Jerusalem Talmud Ketubot 13.3

משנה: אַדְמוֹן אָמַר שִׁבְעָה. מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּין הַבָּנִים יוֹרְשִׁים וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ. נְכָסִים מוּעָטִים הַבָּנוֹת יִזּוֹנוֹת וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. אַדְמוֹן אוֹמֵר. בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר הִפְסַדְתִּי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן.

MISHNAH: Admon promulgated seven [rules]. If somebody dies and is survived by sons and daughters. If the estate is large, the sons inherit and the daughters will be sustained. If the estate is small, the daughters shall be sustained and the sons shall go begging. Admon said, because I am a male, shall I lose? Rabban Simeon ben Gamliel said, I am convinced by Admon’s statement.

הלכה: אַדְמוֹן אָמַר שִׁבְעָה כול׳. כַּמָּה הֵן נְכָסִים מְרוּבִּין. רִבִּי זְעוּרָה רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שָׁם מָזוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ לְאֵילּוּ וּלְאֵילּוּ. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וָמַר. זוֹ דִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרִבִּי. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים. עַד שֶׁיִּבָּגוּרוּ אוֹ עַד שֶׁיִּנָּשְׂאוּ. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אַתְּ מַה שָׁמַעְתָּ מִן רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לוֹן. נְפָרֵשׁ מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין מִן מִילֵּיהוֹן. נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה שָׁם מָזוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְנִתְמָעֵטוּ הַנְּכָסִים. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִילוּ הַיְּתוֹמִין לִהְיוֹת אוֹכְלִין בְּהֵיתֵר אוֹכְלִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁתִּיכְלֶה פְרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה.

HALAKHAH: “Admon promulgated seven [rules],” etc. How large is a large estate? Rebbi Ze‘ura, Rav Jehudah in the name of Rav: That there should be twelve months of sustenance for all of them. Samuel heard this and said, this is the opinion of Rabban Gamliel ben Rebbi, but the Sages say, until they reach adulthood or are married. They asked before Rebbi Yose, what did you hear from Rebbi Joḥanan? He said to them, let us explain the words of the Sages by their words! Nathan bar Hoshaia asked before Rebbi Joḥanan, if there was sustenance for twelve months but the estate diminished in value? He answered him, since the heirs started to eat with permission, they continue to eat until the last coin is gone.

מֵאֵימָתַי שָׁמִין לָהֶן. רִבִּי מָנָא אָמַר. שָׁמִין לָהֶן בַּסּוֹף. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חֲנִינָה. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין לֹא שָׁמְעִין לָךְ. דְּנָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה שָׁם מָזוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְנִתְמָעֵטוּ הַנְּכָסִים. אָמַר לֵי. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִילוּ הַיְּתוֹמִין לִהְיוֹת אוֹכְלִין בְּהֵיתֵר אוֹכְלִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁתִּיכְלֶה פְרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה. אֶלָּא מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה שָׁמִין לָהֶן. רַב חִסְדַּאי בָּעֵי. הָיָה שָׁם מָזוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְהוֹקִירוּ הַנְּכָסִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עָמְדוּ הַיְּתוֹמִין וּמָכְרוּ שֶׁלָּהֶן מָכְרוּ. וָכָא הוֹקִירוּ שֶׁלָּהֶן הוֹקִירוּ. לֹא הָיָה שָׁם מָזוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ מָהוּ שֶׁיֹּאמְרוּ בָנִים לְבָנוֹת. טְלוּ אֶת שֶׁלָּכֶם וּצְאוּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָהוּ. מַתְנִיתָא אָמְרָה שֶׁאֵין אוֹמְרִין לָהֶן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אִם אָמְרוּ הַיְתוֹמִין. הֲרֵי אָנוּ מַעֲלִין עַל נִיכְסֵי אָבִינוּ יוֹתֵר דֵינָר. כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ כְתוּבַּת אִימָּן. אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַנְּכָסִים בְּבֵית דִּין.

