”, for he puts in crumbs of dough.

שֵׁכָר הַמָּדִי. דּוּ יְהִיב בֵּיהּ קֶמַח דִּשְׂעָרִין.

“Median beer,” for he puts in barley flour.

חוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי. בְּסִימָה דְרוּמִיָּא. בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין יַיִן בְּטָהֳרָה לִנְסָכִים לֹא הָיָה יַיִן מַחְמִיץ. וָהֲווֹן יְהָבִין בְּגַוֵּיהּ שְׂעָרִין בְּגִין דְּיִחְמַע. וַהֲווֹ צְוָוחִין לֵיהּ בְּסִימָה דְרוּמִיָּה.

“Edomite vinegar,” Southern aromatic. In earlier times, when one made wine in purity for libations, wine did not turn sour. One had to spike it with barley to make it sour; one did call it “Southern aromatic.”

זִיתוֹס הַמִּצְרִי. זַיְיתִיָּה.

“Egyptian zythum,” ζύθος.

וְזִימֵי שֶׁלְצַבָּעִין. דּוּ יְהַב בְּגַוֵּיהּ קוּצָם בְּגִין דִּיקְלוֹט צִיבְעָא.

“Dyers’ gravy,” for he puts in qussam so the dye should be absorbed.

עֲמִילָן שֶׁלַּטַּבָּחִין. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. מֵבִיא מְלִילֹות שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ וְכוֹתְשָׁן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּחַלּוֹת חָרִיעַ. וְנוֹתֵן בִּקְדֵירָה. וְהוּא עֲבַיד כִילָדִין.

“Cooks’ starch.” Rebbi Hitta bar Abba said, one brings ears of grain which are less than one-third ripe, pounds them, forms them like loaves of saffron, and puts them in the pot, so they should absorb the impurities.

וְקוֹלָּן שֶׁלְּסוֹפְרִין. בְּאַלֶכְסַנְדְּרִיָּאה עָבְדִין אַמְבַּטִּיּוֹת שֶׁל בָּצֵק.

“Scribes’ glue.” In Alexandria they make tubs of dough.

רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. אַף תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. תַּכְשִׁיטֵי. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. טִיפּוּלֵי. מָאן דְּאָמַר. טִיפּוּלֵי. כָּל שֶׁכֵּן תַּכְשִׁיטֵי. מָאן דְּאָמַר. תַּכְשִׁיטֵי. הָא טִיפּוּלֵי לֹא.

“Rebbi Eliezer says, also women’s make-up.” There are Tannaim who state “make-up”; and there are Tannaim who state “treatments”. He who says “treatments”, so much more “make-up”; he who says “make-up”, but not “treatments”.

כָּתוּב כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ. לְרַבּוֹת כּוּתָּח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי וְחוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי שֶׁיְּהוּ בָאַזְהָרָה. יָכוֹל יְהוּ בְהִכָּרֵת. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה. חֲבֵרַיָיא בְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. הָכָא כְתִיב כָּל וְהָכָא כְתִיב כָּל. הָכָא אַתְּ מַרְבֶּה וְהָכָא אַתְּ מְמָעֵט. אֲמַר לוֹן. כָּאן רִיבָה בָאוֹכְלִין וְכָאן רִיבָה בָנֶאֱכָלִין. הָתִיבוֹן. וְהָתַנֵּי. יוֹצְאִין בְּמַצָּה מְתוּבֶּלֶת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ טַעַם דָּגָן. וְהִיא שֶׁיְּהֵא רוּבָּהּ דָּגָן. וְאֵילּוּ הוֹאִיל וְרוּבָּן חָמֵץ יְהֵא חַיָיב. אֲמַר לוֹן. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב לֶחֶם. וְאֵילּוּ אֵינָן לֶחֶם. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵה. וְהָתַנֵּי. כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ קָרוּי לֶחֶם אֶלָּא מַצָּה. שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עוֹנִי. וְהָכָא אַתְּ יְלִיף מַצָּה מֵחָמֵץ. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי. יוֹצֵא הוּא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּרָקִיק שָׁרוּי וּבְרָקִיק מְבוּשָּׁל שֶׁלֹּא נִמְחֶה. לֹא אַמַר אֶלָּא שֶׁלֹּא נִמְחֶה. הָא אִם נִמְחֶה לֹא. וּלְעִנְיַין חָמֵץ אַתְּ אָמַר. הִמְחָה אֶת הֶחָמֵץ וּגְמָיוֹ חַיָיב. מַאי כְדוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אִידִי. אֵין חִימּוּצוֹ חִימּוּץ בָּרוּר. מָהוּ שֶׁיִּלָּקֶה. רִבִּי יִרְמָיָה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַף לִלְקוֹת אֵין לוֹקֶה. דְּתַנֵּי. עַל חָמֵץ בָּרוּר חַיָיב כָּרֵת וְעַל עֵירוּבוֹ סוֹפֵג אַרְבָּעִים. רַב אָמַר. זָה סִיעוֹר. וְאָמַר. זֶה כּוּתָּח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא קוֹמֵי רִבִּי לָא. תִּיפְתָּר בְּחָמֵץ וּמַצָּה שֶׁנְִּתְעָרְבוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קַּשִּׂיָיתָהּ עַל הָדָא דְרִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. מָה נָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁרוּבּוֹ חָמֵץ. חַיָיב כָּרֵת. אִם בְּשֶׁרוּבּוֹ מַצָּה. יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תַּנָּא רִבִּי יוֹשׁוּעַ אוֹנִיָיה. תִּיפְתָּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ ואֵין בוֹ כְזָיִת. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. כָּל שֶׁהוּא לְמַכּוֹת.

