ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות - היה לכם לומר: רבינו משה, ממי נאה ללמוד תורה: ממך או מתלמידך או מתלמידי תלמידך? לא ממך, שנצטערת עליהם, כענין שנ' (שמות לד) ויהי שם עם ה' מ' יום ומ' לילה? - אלא יודע אני מה שתחת עקבי רגליכם, הייתם אומרים עכשיו הוא ממנה עלינו דיינים שהם מונים אלף חסר פרוטרוט. אם אינו שומע -אנו מביאים לו דורון והוא נושא לנו פנים בדין. לכך נאמר ותענו אותי - כשהייתי מתעצל הייתם אומרים יעשה מהרה:
(Devarim 1:14) "And you answered me and you said: Good is the thing that you have spoken to do": You should have said: Our teacher, Moses, from whom is it befitting to learn Torah? From you or from your disciples, or from the disciples of your disciples? And not from you, who suffered over them (i.e., over acquiring words of Torah)? As it is written (Shemoth 34:28) "And he was there (on Mount Sinai) with the L-rd forty days and forty nights." But I know that under your breath you were saying: Now he is appointing over us eighty thousand odd judges. If he (the judge appointed over us) does not listen (to us), we will bring him a gift and he will take our view of things. Thus, "And you answered me, and you said, etc." "that you have spoken to do": When I delayed (in judging your case), you said: Let him "do," quickly.