Jerusalem Talmud Yoma 3.6

משנה: הֱבִיאוּהוּ לְבֵית הַפַּרְוָה וּבַקּוֹדֶשׁ הָיָתָה. פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר פָּשַׁט קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. יָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן וְלָבַשׁ וְקִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו: בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ פִּילּוּסִין שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מְנָה וּבֵין הָעַרְבַּיִם הִינְדְּוָון שֶׁל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת זוּז דִּבְרֵי רֵבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בַּשַּׁחַר הָיָה לָבוּשׁ פִּילּוּסִים שֶׁל שְׁמוֹנָה עָשָׂר מְנָה. וּבֵין הָעַרְבַּיִם שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מְנָה הַכֹּל שְׁלשִׁים מְנָה. אֵילּוּ נוֹטֵל מִן הַהֶקְדֵּשׁ וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף מוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ:

MISHNAH: They brought him to the Parwa house, which was in the sacred domain. They spread a byssus sheet between him and the people; he sanctified hands and legs and undressed; Rebbi Meïr says, he undressed and sanctified hands and legs. He stepped down, and immersed himself, came up and dried himself with a towel. They brought him the white garments, he dressed and sanctified hands and legs. In the morning he was wearing Pelusian worth twelve mina, and in the evening Indian of 800 denar, the words of Rebbi Meïr. But the Sages say, in the morning he was wearing Pelusian worth eighteen mina and in the evening of twelve mina, all together thirty mina. This he takes from Temple property; if he wants to add, he adds from his own.

הלכה: מַה טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. פָּשַׁט וְקִידֵּשׁ וְרָחַץ וְקִידֵּשׁ. מַה טַעֲמָא דְרַבָּנִן. וּפָשַׁט וְלָבַשׁ. הִקִּישׁ פְּשִׁיטָה לִלְבִישָׁה. מַה לְבִישָׁה מְקַדֵּשׁ אַף פְּשִׁיטָה מְקַדֵּשׁ. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר רְחִיצָה חוֹצֶצֶת. אָמַר לֵיהּ. מִסְבּוֹר אַתְּ סְבוֹר. עַל דְּרִבִּי מֵאִיר. וּפָשַׁט וְקִידֵּשׁ וְרָחַץ וְקִידֵּשׁ. אֵינָהּ כֵּן אֶלָּא וּפָשַׁט וְקִידֵּשׁ וְרָחַץ וְלָבַשׁ וְקִידֵּשׁ.

HALAKHAH: What is Rebbi Meïr’s reason? He undressed and sanctified, and he washed and sanctified.. What is the rabbi’s reason? And he undressed, and he dressed. It tied undressing to dressing. Since for dressing he sanctifies, so for undressing he sanctifies. Rebbi Mana said before Rebbi Yudan, does washing separate in Rebbi Meïr’s opinion? He said to him, you think that Rebbi Meïr’s reason is, and he undressed and sanctified, and he washed and sanctified.. It is not so, but and he undressed and sanctified, and he washed and dressed and sanctified.

שְׁמוּאֵל אָמַר. אַחַת פִּשּׁוּט וְאַחַת לְבוּשׁ שְׁתֵּיהֶן לָבֹא. בַּר קַפָּרָא אָמַר. אַחַת לָבֹא וְאַחַת לְשֶׁעָבַר שְׁתֵּיהֶן לְבוּשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַכֹּל מוֹדִין בְּקִידּוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא לָבֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַכֹּל מוֹדִין בְּקִידּוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא מְעַכֵּב. מַה טָעֲמָא. חוּקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַכֹּל מוֹדִין בְּקִידּוּשׁ הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא לְשֶׁעָבַר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָה אָמְרָה כֵן. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי עַצְמוֹ וְלָבַשׁ. וְיֵשׁ אָדָם מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגָלָיו לִלְבּוֹשׁ בִּגָדֵי חוֹל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וּלְבֵשָׁם. לְבִישָׁה מְעַכֶּבֶת. וְאֵין קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגָלַיִם מְעַכֵּב. וְדִכְוָותָהּ. לְבִישָׁה מְעַכֶּבֶת. וְאֵין קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגָלַיִם מְעַכֵּב.

