Sifrei Devarim 252

לא תתעב אדומי. מפני מה? כי אחיך הוא, גדולה אחוה.

(Devarim 23:8) "You shall not despise an Edomi": Why? (Ibid.) "because he is your brother": Great is brotherhood.

לא תתעב מצרי. מפני מה? כי גר היית בארצו. א"ר אלעזר בן עזריה, המצרים לא קבלו את ישראל, אלא לצורך עצמם, וקבע להם שכר. והרי דברים ק"ו, ומה אם מי שלא נתכוין לזכות וזכה, מעלה עליו הכתוב כאלו זכה; המתכון לזכות, עאכ"ו.

"You shall not despise an Egyptian": Why? (Ibid.) "because you were a stranger in his land." R. Elazar b. Azaryah said: The Egyptians accepted Israel only for their own benefit, notwithstanding which the L-rd stipulated reward for them (here). Now does this not follow a fortiori, viz.: If one did not intend another's benefit and benefited him nonetheless, Scripture considers it as if he had benefited him, then one who intends to benefit him, how much more so!

ר' שמעון אומר, מצריים הם טבעו את ישראל בים, ואדומים הם קדמו את ישראל בחרב, ולא אסרם הכתוב אלא עד ג' דורות. עמונים ומואבים, שנטלו עצה להחטיא את ישראל, אסרם הכתוב איסור עולם. ללמדך, שהמחטיא את האדם קשה לו מן ההורגו. שההורגו, אין מוציאו [אלא] מן העולם הזה (ומהעולם הבא); והמחטיאו, מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא.

R. Shimon says: The Egyptians drowned Israel in the sea, and the Edomites accosted Israel with the sword, yet Scripture forbade their entrance (into Israel) only until three generations. The Amonites and the Moavites, because they took counsel to cause Israel to sin, Scripture forbade their entry forever! — to teach that it is worse to cause a man to sin than to kill him. For one who kills a man removes him only from this world, whereas one who causes him to sin removes him from both this world and the world to come.