Sifrei Devarim 348

וזאת ליהודה - ראה ראובן את יהודה, שעמד יהודה - אף הוא הודה על מעשיו. הוי מי גרם למי? יהודה גרם לראובן שהודה במעשה, עליהם הכתוב אומר (איוב טו) אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם להם לבדם נתנה ארץ ולא עבר זר בתוכם:

(Devarim 33:7) "And this ("heroism" of Reuven [ in confessing his sin]) was due to Judah, who confessed (his sin [viz. Bereshith 38:26]). Of them Scripture writes (Iyyov 15:18-19) "Wise men have told (their sin); they did not conceal it from their fathers. To them alone the land was given; no stranger passed among them."

שמע ה' קול יהודה - מלמד שנתפלל משה על שבטו של יהודה. אמר לפניו: רבש"ע, כל זמן ששבטו של יהודה שרוי בצער ומתפלל לפניך - אתה מעלה אותנו מתוכה:

(Devarim, Ibid.) "Hear, O L-rd, the voice of Judah": We are hereby taught that Moses prayed for the tribe of Judah, saying: "L-rd of the world, whenever the tribe of Judah is in distress and prays before You, rescue him from it."

ואל עמו תביאנו - שנקבר עם אבות בארץ. ר' יהודה אומר: וכי עצמות יוסף בלבד העלו בני ישראל ממצרים? והרי כל שבט ושבט העלו עצמות שבטו ממצרים! ומה ת"ל ואל עמו תביאנו? שנקבר עם אבות בקבורה. ר' מאיר אומר: הרי הוא אומר (בראשית נ) בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען: אני נקבר בה, ואין אחר נקבר בה. ומה ת"ל ואל עמו תביאנו? שנקבר עם אבות בארץ:

(Ibid.) "And to his people shall You bring him.": He (Judah) was buried with the forefathers in the land. R. Yehudah says: Was it the bones of Judah alone that the children of Israel brought up from Egypt? The bones of all the brothers were brought up by its tribe from Egypt! What, then, is the intent of "And to his people shall You bring him"? He was buried together with the forefathers. R. Meir says: (But) it is written (Bereshith 50:5) "In my grave which I (Jacob) dug for myself in the land of Canaan" — I myself am buried in it, and no other. What is the intent, then, of "And to his people shall you bring him"? That he be buried in the land (of Canaan) as the forefathers were.

ידיו רב לו - בשעה שהרג את עשו: ועזר מצריו תהיה - בעומדו לפני יוסף.

"His hands will fight for him": in killing Esav. "And You shall be a help against his foes": as in his standing up against Joseph (Bereshith 44:18).

ד"א וזאת ליהודה - מלמד שנתפלל משה על שבטו של שמעון. אמר לפניו: רבש"ע, כל זמן ששבטו של שמעון שרוי בצער - אתה מעלה אותו מתוכה:

Variantly: "And this, for Judah. And he said: Hear, O L-rd, the voice of Judah": We are hereby taught that Moses prayed for the tribe of Shimon [(Shimon not being explicitly mentioned here)], saying: "L-rd of the world, whenever the tribe of Shimon is in distress, rescue him from it.

ואל עמו תביאנו - שקרבו עמו לברכה, שנ' (שופטים א) ויאמר יהודה לשמעון: אחי עלה אתי בגורלי, ויפלו חבלים מנחלת בני יהודה לנחלת בני שמעון:

"And to his people shall You bring him": For he (Judah) had drawn him (Shimon) near to himself for inheritance (of the land), as it is written (Judges 1:3) "and Judah said to Shimon his brother: "Go up with me (in battle) for my portion." And sections fell (for inheritance) from the inheritance of the children of Judah to that of the children of Shimon (viz. Joshua 19:9).

ידיו רב לו - בשעה שאמר (בראשית לד) ויקחו ב' בני יעקב שמעון ולוי: ועזר מצריו תהיה - כענין שנאמר (בראשית ל״ה:ה׳) ויסעו ויהי חתת אלהים על ההרים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב.

"His (Shimon's) hands did battle for him," as it is written (Bereshith 34:25) "And there took, two sons of Jacob, Shimon and Levi, etc." "And You shall be a help against his foes": as in (Ibid. 35:5) "And they journeyed, and the terror of G-d was on the cities around them, and they did not pursue the sons of Jacob."

ד"א וזאת ליהודה - מלמד שנתפלל משה על דוד. אמר לפניו: רבש"ע, כל זמן שמלכי בית דוד שרוים בצער ומתפללים לפניך - אתה מעלה אותם מתוכה:

Variantly: "And this for Judah": Moses prayed for David, saying before Him, "L-rd of the world, whenever the kings of the house of David (descendents of Judah) are in distress and pray before You, rescue them from it."

ואל עמו תביאנו - זה יאשיה, שנ' (מלכים ב כב) הנני אוסיפך אל אבותיך: ידיו רב לו - זה מנשה, שנאמר (מלכים ב כ״א:ט״ז) וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה, לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני ה'. לסוף מה נא' בו? (דברי הימים ב לג) ויתפלל אליו ויעתר לו: ועזר מצריו תהיה - זה יהושפט, שנ' (מלכים ב יח) ויזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו:

"And to his people shall You bring him": This refers to Isaiah, of whom it is written (II Kings 22:20) "Behold, I will gather you in to your forefathers." "His hands will be 'profuse' (rav) for him": This refers to Menasheh, of whom it is written (Ibid. 21:16) "Menasheh also shed very much innocent blood, until he filled Jerusalem from end to end, aside from his sin of causing Judah to sin, to do what was evil in the eyes of the L-rd." In the end, what is written of him? (II Chronicles 33:13) "And he prayed to Him, and He was entreated of him." (Devarim, Ibid.) "And You shall be a help against his foes": This refers to Yehoshafat, viz. (II Chronicles 18:31) "And Yehoshafat cried out, and the L-rd helped him, and G-d turned them from him."