Samuel said, both for undressing and for dressing are for the future. Bar Qappara said, one for the future and one for the past, both for dressing. Rebbi Joḥanan said, everybody agrees that the first sanctification is for the future. Rebbi Joḥanan said, everybody agrees that the first sanctification is obstructive. What is the reason? An eternal law for your generations. Rebbi Joḥanan said, everybody agrees that the last sanctification is for the past. Rebbi Yose said, the Mishnah says so. “They bring him his own clothing and he dresses.” Does anybody sanctify his hands and legs to wear profane clothing? Rebbi Joḥanan said, and he shall wear them. The dressing is obstructive, but sanctification of hands and legs is not obstructive. And similarly, the dressing is obstructive, but sanctification of hands and legs is not obstructive.

כדי. שֶׁיְּהוּ כְפוּלִים. וְקִיָימִינָהּ דְּלָא כְרִבִּי יוֹסֵה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק לָא נְחַת לְבֵית וַועֲדָא. קָם עִם רִבִּי זְעוּרָא. אָמַר לֵיהּ. מַה חַדְתּוֹן [הֲוָה לְכוֹן בְּבֵי מִדְרָשָׁאַ] יוֹמָא דֵין. [אָמַר לֵיהּ.] בַּד. שֶׁיְּהוּ כְפוּלִים. וְקִיָימִינָהּ דְּלָא כְרִבִּי יוֹסֵי. דְּתַנֵּי. וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנוֹת. רַבָּנִן אָמְרֵי. שְׁתֵּי כֻתֳּנוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֲפִילוּ כֻתּוֹנֶת אַחַת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. מַה טַעֲמָא דְרַבָּנִן. וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנוֹת. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵי. לְמֵאָה בְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתּוֹנֶת. בַּד. שֶׁיְּהוּ חֲדָשִׁים. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ שְׁחָקִים. וְהָא תַנֵּי. וּלְבֵשָׁם. אֲפִילוּ שְׁחָקִים. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. כְּמַחֲלוֹקֶת.

כדי that they should be double. We determined that this does not follow Rebbi Yose. Rebbi Samuel bar Rav Isaac did not come to the assembly hall. He met Rebbi Zeˋira and asked him, what did you newly find [was for you in the house of study] on that day? He told him, linen cloth, that they should be double. We determined that this does not follow Rebbi Yose. As it was stated, and for Aaron’s sons you shall make coats. The rabbis say, two coats for each one; Rebbi Yose says, even one coat for each one. What is the rabbis’ reason? And for Aaron’s sons you shall make coats. What is Rebbi Yose’s reason? Make coats for 100 sons of Aaron. Linen cloth, that they should be new. If you are saying that they should not be worn out, was it not stated, and he shall wear them, even if they are worn out? Rebbi Ḥananiah in the name of Rebbi Yasa, as the disagreement.

עוֹר שֶׁעִיבְּדוֹ לְשֵׁם קַמֵּיעַ מוּתָּר לִכְתוֹב עָלָיו מְזוּזָּה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר. מַה פְלִיגִין. לְהֶדְיוֹט. הָא לַגְּבוֹהַּ לֹא. מִן מַה דְתַנֵּי. אַבְנֵי קוֹדֶשׁ צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא חֲצִיבָתָן בַּקּוֹדֶשׁ וּבַקּוֹדֶשׁ יֵחְצָבוּ. בִּגְדֵי קוֹדֶשׁ צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא אֲרִיגָתְן בַּקּוֹדֶשׁ וּבַקּוֹדֶשׁ יֵאֶרְגּוּ. וְאָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. בְּמַחֲלוֹקֶת הִיא. הָדָא אָמְרָה. אַף לַגָּבוֹהַּ פְּלִיגִין. דְּתַנֵּי. הָעוֹשֶׁה כְלִי לַגָּבוֹהַּ. עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ גָבוֹהַּ מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ הֶדְיוֹט. מִשֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ גָבוֹהַּ אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ הֶדְיוֹט. וְהָא תַנֵּי. הָעוֹשֶׁה כְלִי לַגָּבוֹהַּ אַל יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ הֶדְיוֹט. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. כְּמַחֲלוֹקֶת. דְּתַנֵּי. הָעוֹשֶׁה כְלִי לְהֶדְיוֹט. עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ הֶדְיוֹט מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ גָבוֹהַּ. מִשֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ הֶדְיוֹט אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ גָבוֹהַּ. וְהָא תַנֵּי. הָעוֹשֶׁה כְלִי לַהֶדְיוֹט. אַל יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ גָּבוֹהַּ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא מִתְּרוּמַת הַלִּישְׁכָּה. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.

