Sifrei Devarim 280

לא יומתו אבות על בנים. וכי מה בא הכתוב ללמדנו, שלא יומתו אבות על ידי בנים, ולא בנים על ידי אבות? והרי כבר נאמר איש בחטאו יומתו! [אלא בא ללמד] שלא יומתו אבות בעדותם של בנים, ולא בנים בעדותם של אבות.

(Devarim 24:16) "Fathers shall not be put to death by cause of sons": What is Scripture coming to teach us? That fathers shall not be put to death because of (the sins of) the sons, and sons, because of (the sins of) the fathers? This is written (Ibid.) "Every man for his own sin shall be put to death." The intent is rather that fathers shall not be put to death by the testimony of sons, and sons, by the testimony of fathers.

כשהוא אומר "ובנים" לרבות את הקרובים. ואלו הם הקרובים, אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו וגיסו.

"and sons": to include the kin (as invalid for such testimony.) They are: his brothers, the brothers of his father and the brothers of his mother, the husband of his sister, the husband of his father's sister, the husband of his mother's sister, his father-in-law, and his brother-in-law.

איש בחטאו יומתו. (אבות) [גדולים] מתים בעון עצמם, (ובנים) [קטנים] מתים בעון אבותם].

"Every man for his own sin shall be put to death (by beth-din)": Adults die for their own sins; minors (sometimes) die (at the hands of Heaven) for the sins of their fathers.