“It is written: Any leavened matter you shall not eat, to include Babylonian kutah, and Median beer, and Edomite vinegar, in the admonition. I might think that these are subject to extirpation, the verse says, for anybody who eats leavened bread will be extirpated.“The colleagues asked before Rebbi Jonah: Here it is written any, and there it is written any. Here you are adding but there you are excluding. He told them, there He added eaters but there He added edibles. They objected, was it not stated: “One fulfills his obligation with spiced mazzah, even if it does not taste of grain, on condition that it be mostly grain”. And for these, because they are mostly grain, he should be liable. He told them, there is a difference, for it is written bread, and these are not bread. Rebbi Yose objected, was it not stated that only mazzah is called bread, seven days you shall eat mazzot, the bread of deprivation? But here you infer mazzah from leavened bread? In addition, from the following which was stated: “A person may acquit himself of his obligation with a soaked wafer, or a cooked wafer, as long as it did not lose its shape.” It only says, “as long as it did not lose its shape,” therefore not if it lost its shape. But in the matter of leavened bread you are saying, if he mashed leavened bread and slurped it, he is liable. How is this? Rebbi Yose in the name of Rebbi Idi: Their leavening is not clear leavening. Should he be flogged? Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Eleazar, Rebbi La in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: Concerning flogging, he cannot be flogged, as it was stated: On certain leavened bread he is subject to extirpation, for its admixture he receives forty [lashes]. Rav said, that is sour dough. He could have said, that is Babylonian kutah, and Median beer. Rebbi Abun bar Cahana said before Rebbi La: Explain it if leavened bread and mazzah were mixed. Rebbi Yose said, I pointed out a difficulty for Rebbi Abun bar Cahana: Where do we hold? If most of it was leavened bread, he is subject to extirpation. If most of it is mazzah, he could use it to fulfill his obligation on Passover. Rebbi Samuel bar Rav Isaac said, Rebbi Joshua from Ono stated: Explain it if the amount of leavened bread was less than the volume of an olive, following Rebbi Simeon, since Rebbi Simeon said, the most minute amount for flogging.

רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב. קְדֵירָה שֶׁבִּישֵּׁל בָּהּ [מוּדָה] לֹא יְבַשֵּׁל בָּהּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין אֶלָּא לְאַחַר הַפֶּסַח. הָא מִמִּין אַחֵר מוּתָּר וּבִלְבַד לְאַחַר שְׁלֹשָׁה תַבְשִׁילִין. כְּשֵׁם שֶׁהוּא בָטֵל עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ כָּךְ יְבָטֵל עַל מִינוֹ. מִין מְעוֹרֵר עַל מִינוֹ לֵיאָסֵר. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי. רִבִּי אַבָּהוּ מְפַקֵּד לִטְחוֹנַיָיא דְלָא מִיתֵּן קוּפַּיָיא אִילֵּין עַל אִילֵּין דְּלָא יִרְתְּחָן וְיִחְמְעָן. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפֻּא אֲזַל לֵיהּ גַּבֵּי טְחוֹנַיָיא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן טְחַן לֵיהּ צְרָף. רִבִּי אָבוּן הוֹרֵי לִטְחוֹנַיָיא מִיתֵּן טַרְטוֹן דְּמַיי בְּגִין מוֹדִיָיה וּמְתַלֶּנָּה אַרְבָּעָה זִימְנִין. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. בָּעֲשָׂבִין שָׁרֵי. מְטָנָנָה אֲסִיר. וְחָרָנָה מִיחְלַף. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. וְאֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר. בָּעֲשָׂבִין שָׁרֵי. בְּלוֹקְטָן מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. מָה. דְּטַלָּא פְיָיגָא מִינְּהוֹן.

Rebbi Jeremiah, Rebbi Samuel bar Rav Isaac in the name of Rav: In a pot in which one cooked with water one may cook the same kind only after Passover. Therefore another kind is permitted although only after three dishes. If it becomes insignificant by other kinds, should it not become insignificant also by its own kind? A kind awakes its own kind to prohibit. Rebbi Jacob bar Zavdi said, Rebbi Abbahu ordered the millers not to put boxes one on top of the other lest they heated up and became leavened. Rebbi Ḥinena bar Pappos went to the millers. Rebbi Yose ben Rebbi Abun milled himself as guest. Rebbi Abun instructed the millers to fill a quartarius of water in the modii and moisten it four times. Rebbi Ḥananiah and Rebbi Mana, one said, grasses are permitted, moistened it is forbidden, but the other one switches. Rebbi Ḥananiah the son of Rebbi Hillel said, even the one who permits grasses, if he collected them in the afternoon. Why? For dew faded away from it.