Leather which was tanned for an amulet. It is permitted to write a mezuza on it; Rabban Simeon ben Gamliel forbids. Rebbi Yose said, we were of the opinion that where they disagree is about a private person; therefore not for Heaven. Since it was stated, holy stones have to be quarried in holiness, in holiness they have to be quarried. Holy garments have to be woven in holiness, in holiness they have to be woven. And Rebbi Ḥaninah said in the name of Rebbi Yasa, this is as the disagreement. This implies that they disagree even for Heaven, as it was stated: If somebody makes a vessel for Heaven, as long as it was not used for Heaven, a lay person may use it; after it was used for Heaven, a lay person may not use it. But was it not stated, If somebody makes a vessel for Heaven, a lay person may not use it? Rebbi Ḥananiah in the name of Rebbi Yasa, as the disagreement. [As it was stated:] If somebody makes a vessel for a lay person, as long as it was not used for a lay person, Heaven may use it; after it was used for a lay person Heaven may not use it. But was it not stated, If somebody makes a vessel for a lay person, Heaven may not use it? Rebbi Ḥuna in the name of the rabbis there: Explain it that it was paid for by the Temple tax and you cannot infer anything.

כְּלֵי שָׁרֵת מֵאֵימָתַי הֵן קְדֵישִׁין. מִיַּד אוֹ בִשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. אִין תֵּימַר. מִיַּד. נִיחָא. אִין תֵּימַר. בִּשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. כְּאַחַת הֵן קְדוֹשִׁין. נִיחָא שֶׁלְמֹשֶׁה שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. בְּרַם שֶׁלִּשְׁלֹמֹה כְּאַחַת הֵן קְדֵישִׁין וּמִתְקַדְּשִׁין. בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ הָיוּ מְפַנִּין מִתּוֹךְ שֶׁל מֹשֶׁה לְתוֹךְ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה. לֹא הָיָה שָׁם שֶׁלְמֹשֶׁה כְּאַחַת הֵן קְדֵישִׁין וּמִתְקַדְּשִׁין. וּבָעֲלִיָיתָן מִן הַגּוֹלָה הָיוּ מְפַנִּין מִתּוֹךְ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה לְתוֹךְ שֶׁלָּהֶם. לֹא הָיָה שָׁם שֶׁלִּשְׁלֹמֹה כְּאַחַת הֵן קְדֵישִׁין וּמִתְקַדְּשִׁין.

From which moment on are vessels of Temple service holy? Immediately or at the moment of use? If you are saying immediately, it is understandable. If you are saying at the moment of use, simultaneously they become holy {and make holy}. One can understand for those of Moses which became holy by the anointing oil. But those of Solomon simultaneously became holy and made holy. When they entered the Land they transferred from Moses’s to Solomon’s. If none of Moses was available, they simultaneously became holy and made holy. When they returned from the Diaspora, they transferred from Solomon’s to theirs. If none of Solomon was available, they simultaneously became holy and made holy.

אֲבָנִים שֶׁחָצְבָן לְשֵׁם מֵת אֲסוּרִין בַּהֲנָיָיה. לְשֵׁם חַי וּלְשֵׁם מֵת מוּתָּרִין בַּהֲנָיָיה. הַזּוֹרֵק כְּלִי לִפְנֵי מִיטָּתוֹ שֶׁל מֶת לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת אָסוּר בַּהֲנָיָיה. כָּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת מוּתָּר בַּהֲנָיָיה.

