וייטב בעיני הדבר - ולא בעיני הקב"ה. ואם בעיניו היה טוב, למה נכתב על דברי תוכחות? משל לאדם שאמר לחבירו מכור לי חמורך זה, א"ל הן. נותן אתה לי לנסיון? אמר לו הן. בוא אתה ואני אראך כמה הוא נושא בהר, וכמה הוא נושא בבקעה. כיון שראה שאין מעכבו כלום, אמר לו בשביל לשאת מעותיו, לכך נאמר וייטב בעיני הדבר:
(Devarim 1:23) "And the thing was good in my eyes": but not in the eyes of the Holy One Blessed be He. But if it was good in his eyes, why is it included in his rebuke? An analogy: A man says to his neighbor: Will you sell me this ass? The other: Yes. The man: Will you let me try it out? The other: Yes, come and I will show you how much it can carry on the mountain and how much it can carry in the valley. When the man saw that the other impeded him in no way, he said: Take your money. This is the intent of "the thing was good in my eyes" (i.e., to "try out," etc. [but it was not good that they asked]).