Sifrei Devarim 122

ולקחת את המרצע ונתתה. (קדושין כא וש"נ) מנין לרבות את (הקרן ואת הזבוב) [הקוץ ואת הזכוכית וקרומיות של קנה], שנאמר ולקחת דברי ר' יוסי בר' יהודה. רבי אומר, מה מרצע מיוחד מן המתכת, אף כל מן המתכת.

(Devarim 15:17) "Then you shall take the awl and place it": Whence is it derived that also valid for this purpose are thorn, glass, and reed haulm? From "then you shall take" (anything that lends itself to "taking." These are the words of R. Yossi b. R. Yehudah. Rebbi says: Just as an awl is distinct in being of metal, so all that are of metal (may be used).

המרצע. זה מרצע הגדול.

"the awl": This is the large awl.

א”ר אליעזר, (והרי) יודן ברבי היה דורש, אין רוצעים אלא במלת. (וחכמים אומרים, אין כהן נרצע שמא נעשה בעל מום.) ר”מ אומר מן הסחוס, שהיה ר’ מאיר אומר אין כהן נרצע [מפני שנעשה בעל מום.] אם במלת הוא נרצע, איך הוא נעשה בעל מום? אלא מלמד שאין רוצעין אלא בגובה של אזן.

R. Eliezer Yuden Berebbi was wont to expound: The boring is done only in the ear-lap. R. Meir says: in the helix. For a Cohein is not bored in that this would render him "blemished," and if boring were in the ear-lap, how would he be rendered blemished thereby? We are hereby taught that boring is only in the height of the ear.

אזנו. (בבא מציעא לא) נאמר כאן "אזנו" ונאמר להלן (ויקרא יד) "אזנו" מה "אזנו" האמור להלן ימנית אף "אזנו" האמור כאן ימנית (ימנית בגובה שבאזן ונאמר באזנו ובדלת).

"his ear": It is written here "his ear," and, elsewhere (in respect to a leper) (Vayikra 14:14) "his ear." Just as there, the right ear (is specified), so, here, the right ear (is intended).

[באזנו.] יכול בצד אזנו? תלמוד לומר באזנו ובדלת, מגיד שנותן באזן עד שמגיע לדלת.

"in his ear": I might think, at the side of his ear; it is, therefore, written (Devarim 15:17) "in his ear and the door," whereby we are apprised that he pierces his ear (with the top of the awl) until it reaches the door.

והיה לך עבד עולם. כל ימי עולמו של אדון - אף [אם] הוא נמכר ל' שנה ומ' שנה לפני היובל. מכאן אתה אומר, עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת. נרצע ונמכר לעכו"ם - אינו עובד לא את הבן ולא את הבת. מנין ליתן את האמור של זה בזה, ואת האמור של זה בזה? תלמוד לומר עבד עולם , "עולם" "עולם" לגזרה שוה.

"and he shall be unto you a servant forever" — the "forever" of Yovel. — But, perhaps, "forever" literally! — It is, therefore, written (Vayikra 25:10) "And each one of you will return to his holding" (at the Yovel). Why, then, is it written "a servant forever"? For I might think that (after his ear is bored) he serves only six years, so that his end (i.e., the end of his servitude) not be graver than his beginning; it is, therefore, written "a servant 'forever'" — even thirty years, even forty, until the Yovel. "and he shall be unto you a servant forever," and, elsewhere, (Vayikra 21:5) "and he shall serve him forever" — not his son and not his daughter — whence it is ruled: A Hebrew man-servant serves the son, but not the daughter. One whose ear was bored and one who was sold to a gentile serves neither the son nor the daughter. Whence is it derived that what is stated here (Devarim) applies there (Vayikra), and what is stated there applies here? From "forever" (Devarim 15:17) - "forever" (Vayikra 21:5), for an identity (gezeirah shavah ).

ואף לאמתך תעשה כן. להעניק. יכול אף לרציעה? תלמוד לומר (שמות כא) ואם אמר יאמר העבד, העבד ולא אמה.

"and to your maid-servant, too, shall you do thus": to bestow. I might think, also to bore the ear; it is, therefore, written (Shemoth 21:5) "And if the man-servant say, etc." The man-servant, and not the maid-servant.