Sifrei on Deuteronomy
ולגד אמר - למה נאמר? לפי שנא' ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים:
(Devarim 33:20) "And of Gad he said, etc.": Why is this written? Because it is written (Bereshith 47:2) "And from the 'edge' of his brothers he (Joseph) took five men and presented them to Pharaoh," here it is specified that he took them from those whose names were doubled, and Gad was one of them.
ברוך מרחיב גד - מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח:
"Blessed is He that broadens Gad": We are hereby taught that the territory of Gad broadened out eastwards.
כלביא שכן - מלמד שהיא סומך לספר, לפיכך נמשל כאריות:
"As a lion he dwells": We are hereby taught that he dwelt near the border, (border dwellers requiring strong defenders to repel invaders), wherefore he is compared to a lion.
וטרף זרוע - על שעבר: אף קדקד - לעולם הבא.
"and he tore the arm" — in the past. "together with the crown": in time to come.
וירא ראשית לו - הוא בא בראש תחילה, והוא יבוא בראש לעולם הבא:
"And he saw first (in the land of Eretz Yisrael) for himself": He came first in the beginning, and he will come first in time to come.
כי שם חלקת מחוקק ספון - זה קבר של משה, שנתונה בחלקת גד, והוא לא מת אלא בחלקו של ראובן, שנ' עלה אל הר העברים הזה הר נבו! ומה ת"ל כי שם חלקת מחוקק ספון? מלמד שהיה משה מוטל מת בגפי שכינה ד' מילין, מחלקו של ראובן לחלקו של גד, ומלאכי השרת מספידין אותו ואומרים: יבוא שלום, וינוח על משכבו. וזה אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הם: הקשת, והמן והבאר, והכתב והמכתב והלוחות, ופי האתון וקברו של משה, ומערה שעמ' בה משה ואליהו, ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה; וי"א אף בגדו של אדם הראשון, וי"א הכתונות ומזיקים; ר' יאשיה אמר משום אביו אף האיל, והשמיר; ר' נחמיה אומר אף האור, והפרדה; רבי יהודה אומר אף הצבת; וכן הוא אומר צבתא בצבתא תתעבד; קמייתא מאי הוית? לא ברייה הות? אמרו לו: והרי יכול לעשותה בדפוס, ולהתיכה בתוכו! - הא לא ברייה הות:
"For there the (burial) plot of the lawgiver is hidden": This refers to the burial plot of Moses, which is found in the territory of Gad. Moses died in the territory of Reuven, viz. (Devarim 32:49) "Go up, (Moses,) to this Mount Avarim, Mount Nevo." What, then, is the intent of "For there (in the territory of Gad) the (burial) plot of the lawgiver is hidden"? We are hereby taught that Moses was lying dead in the wings of the Shechinah four mils between the territory of Reuven and the territory of Gad, and the ministering angels were eulogizing him saying "Let him come in first and rest in his plot." And this (the plot) is one of the things that was created on Sabbath eve at twilight: the rainbow, the manna, the well (of Miriam), the writ (in the Torah) and the writing (on the tablets), the tablets, the mouth of the ass (of Bilam), the burial plot of Moses, the cave in which Moses and Elijah stood, the staff of Aaron, its almonds and flowers. Some say, also the vestments of Adam, and some, also the demons. R. Yashia says in the name of his father, also the ram (of Abraham) and the shamir (a rare worm). R. Nechemiah says, also the flame and the mule. R. Yehudah says, also the tongs. If you need tongs to make tongs, then who made the first pair? You must say that it was an independent creation (by G-d). This was countered: No, it can be set in a mold and fashioned (at once) within it — so that it is not an independent creation!
ויתא ראשי עם - שעשה את התורה תיין.
"And he will go out at the head of the people": bringing the Torah a second time.
ד"א מלמד שהיתה משה עתיד ליכנס בראש כל חבורה וחבורה: בראש חבורה של בעלי מקרא, בראש חבורה של בעלי משנה, בראש חבורה של בעלי תלמוד - וליטול כל אחד ואחד שכר; וכן הוא אומר (ישעיה נג) לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל:
Variantly: We are hereby taught that Moses is destined to go out at the head of all the people by companies: at the head of the company of Torah scholars, at the head of the company of Mishnah scholars, at the head of the company of Talmud scholars, and to receive reward for each. And thus is it written (Isaiah 53:12) "Therefore, I will give him a portion with the many, and he will divide the spoils with the mighty."