Stones quarried for a corpse are forbidden for usufruct. For a corpse or a living person they are permitted for usufruct. If somebody throws an implement near the bier of a corpse, within four cubits it is forbidden for usufruct; anything outside four cubits is permitted for usufruct

נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין טוֹבֵל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ ביּוֹם. מְנָיִין שֶׁשְּׁנֵי קִידּוּשֵׁי יָדַיִם וְרַגְלַיִם עַל כָּל טְבִילָה וּטְבִילָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וּפָשַׁט וְרָחַץ וְרָחַץ (וּפָשַׁט) [וְלָבַשׁ.] אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְדִין הוּא. מַה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ טָעוּן טְבִילָה טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. כָּאן שֶׁהוּא טָעוּן טְבִילָה לֹא כָל שֶׁכֵּן יְהֵא טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. טוּל לָךְ מַה שֶׁהֶבֵאתָה. אִי מַה לְהַלָּן אַחַת כָּל הַיּוֹם אַף כָּאן אַחַת כָּל הַיּוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לָבַשׁ. וְכִי עָלָת עַל דַּעְתֵּינוּ כְּלוּם הוּא פּוֹשֵׁט אֶלָּא מַה שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אֲשֶׁר לָבַשׁ. הִקִּישׁ פְּשִׁיטָה לִלְבִישָׁה. מַה לְבִישָׁה בְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם אַף פְּשִׁיטָה בְּקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא (דְלָא) [אֶלָּא] חִילּוּפִּין. הִקִּישׁ לְבִישָׁה לִפְשִׁיטָה. מַה פְּשִׁיטָה בְּקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם אַף לְבִישָׁה בְּקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם.

”You find that by five immersions and ten sanctifications he immerses and sanctifies himself on that day. From where that there are two sanctifications for every immersion? The verse says, and he undressed, and he washed, and he washed, (and he undressed) [and he dressed]. Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon said, it is an argument de minore ad majus. Since at a place where he does not need immersion he needs sanctification of hands and legs, here where he needs immersion not so much more that he should need sanctification of hands and legs? Take away your argument. Since there it is once for the entire day, also here it would be once for the entire day. The verse says, and he shall take off the linen garments, why does the verse say, which he wore? Could we ever think that he took off what he was not wearing? Then why does it say, which he wore? It bracketed undressing and dressing. Since dressing needs sanctification of hands and legs, also undressing needs sanctification of hands and legs.” Rebbi Mana said, it is reasonable the opposite way. It bracketed undressing and dressing. Since undressing needs sanctification of hands and legs, also dressing needs sanctification of hands and legs.”

וְאֵין שֵׁינִי שֶׁל פִּילוּסִין יָפֶה מִן הָרִאשׁוֹן שֶׁלְהִנְדְּוְין. מִשֵׁם מִילָּה דְשָׁמְעָה פַרוטֵי. תַּמָּן תַּנִּינָן. הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. [הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁנִי שָׁוִין.] וְאֵין שֵׁינִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן יָפֶה מִן הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁינִי. מִשֵׁם מִילָּה דְשָׁמְעָה פַרוטֵי. מַאי כְדוֹן. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא. בְּשַׁחַר כְּתוּב בַּד בַּד אַרְבָּעָה פְעָמִים. וּבְמִנְחָה כָתוּב בַּד.

But is not second quality of Pelusian better than first Indian? A formulation which is an exaggeration. There, we have stated: “Nothing is better than the best of first quality. [Second tier of the first and first tier of the second are equal.]” But is not the second tier of first quality better than the first of second quality? A formulation which is an exaggeration. What about it? Rebbi Nahman in the name of Rebbi Mana: In the morning, linen is written four times. In the afternoon, linen is written.

מַעֲשֶׂה בֵירִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן פִיאַבִּי שֶׁלָּבַשׁ כֻּתָּנוֹת בְּמֵאָה מְנָה וְעָלָה וְהִקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם שֶׁלָּבַשׁ כּוּתָּנוֹת בִּשְׁתֵּי רִיבּוֹא וְעָלָה וְהִקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ אֶחָיו הַֹכֹּהֲנִים שֶׁהָיָה נִרָאֶה מִתּוֹכָהּ עָרוּם. מֶה עָשָׂה. מִילֵּא אוֹתָהּ מַיִם וְסָבַב אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים.

It happened that Rebbi Ismael ben Phiabi wore coats worth 100 mina, he went up and sacrificed on the altar. It happened that Rebbi Eleazar ben Hartom wore coats worth 20’000, he went up and sacrificed on the altar, but his brothers the Cohanim took him down since he was seen naked under it. What did he do? He drenched it with water and circled the altar seven times.