Jerusalem Talmud Bava Batra 10.3

משנה: כָּתוּב בּוֹ מִלְּמַעֲלָה מְנָה וּמִלְּמַטָּה מָאתַיִם מִלְּמַעֲלָה מָאתַיִם וּמִלְּמַטָּה מְנָה הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַתַּחְתּוֹן. אִם כֵּן לָמָּה כוֹתְבִין הָעֶלְיוֹן. שֶׁאִם תִּימָּחֵק אוֹת אַחַת מִן הַתַּחְתּוֹן יִלְמַד מִן הָעֶלְיוֹן.

MISHNAH: If at the start there was written a mina but at the end 200, or at the start 200 and at the end a mina, everything goes according to the end. If this is so, why does one write at the start? That if at the end a letter should become illegible, one may recoup it from the start.

הלכה: כָּתוּב בּוֹ מִלְּמַעֲלָה מְנָה כול׳. תַּנֵּי. לְעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן יִלְמַד מִן הָעֶלְיוֹן בִּמְקוּשָּׁר בְּאוֹת אַחַת אוֹ בִשְׁתֵּי אוֹתוֹת. בֵּין חָנָן לַחֲנָנִי בֵּין עָנָן לַעֲנָנִי בְּאוֹת אַחַת מְקַיְימִין אוֹתוֹ. בִּשְׁתֵּי אוֹתוֹת אֵין מְקַיְימִין אוֹתוֹ. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. מִמַּעַל כָּתוּב חָנָן וּמִלְּמַטָּן נָנִי. מָהוּ לְלַמֵּד הַתַּחְתּוֹן מֵעֶלְיוֹן חָנָן וְעֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן נָנִי.

HALAKHAH: “If at the start there was written a mina,” etc. It was stated: Always in a knotted document the bottom should be instructed by the top for one letter (or) [but not] for two letters. One confirms between Ḥanan and Ḥanani, or Anan and Anani, a difference of one letter; of two letters one does not confirm. Rebbi Isaac asked: At the top it was written Ḥanan, at the bottom Nani. May the top learn from the bottom for Ḥanan and the bottom from the top for Nani?