צדקת ה' עשה - וכי מה צדקות עשה בישראל? הלא כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר באר עולה להן, והמן יורד להם, ושליו מצוי להם, וענני כבוד מקיפות אותם! אלא שנאמר כי יהיה בך אביון.
"He did the righteousness (tzedakah) of the L-rd": What kind of tzedakah did he do with Israel? All the forty years that Israel were in the desert, the well (of Miriam) rose up for them, and the manna descended for them, and the quail abounded for them, and the clouds of glory surrounded them! But (the tzedakah was that) he taught Torah to Israel, viz. (Devarim 6:25) "And it shall be (accounted) tzedakah to us if we observe to do all the words of this Torah."
ד"א צדקת ה' עשה - מלמד שהצדקה קשורה בדין תחת כסא הכבוד, שנא' (ישעיהו נ״ו:א׳) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה.
Variantly: "He did the tzedakah of the L-rd and His judgments": We are hereby taught that tzedakah is bound up with justice (mishpat) under the throne of glory, viz. (Psalms 89:15) "Tzedek and mishpat are the foundation of Your throne."
ולדן אמר - למה נאמר? לפי שנא' ומקצה אחיו לקח, וזה אחד מהם:
(Devarim, Ibid. 22) "And of Dan he said": Why is this written? Because it is written (Bereshith 47:2) "And from the 'edge' of his brothers he (Joseph) took five men and presented them to Pharaoh," here it is specified that he took them from those whose names were doubled, and Dan was one of them.
דן גור אריה - מלמד שסמוך לספר, וכל מי שסמוך לספר נמשל לאריות:
"Dan is a lion's whelp": We are hereby taught that Dan was close to the border, and all who are close to the border are compared to lions (see Ibid. 20).
יזנק מן הבשן. מה זינוק זה יוצא ממקום אחד ונחלק לשני מקומות - כך שבטו של דן, נוטל לו חלק בשני מקומות. וכן הוא אומר (יהושע יט) ויצא גבול בני דן מהם... ויעלו בני דן וילחמו:
"he shall leap forth from the Bashan": Just as "leaping forth" (zinuk) connotes leaving one place and being divided into two, so the tribe of Dan took its portion in two places, viz. (Joshua 19:47) "And the boundary of the children of Dan went forth from them, and the sons of Dan went up and they battled, etc."
ולנפתלי אמר - למה נא'? לפי שנא' ומקצה אחיו לקח, וזה אחד מהם:
(Devarim, Ibid. 23) "And of Naftali he said": Why is this written? Because it is written (Bereshith 47:2, see above ["And of Gad he said"]).
נפתלי שבע רצון - מלמד שהיה נפתלי שמח בחלקו בימים ובדגים וכפניות:
"Naftali sates the desire": We are hereby taught Naftali was happy in his portion: in seas, in fish, and in date-berries.
ומלא ברכת ה' - זו בקעת גינוסר. ר' אומר: זה ב"ד של טבריא, ועליו הוא אומר רצון יריאיו יעשה:
"and it is full of the blessing of the L-rd": the Ginnosar valley. Rebbi says: This is the house of study of Tiberias, concerning which it is written (Psalms 145:19) "The will of those who fear Him shall He do."
ים - זה ים של סופני: ודרום - זה ימה של טבריא: ירשה - מלמד שנתנו לו חלקו בדרום מלא חבל:
"the sea": the sea of Sivchi and the sea of Tiberias. "and the south": whereby we are taught that he was given a full rope-measure (of fishing net) in the south.
ולאשר אמר - למה נאמר? לפי שנא' ומקצה אחיו, וזה אחד מהם:
(Devarim, Ibid. 24) "And of Asher he said": Why is this written? Because it is written (Bereshith 42:2, see above).
ברוך מבנים אשר - אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר:
"Blessed of sons is Asher": There is no tribe more blessed with sons than Asher.
יהי רצוי אחיו - שהיה מתרצה לאחיו בשמן אנפיקון ובקיפלאו' והן מרצים לו בתבואה.
"He shall be desired of his brothers": He was gracious to his brothers with anfiknon oil and mullets, and they were gracious to him with grain.
ד"א יהי רצוי אחיו - כשעשה ראובן אותו מעשה הלך אשר וסיפר לאחיו, ונזפו בו ואמרו לו: כך, אחינו, אתה מדבר באחינו הגדול?! וכשהודה ראובן על מעשיו - נתרצו לו אחיו; לכך נאמ' יהי רצוי אחיו.