When does one appraise for them? Rebbi Mana said, one appraises at the end. Rebbi Ḥanina said to him, the words of the rabbis imply that one does not listen to you, for Nathan bar Hoshaia asked before Rebbi Joḥanan, if there was sustenance for twelve months but the estate diminished in value? He answered him, since the heirs started to eat with permission, they continue to eat until the last coin is gone! Therefore, one appraises at the start. Rav Ḥisda asked: If there was sustenance for twelve months and then the property increased in value? Let us hear from the following, for Rebbi Ḥanina, Rebbi Yasa said in the name of Rebbi Joḥanan: If the heirs sold, they sold from their own property. So here, if it increased in value, their property value increased. If the estate was not sufficient for twelve months’ sustenance, may the sons say to the daughters, take what is yours and leave! Rebbi Abba said, is that a question? The Mishnah says that they cannot say so to them, as we have stated there: “If the orphans say, we accept the properties of our father for the value of an extra denar in order to take their mother’s ketubah; one does not listen to them but one appraises the properties in court.”

כְּמַה דְאַתְּ אָמַר. חוּץ מִכְּתוּבָּתָהּ חוּץ מִקְּבוּרָתָהּ חוּץ מִמִּלְוֶה בְעֵדִים חוּץ מִמִּלְוֶה בִשְׁטָר. חוּץ מִפַּרְנָסַת בָּנוֹת. מָאן דְּאָמַר. גּוֹבִין פַּרְנָסָה מִן הַמְשׁוּעְבָּדִין. פַּרְנָסַת בָּנוֹת קוֹדֶמֶות. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין גּוֹבִין פַּרְנָסָה מִן הַמְשׁוּעְבָּדִין. אֵין פַּרְנָסַת בָּנוֹת קוֹדֶמֶות. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אַלְמָנָה וּבָנִים שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. אַלְמָנָה וּבָנוֹת שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת. אֵין אַלְמָנָה דוֹחָה אֶת הַבָּנִים וְאֵין אַלְמָנָה דוֹחָה אֶת הַבָּנוֹת. הֵיךְ עֲבִידָא. הָיָה שָׁם מָזוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְאַלְמָנָה לָזוּן. הָדָא הִיא. פְּעָמִים שֶׁאַלְמָנָה דוֹחָה אֶת הַבָּנִים עַל יְדֵי הַבָּנוֹת. כְּשֵׁם שֶׁהִיא דוֹחָה אֶת הַבָּנִים עַל יְדֵי הַבָּנוֹת כָּךְ תִּדְחֶה אוֹתָן עַל יְדֵי הַבָּנִים. רְאוּיָה הִיא לִתְבוֹעַ כְּתוּבָּתָהּ וּלְאַבֵּד מְזוֹנוֹתֶיהָ.

As you say, after deduction for her ketubah, after deduction of burial costs, after deduction of loans by witnesses or by contract. After deduction for daughters’ dowries? For him who says, one forecloses from mortgaged property for daughters’ dowries, the dowries are privileged. For him who says, one does not foreclose from mortgaged property for daughters’ dowries, the dowries are not privileged. Let us hear from the following: The widow and the sons are of equal rank. The widow and the daughters are of equal rank. The widow does not push the sons aside and the widow does not push the daughters aside. How is that? If there was enough for 12 months sustenance and a widow to sustain. That explains that sometimes the widow pushes out the sons by means of the daughters. Just as she pushes out the sons by means of the daughters, should she not push them out by means of the sons? She might claim her ketubah and lose her right to sustenance.

וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יִשְׁעֲנוּ. מָאן דְּאָמַר יִשְׁעֲנוּ. וְהִשָּׁעֲנוּ עַל הָעֵץ. מָאן דְּאָמַר. יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם.

“The sons shall go begging.” Some Tannaïm state, “shall support themselves.” He who says “shall support themselves”, “make yourselves comfortable under the tree.” He who says, “go begging”, “may his children wander about begging, asking out of their ruins.”

רַב זְעִירָא רַב חֲנַנְאֵל בְּשֵׁם רַב זְעִירָה בְּשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. שְׁנֵי דְבָרִים אָמַר חָנָן הֲלָכָה כְיוֹצֵא בוֹ. שִׁבְעָה דְבָרִים אָמַר אַדְמוֹן אֵין הֲלָכָה כְיוֹצֵא בוֹ. רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה. בְּכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁנִינוּ אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל. רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן. הֲלָכָה כְיוֹצֵא בוֹ.

Rav Ze‘ira, Rav Ḥananel in the name of Rav; Ze‘ira in the name of Abba bar Jeremiah: Ḥanan made two statements, practice follows him; Admon made seven statements, practice does not follow him. Rebbi Abba bar Zavda in the name of Rebbi Isaac bar Ḥaqula: In every case in which Rabban Simeon ben Gamliel said, I am convinced by Admon’s statement, practice follows him.