Sifrei Devarim 224

וכן תעשה לחמורו. (היתה חמור) עושה והיא אוכלת.

(Devarim 22:3) "And thus shall you do with his ass": It works and it eats.

(ב"מ כט) כסות, מנערה אחת לל' יום; שוטחה לצרכה, אבל לא לכבודו.

"and thus shall you do with his garment": A garment is shaken out once in thirty days. He spreads it out for its need (i.e., to preserve it), but not for his honor.

כלי כסף וכלי נחשת, משתמש בהם לצרכו, אבל לא לשחקן.

Vessels of silver and copper — he uses them for their need, but (he must take care) not to rub them out.

(ב"מ ל) כלי עץ, משתמש בהם כדי שלא ירקבו.

Vessels of wood — he uses them so that they do not mold.

[אין לי אלא אלו בלבד, שאר אבדה מנין? תלמוד לומר לכל אבדת אחיך. אם כן,] (ב"מ כז) אף השמלה היתה בכלל כל אלו, ולמה יצאת? להקיש אליה - מה שמלה מיוחדת, שיש לה סימנים ויש לה תובעים; כך כל שיש לו סימנים ויש לו תובעים.

"And thus shall you do with his ass and thus shall you do with his garment": This tells me of these only. Whence do I derive (the same for) other lost objects? From (Ibid.) "and thus shall you do with every lost object of your brother." If so, why is "garment" singled out? Is it not included with all the rest? To serve as the basis for a comparison, viz.: Just as a garment is characterized by possessing (identifying) signs and claimants, thus all objects that are thus characterized (must, if found, be publicized for the owners to come forward).

אשר תאבד ממנו. פרט לפחות משוה פרוטה. ר' יהודה אומר, "ומצאת", פרט לפחות משוה פרוטה.

"which shall go lost from him": to exclude (an object worth) less than a perutah, (whose loss he is not conscious of.) R. Yehudah says: "and you find it": to exclude (an object worth) less than a perutah.

לא תוכל להתעלם. ליתן עליו בלא תעשה.

"You shall not be able to ignore": This renders "ignoring" transgression of a negative commandment.