Sifrei on Deuteronomy
רק לא ירבה לו סוסים. (סנהדרין כא) יכול לא ירבה למרכבתו ולא לפרשיו? תלמוד לומר לא ירבה לו, לו אין מרבה, אבל מרבה הוא למרכבתו ולפרשיו.
(Devarim 17:16) "Only he shall not multiply for himself horses": I might think not (even enough) for his chariot and his charioteers; it is, therefore, written "he shall not multiply for himself" — but he may multiply for his chariot and his charioteers.
אם כן למה נאמר (למען הרבות סוס) [סוסים]? סוסים בטלים.
How, then, is "horses" to be understood? As "idle" horses.
מנין אפילו סוס אחד והוא בטל? [תלמוד לומר סוס. ומנין כי] כדאי הוא שיחזיר את העם למצרים? תלמוד לומר לא ירבה לו סוסים ולא ישיב.
Whence is it derived that the addition of even one idle horse constitutes a transgression? From (Ibid.) "in order to multiply a horse."
והלא דברים קל וחומר - ומה (מצוה) [מצרים] שהברית כרותה עליה (שלא יוסיפו לראותה עוד עד עולם) - עבירה מחזירתם לשם; שאר ארצות שאין הברית כרותה עליהם, על אחת כמה וכמה.
Now does this not follow a fortiori, viz.: If a mitzvah on which the covenant hinges (i.e., to go to Eretz Yisrael and not to return to Egypt [viz. Shemoth 14:12]) — a transgression (in this instance, returning there for horses,) returns them to Egypt, (this, the thrust of "that he not return the people to Egypt in order to add a horse"), then (returning them to the) other lands, on which the covenant does not hinge, how much more so (will a transgression return them there)!