Sifrei on Deuteronomy
הבו לכם - אין הבו אלא עצה, שנאמר (שופטים כ) הבו לכם דבר עצה, (שמות א) הבה נתחכמה לו:
(Devarim 1:13) "Havu for yourselves": "Havu" connotes "counsel," as in (II Samuel 16:20) "Havu counsel for yourselves," (Shemoth 1:10) "Havah, let us plot (i.e., take counsel) against it."
אנשים. וכי עלתה על דעתינו נשים? ומה ת"ל אנשים - וותיקים כסופים:
"men": Would it enter our minds (that) women (are to be sought for this purpose)? What, then, is the intent of "men"? Venerable and revered.
חכמים ונבונים - זה ששאל אריוס את ר' יוסי: אמר לו איזהו חכם? אמר לו המקיים תלמודו. אתה אומר תלמוד, או אינו אלא נבון? א"ל: הרי כבר נאמר נבונים. מה בין נבונים לחכמים? חכמים דומים לשולחני עשיר, שמביאים לראות רואה, כשאין מביאים יושב ותוהה. נבון דומה לשולחני תגר, כשאין מביאים לו לראות - מביא משלו ורואה:
"wise and understanding": As Arios asked R. Yossi: Who is wise? He answered: One who fulfills what he has learned. Arios: You say "one who fulfills what he has learned," but perhaps it means one who is understanding. Rebbi: "understanding" is already written. What is the difference between "understanding" and "wise"? The wise man is like a traveling money changer. When he is brought (coins to assess), he examines them. When he is not brought (coins), he sits idle. The understanding man is like a rich money-changer. When he is not brought (coins) to examine, he examines his own.
וידועים לשבטיכם - שיהיו ידועים לכם. הרי שמתעטף בטליתו ובא וישב לפני, איני יודע מאיזה מקום הוא ומאיזה שבט הוא, אבל אתם מכירים אותו שאתה גדלתם אותו. לכך נאמר וידועים לשבטיכם, שיהיו ידועים לכם. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל ישיבה וישיבה יושבת עד שיהיו הבריות מרננות אחריו, ואומרים מה ראה איש פלוני לישב, ומה ראה איש פלוני שלא לישב, לכך נא' וידועים לשבטיכם שיהיו ידועים לכם:
"and known among your tribes": They should be familiar to you. If someone comes cloaked in his talith and sits before me, I know nothing about him. But you know about him, for you grew up with him. Thus, "known to your tribes." R. Shimon b. Gamliel says: No (judicial) session begins until people bring it into question: Why did this man consent to sit (as a judge)? And why did this man not consent to sit?
ואשימם בראשיכם- יכול אם מניתם אתם אותם הם ממונים, ואם לאו אינן ממונים? ת"ל ואשימם בראשיכם; אם אני ממנה אותם - הרי הם ממונים, אם לאו אינם ממונים. יכול אם גדלתם אותם הרי הם גדולים, ואם לאו אינן גדולים? ת"ל בראשיכם.
"And I shall set them at your heads": For you might think that if you appoint them, they are appointed, and if you do not appoint them, they are not appointed; it is, therefore, written "And I shall set them." If I appoint them, they are appointed; if not, they are not appointed. I might think that if you have accorded them greatness they are great, and if not, they are not great; it is, therefore, written "at your heads."
ד"א ואשימם בראשיכם - אם שמרתם את דבריכם הרי ראשיכם שמורים, ואם לא שמרתם את עצמיכם אין ראשיכם שמורים. מלמד שאשמותיהם של ישראל תלויים בראשי דייניהם. וכן הוא אומר (יחזקאל ג׳:י״ז) בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני:
Variantly: "and I shall set them at your heads": If you guard your ways, your heads (i.e., your judges) will be guarded, and if not, your heads will not be guarded — whence we are taught that the guilt of Israel is on the heads of their judges. And thus is it written (Ezekiel 33:7-9) "A sentinel have I made you for the house of Israel. When you hear a word from My mouth, you must warn them for Me." (If you do not warn the wicked one and he dies, his blood will be on your head.)