Sifrei on Deuteronomy
כי ה' א-להיכם ההולך עמכם, להלחם לכם עם אויביכם. מי שהיה עמכם במדבר, הוא יהיה עמכם בעת (צרה) [מלחמה]. וכן הוא אומר, להלחם לכם עם אויביכם.
(Devarim 20:4) "For it is the L-rd your G-d who goes with you to do battle with your foes": He who was with you in the desert will be with you at this time.
להושיע אתכם. מנחשים ועקרבים ורוחות הרעים.
"to save you": from snakes, scorpions, and adverse winds.
(סוטה מג) עד כאן משוח מלחמה מדבר, מכאן ואילך ודברו השוטרים.
Thus far the Cohein anointed for war speaks; from this point on, the officers.
(אפילו אלמנה אפילו שומרת יבם, או אפילו שמע שמת לו אחיו במלחמה, חוזר).
(whether he has betrothed a virgin or a widow, even one awaiting levirate marriage, and even if he has heard that his brother died in the war, he returns.)
הכל שומעים דברי כהן מערכי המלחמה, והם חוזרים ומספקים מים ומזון לאחיהם, ומתקנים את הדרכים.
All of them (the returnees) heed the words of the Cohein at the battle formation and return and supply water and food for their brothers and repair the roads.
ודברו שוטרים. יכול דברים (אחרים) [של עצמם]? כשהוא אומר ויספו שוטרים לדבר אל העם, מלמד שהם הדברים [של עצמם]. ומה תלמוד לומר ודברו השוטרים? כיון שהתחיל (שוטר) [כהן] לדבר, (כהן) [שוטר] משמיע להם כתנאים האלו.
Thus far the Cohein anointed for war speaks; from this point on, the officers. I might think (that they speak) their own words, but (8) "Then the officer shall speak further" already speaks of their own words. How, then, are we to understand "Then the officers shall speak"? As referring to the words of the Cohein appointed for war. How so? The Cohein spoke and an officer relayed what he said.