Variantly: "He shall be desired of his brothers": When Reuven performed that act (viz. Bereshith 35:22), Asher went and related it to his brothers, who rebuked him, saying "Our brother, is this how you speak of our big brother?" And when Reuven admitted his deed, they were reconciled with him (Asher) — wherefore it is written "He shall be desired of his brothers."
ד"א יהי רצוי אחיו - כשהיו ישראל מתייחסים, זה אומר שלי הוא לויה, וזה אומר שלי הוא לויה: אם מראובן הכתוב מייחס - שלי הוא לויה, ואם ממני הכתוב מייחס - שלי הוא לויה; ריצה את אחיו באותה שעה, לכך נאמר יהי רצוי אחיו.
Variantly: "he shall be desired of his brothers": When Israel reckoned its pedigree, Reuven said "Scripture accords me the pedigree — the Levitical office is mine." Reuven said "Scripture accords me the pedigree — the Levitical office is mine" — whereupon Asher came and reconciled his brothers." This is the intent of "He shall be desired of his brothers."
ד"א יהי רצוי אחיו - אין בכל הארצות שמשמטת שביעית כארצו של אשר:
Variantly: "He shall be desired of his brothers": There is none among all the lands, which provides sustenance in the Sabbatical year as that of Asher.
וטובל בשמן רגלו - שארצו של אשר מושכת שמן כמעיין. מעשה שנצטרכו אנשי לודקיא בשמן, ומינו שלהם פומיליוס אחד. אמרו לו לך וקח לנו שמן במאה רבוא! והלך לו לצור, אמר להם: שמן במאה רבוא אני צריך. אמרו לו: לך לגוש חלב. הלך לגוש חלב, אמר להם: שמן במאה רבוא אני צריך. אמרו לו לך אצל פלוני. הלך לביתו ולא מצאו; אמרו לו הרי בשדה. הלך ומצאו שעוזק תחת הזית, אמר לו שמן במאה רבוא אני צריך. אמר לו המתן עד שאגמור את הזית. משגמר את זיתיו נטל הכלים ממשמש ובא. אמר פומיליוס אפשר שיש לזה שמן במאה רבוא? דומה שצחקו בי יהודים! כיון שבא לביתו קרא לשפחתו, אמר לה בואי ורחצי רגלינו במלא ספל שמן, ורחצה להם רגליהם, לקיים מה שנא' וטובל בשמן רגלו; נתן לפניו לחם ואכל ושתה, לאחר אכילה עמד ומדד לו שמן במאה רבוא. אמר לו רצונך שוב? אמר לו אין לי מעות. אמר לו טול, ואני אבוא עמך ואטול את מעותי. עמד ומדד לו שמן בשמונה עשרה מאות רבוא. אמרו לא הניח ההוא אדם לא חמר ולא גמל בא"י שלא משכו עמו. הכירו אנשי לודקיא וקדמו לפניו ג' מילין, וקילסו לפניו קילוס גדול. אמר להם: אל תקלסו קילוס זה אלא לאדם זה, שהכל שלו, ולא עוד אלא שאני חייב לו י"ח מאות רבוא! לקיים מה שנא' (משלי ו) יש מתעשר ונוסף עוד:
"and he shall dip his foot in oil": For the land of Asher draws oil as a spring. It once happened that the men of Ludkia needed oil, and, they appointed an envoy, telling him "Buy us oil for one hundred ten thousands." He went to Tzor and said to them "I need oil for one hundred ten thousands. They said "Go to Gush Chalav (in the territory of Asher). Coming there, he said to them "I need oil for one hundred ten thousands." They said to him "Go to that man." Going there and not finding him, he was told "He is in the field." Going there and finding him leveling his ground under his olive trees, he said to him "I need oil for one hundred ten thousands." The other: "Wait until I finish with my trees." When he finished, he put his tools behind him and started clearing the ground of stones, whereupon the envoy thought "Can it be that this one has oil for one hundred ten thousands? These Jews must be making sport of me!" When he came to his house, his maidservant brought out a full basin of oil in which they washed their feet, in fulfilment of "and he shall dip his foot in oil." He placed bread before him, after which they ate and drank. After eating, he got up and measured out for him oil for one hundred ten thousands and asked him "Would you like more?" The envoy: "I don't have enough money." The farmer: "Take it and I'll come with you and take my money," saying which he measured out (more) oil for eighteen ten thousands. It was said: "That man did not leave over an ass or a camel in Eretz Yisrael that he did not hire" (to transport the oil). When the men of Ludkia heard, they came out three mils before him, praising him profusely. At this, he said "You should not be praising me, but this man, to whom everything belongs. What is more, I owe him eighteen ten thousands!" — this, in fulfillment of (Proverbs 13:7) "There is one who seems rich and has nothing, and one who seems poor, with great wealth!"
