Sifrei Devarim 105

עשר תעשר [את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה]. מלמד שאין מעשרים משנה לחברתה.

(Devarim 14:22) "Tithe shall you tithe all the produce of your seed which goes forth from the field year by year." We are hereby taught that the tithe is not to be taken from one year for another.

אין לי אלא מעשר שני, שבו דיבר הכתוב, מנין לרבות שאר מעשרות? ת"ל עשר תעשר.

This tells me only of the second-tithe, of which Scripture speaks here. Whence do I derive the same for the other tithes? From "tithe shall you tithe."

מנין למעשר בהמה, שאין מעשרים אותה משנה לחברתה? ת"ל עשר תעשר (את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה).

Whence do I derive the same for the beast tithe? From "tithe shall you tithe."

רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון, מנין למעשר בהמה שהוא בעמוד ועשר? ת"ל עשר תעשר.

R. Shimon b. Yehudah says: Whence do I derive that there is to be a beast tithe? From "tithe shall you tithe."

[היוצא השדה.] יכול [כל] דבר שגידולו מן הארץ, כגון סטיס וקוצה, יהיה חייב במעשר? ת"ל עשר תעשר ואכלת.

"which goes forth from the field": I might think that anything that grows in the ground, like issatis (a non-edible plant) and thorns, are subject to ma'aser; it is, therefore, written "Tithe shall you tithe … (23) and you shall eat."

יכול אף דבש וחלב? ת"ל היוצא השדה שנה שנה. אמור מעתה, דבר היוצא (מרשות שדה) [מן השדה ונאכל].

I might think that even honey and milk (are to be tithed); it is, therefore written "which goes forth from the field year by year." In sum, the criteria (for tithing) are: going forth from the field and being edible.

מכלל שנאמר: "ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם, מעשר דגנך תירושך ויצהרך", יכול אין לחייב אלא על דגן תירוש ויצהר? מנין לרבות שאר פירות? ת"ל תבואת (זרעך).

From (Ibid. 23) "And you shall eat before the L-rd your G-d … the tithe of your corn, your wine, and your oil," I might think that only these are to be tithed. Whence do I derive (the same for) other fruits? From "the produce of, etc." Let it then be written (just) "produce."

יאמר (זה) ["תבואות"]! אלמלי כן הייתי אומר, מה תבואה מיוחדת שמכניסה לקיום (ודרכה להאכל כמות שהיא), אף אני ארבה אלא כיוצא בה. הא מה אני מרבה? את האורז ואת הדוחן ואת הפרגים ואת השומשומים. מנין לרבות (שאר) קטניות? ת"ל (עשר תעשר) [זרעך].

If so, I would say: Just as "produce" is distinct in that it is stored for preservation, so all such growths are to be included (for tithing). Whence do I derive the same for rice, millet, poppy, and sesame? Whence would I derive pulse? It is, therefore, written "of your seed."

מרבה אני את הקטניות שדרכם להאכל כמות שהם, ועדיין לא ארבה את התורמוסים ואת החרדל שאין דרכם להאכל כמות שהם! (ת"ל עשר תעשר. יכול אע"פ שלא השרישו?) [ת"ל היוצא השדה. יכול אף שאינם ראויים לאכילה?] ת"ל ואכלת.

I would then include pulse, which is eaten as is. But I would not include lupine and mustard, which are not eaten as is. It is, therefore, written "which goes forth from the field." I might think, even what is not edible; it is, therefore written "and you shall eat."

מנין לרבות ירקות למעשרות (מזרע הארץ)? ת"ל (ויקרא כז) וכל מעשר הארץ - לרבות [את הירקות];

Whence do we derive the same for greens? From (Vayikra 27:30) "and all the tithe of the land." (Ibid.) "of the seed of the land": to include garlic, cress, and berries.

מזרע הארץ - לרבות שום ושחליים וגרגיר. יכול שאני מרבה [זרע] לפת, צנונות, וזרעוני גינה שאינן נאכלים? ת"ל מזרע הארץ, ולא כל זרע הארץ.

I might think to include the seed of turnips and radishes, and garden seeds, which are not eaten; it is, therefore written "of the seed of the land," and not "all of the seed of the land."

מפרי העץ. לרבות פירות האילן.

"of the fruit of the tree": to include the fruit of the oak.

יכול שאני מרבה חרובי שיטה וחרובי צלמונה וחרובי גידודא שאין נאכלים? ת"ל מפרי העץ, ולא כל פרי העץ.

I might think to include the carobs of acacia and those of tzalmona and giduda, which are not eaten; it is, therefore, written "of the fruit of the tree," and not "all of the fruit of the tree."

מנין שאדם מעשר את שהוא אוכל? ת"ל (תעשר. מנין שזורע? ת"ל היוצא השדה) [ואכלת].

Whence is it derived that one tithes what he eats? From ("Tithe …) and you shall eat."

יכול אע"פ שלא נגמרה מלאכתו (בשדה)? ת"ל (במדבר יח) כדגן מן הגורן (והרי היא כשדה), וכמלאה מן היקב, (עד שהיקב בשדה).

I might think, (that it is tithed) even if it has not been completely processed (for eating); it is, therefore, written (Bamidbar 18:27) "as corn from the threshing floor and as the fullness (i.e., ripeness) of the pit."

יכול יהיה אדם אוכל אכילת (עראי) [קבע] בשדה? ת"ל (עשר תעשר) [השדה].

I might think that he may eat a regular meal in the field (without tithing); it is, therefore, written "the field" (i.e., he must tithe it even there.)

מנין [אף מה] שכונס? ת"ל תבואת (זרעך).

And whence is it derived (that he must tithe) even what he sows? From "your seed."

[מנין אף מה שהוא מוכר? ת"ל היוצא השדה].

And whence is it derived (that he must tithe) even what he stores? From "produce."

(ב"מ פח) אמרו: [מ"מ (=מפני מה)] חרבו חנויות בני חנן, שתי שנים קודם לארץ ישראל? שהיו מוציאים פירותיהם מיד מעשר. שהיו דורשים לומר: עשר תעשר ואכלת - ולא מוכר. תבואת זרעך - [ולא לוקח].

And whence do we derive (the same for) what he sells? From "which goes forth from the field." They said: Why were the shops of Bnei Chanan laid waste two years before (the destruction of) Eretz Yisrael? Because they exempted their fruits from the tithe, expounding "Tithe shall you tithe … and you shall eat" — and not what you sell; "the produce of your seed" — and not (that of) the buyer.