Sifrei Devarim 303

ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה. תן לכל אחד ואחד חלקו:

(Devarim 26:12) "then you shall give to the Levite, the stranger, the orphan, and the widow": Give each one his (specific) share.

ואכלו בשעריך ושבעו. תן להם כדי שובעם. מכאן אמרו: אין פוחתים לעני בגורן מחצי קב חטים או קב שעורים, דברי ר' יהודה. ר' אומר חצי קב:

"and they shall eat it in your gates and be sated": Give them as much as they need to satiate them — whence it was ruled: The poor man is given no less in the (allocation of the poor-tithe in the) threshing floor than half a kav of wheat or a kav of barley. These are the words of R. Yehudah. R. Meir says: a kav.

בשעריך. מלמד שאין מוציאים אותו מן הארץ לח"ל. אמרו משפחות בית נבטלה היתה בירושלם ונתנו להם חכמים ו' מאות ככרי זהב ולא רצו להוציאם חוץ לירושלים:

"in your gates": We are hereby apprised that it is not to be taken outside of Eretz Yisrael. They said: There was a family of the house of Navtalah in Jerusalem, who were given six hundred talents of gold by the sages, and who would not take them outside of Jerusalem.

ואמרת. בכל לשון:

(Ibid. 13) "And you shall say": in any language.

לפני ה' אלהיך. זה וידוי מעשר:

"before the L-rd your G-d": This is the ma'aser (tithe) confession.

בערתי הקודש מן הבית. זה מעשר שני ונטע רבעי:

"I have removed the holy thing": This is second-tithe (viz. Vayikra 27:30) and neta revai (fruit of the fourth year [viz. Vayikra 19:24]).

וגם נתתיו ללוי. זה תרומה ותרומת מעשר:

"I have given it to the Levite": This is first-tithe. "And I have also given it": This is terumah and terumath ma'aser.

לגר ליתום ולאלמנה. זה מעשר עני ולקט שכחה ופיאה אעפ"י שאין מעכבי' את הודוי:

"to the stranger, to the orphan, and to the widow": This is second-tithe, leket, shikchah, and peah, even though their omission in the confession does not invalidate it.

ד"א מן הבית - זו חלה.

"from the house": This is challah.

ד"א מן הבית - כיון שהפרשתו מן הבית אין אתה נזקק לכל דבר:

(Bamidbar 15:20) Variantly: "from the house": Once it has been removed from the house, nothing further is required.

ככל מצותך. שאם הקדים מעשר ראשון לשני אין בכך כלום:

"according to all of your mitzvah": So that if he gave the second-tithe before the first, he cannot make the confession.

כאשר צויתני. לא נתתיו למי שאינו ראוי:

"as You commanded me": I have not given it to one unfit for it.

לא עברתי ממצותי'. ולא הפרשתי ממין על שאינו מינו לא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש:

"I did not depart from Your mitzvoth": I did not tithe from one species for another, nor from the detached (from the ground) to the unattached, nor from the unattached for the attached, nor from the new for the old, nor from the old for the new.

ולא שכחתי. לא שכחתי מהזכיר שמך ולברכך:

"I did not forget": to bless You and to mention Your name upon it.

לא אכלתי באוני ממנו. הא אם אכלו אינו יכול להתוודות:

(Devarim, Ibid. 14) "I did not eat in my mourning of it": If he had eaten it in mourning, he could not make the confession.

ולא בערתי ממנו בטמא. בין שהיא טמא ואני טהור או הוא טהור ואני טמא:

"and I did not consume of it in uncleanliness (tumah)": whether it (the tithe) were unclean and I, clean; or it, clean and I, unclean.

ולא נתתי ממנו למת. לא לקחתי ממנו ארון ותכריכים למת דברי ר' אליעזר אמר לו ר' עקיבא אם למת אם לחי אמור מה ת"ל למת שלא החלפתי אפילו בדבר טהור:

"and I did not give of it for the dead": I did not take of it for the making of casket and shrouds for the dead. These are the words of R. Eliezer. R. Akiva said: It is forbidden to a living person, how much more so for a dead one! What, then, is the intent of "for the dead"? That I did not exchange it even for something clean (to be used for the dead).

שמעתי בקול ה' אלהי, והבאתיו לבית הבחירה.

"I have hearkened to the voice of the L-rd my G-d": I have brought it to the Temple. "I have done according to all that You commanded me": I rejoiced and I rejoiced others therewith. (Ibid. 15) "Look down from Your holy abode":

עשיתי ככל אשר ציויתני, שמחתי ושימחתי בו:

We have done (with respect to the tithes) what you decreed upon us — You do what you have promised us.

השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו'. עשינו מה שגזרת בנו עשה עמנו מה שהבטחתנו, השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו':

"Look down from Your holy abode, from the heavens and bless your people, Israel" (with sons and with daughters. "and the land which You have given us" (with dew and rain and offspring of beasts". "just as You swore unto our fathers a land flowing with milk and honey": so that it impart a flavor to the fruits. From here it was ruled: Israelites and mamzerim confess (over the tithes) and not freed slaves, for they have no portion in the land. R. Meir says: Neither do Cohanim and Levites confess, for they took no portion in the land. R. Yossi says: They have cities with open spaces.