Sifrei Devarim 110

והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך. יכול בין חסרים בין שאינן חסרים? ואל תתמה, שהרי הוא אומר (דברים כ״ד:י״ז): ולא תחבול בגד אלמנה - בין עניה בין עשירה. ת"ל (ויקרא כג) [ל]עני [ולגר]. מה עני חסר אף כולם חסרים.

(Devarim 14:29) "and the stranger, and the orphan, and the widow that are in your gates": I might think (that they take poor-tithe) whether or not they are needy. And do not wonder about this, for it is written (Ibid. 24;17) "You shall not take as a pledge the garment of a widow" — whether rich or poor. It is, therefore, written (Vayikra 23:22) "To the poor man and to the stranger shall you leave them." Just as a poor man is needy, so, all (to take poor-tithe) must be needy.

יכול בין בני ברית בין שאינם בני ברית? ת"ל לוי. מה לוי בן ברית, אף כולם בני ברית.

I might think (that they take poor-tithe) whether or not they are "children of the covenant"; it is, therefore, written (Ibid.) "and the Levite" — Just as the Levite is a "child of the covenant," so, all must be "children of the covenant."

ואכלו ושבעו. תן להם כדי שבען. מכאן אמרו (פאה פ"ח): אין פוחתים לעני בגורן, מחצי קב חטים או קב שעורים.

"and they shall eat and be sated": Give them enough to be sated — whence they ruled: The poor man is not to be given less in the threshing floor than a half kav of wheat or a kav of barley.

בשעריך. מלמד שאין מוציאין (מן הארץ לחוצה לארץ) [את העניים חוצה].

"who are in your gates": We are hereby taught that we do not send the poor out (of Eretz Yisrael to earn a living.)

אמרו, משפחת בית נבלטה היתה בירושלים, ונתנו להם שש מאות ככרי זהב, ולא רצו (להוציא) [להוציאן] חוץ לירושלים.

They said: There was a (poor) family. Nevlatah, in Jerusalem to whom they gave six hundred talents of gold (to support themselves), not wanting to send them out of Jerusalem.