ברזל ונחשת מנעליך - שארצו של אשר היא היתה מנעלה של א"י:
(Devarim, Ibid. 25) "Iron and copper are your locks": The land of Asher was the "lock" of Eretz Yisrael (against invaders).
וכימך דבאך - שכל הארצות דובאות כסף לא"י, כענין שנא' וילקט יוסף את כל הכסף וגו'
"and as your days" (of fulfilling G-d's will) will be your flow": All of the lands will send their overflow of silver to Eretz Yisrael (to buy their produce), as it is written (Bereshith 47:14) "And Joseph gathered all the silver, etc."
אין כאל ישורון - ישראל אומר: אין כאל, ורוח הקודש אומרת: אל ישורון. ישראל אומר: מי כמוך באלים ה', ורוח הקודש אומרת: אשריך ישראל מי כמוך. ישראל אומר: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ורוח הקודש אומרת: מי כעמך ישראל. ישראל אומר: כתפוח בעצי היער, ורוח הקודש משיבו: כשושנה בין החוחים. ישראל אומר: זה אלי ואנוהו, ורוח הקודש אומרת: עם זו יצרתי לי. ישראל אומר: כי תפארת עוזמו, ורוח הקודש אומר: ישראל אשר בך אתפאר:
(Ibid. 26) "There is none like the Almighty, Yeshurun": Israel says "There is none like G-d," and the Holy Spirit responds "like the G-d of Yeshurun" (Israel). Israel says (Shemoth 15:11) "Who is like You among the mighty, O L-rd," and the Holy Spirit responds (Devarim 33:29) "Happy are you, O Israel. Who is like you?" Israel says (Ibid. 6:4) "Hear, O Israel, the L-rd our G-d, the L-rd is one," and the Holy Spirit responds (I Chronicles 17:21) "Who is like Your people Israel?" Israel says (Song of Songs 2:3) "As an apple among the trees of the forest, (so is my Beloved"), and the Holy Spirit responds (Ibid. 2) "As a rose among the thorns, (so is My loved one"). Israel says (Shemoth 15:2) "This is my G-d and I will extol Him," and the Holy Spirit responds (Isaiah 43:21) "This people did I fashion for Myself." Israel says (Psalms 89:18) "For You are the splendor of their strength," and the Holy Spirit responds (Isaiah 49:3) "Israel, in whom I glory."
רוכב שמים בעזרך - כשישראל ישרים ועושים רצונו של מקום - רוכב שמים בעזרך; וכשאין עושים רצונו - כביכול ובגאותו שחקים.
(Devarim, Ibid. 26) "The Rider in the heavens is your help": When Israel is upright and does G-d's will — "the Rider in the heavens is your help"; but if it does not do G-d's will — "and in His pride (He inhabits) the heights."
נתקבצו כל ישראל אצל משה ואמרו לו: רבינו משה, אמור לנו מי היה ממידת כבוד של מעלה! אמר להם: מן התחתונים אתם יודעים מה היא מדת כבוד למעלה.
All of Israel gathered unto Moses and said to him: "Moses, our teacher, what is the nature of Heavenly glory?" He answered: "From the terrestrial realm you may fathom the celestial."
משל לאחד שאמר: מבקש אני לראות פניו של מלך! אמרו לו: היכנס למדינה ואתה רואה. נכנס למדינה, וראה וילון פרוס על פתח מדינה, ואבנים טובות ומרגליות קבועות בו. מיד נפל לארץ! אמרו לו: ראה: לא יכולת לזון עיניך, עד שנפלת, אלו נכנסת למדינה עצמה וראית פני מלך עאכ"ו! לכך נא' ובגאותו שחקים:
This is comparable to one's saying "I want to see the king's countenance" and being told "Enter his province and you will see." He enters the province and sees a curtain spread over its opening studded with precious gems and pearls — whereupon he falls to the ground (in awe). At this they say to him: "Look, you could barely feast your eyes until you fell. If you had entered the province itself and beheld the face of the king, how much more so!" This is the intent of "and in His pride (He inhabits) the heights!"