Sifrei Devarim 156

כי תבוא אל הארץ. עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה תכנס לארץ.

(Devarim 17:14) "When you come to the land": Do the mitzvah prescribed herein, in reward of which you will enter the land.

אשר ה' א-להיך נותן לך. בזכותך.

"which the L-rd your G-d gives to you": in your merit.

וירשתה וישבתה בה. בשכר שתירש תשב.

"and you inherit it and you inhabit it": As a reward for inheriting it, you will inhabit it.

ואמרת אשימה עלי מלך ככל וגו'. (סנהדרין נב) ר' נהוראי אומר, ה בגנאי ישראל הוא מדבר, שנאמר (שמואל א ח) כי לא אותך מאסו, כי אותי מאסו ממלוך עליהם.

"and you say: I shall place over myself a king, as all the nations that are around me": R. Nehorai says: This verse speaks in denigration of Israel, as in (I Samuel 8:7) "For it is not you (Samuel) that they have rejected (in asking for a king), but it is Me whom they have rejected from reigning over them."

אמר ר' יהודה, והלא מצוה היא מן התורה לשאול להם מלך, שנאמר שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' א-להיך בו, ולמה נענשו בימי שמואל? מפני שהקדימו על ידם.

R. Yehudah said: Is it not a mitzvah of the Torah to ask for a king? viz. (Ibid. 15) "Place shall you place over yourself a king, whom the L-rd your G-d shall choose"? Why, then, was Israel punished for this in the days of Samuel? — Because they (the "ignoramuses" of that generation) preempted them (the elders) by placing "like all the nations that are around us" (before "to judge us").

ככל הגוים אשר סביבותי. ר' נהוראי אומר, לא בקשו להם מלך אלא להעבידם עבודת כוכבים, שנא' (שמואל א ח׳:כ׳) והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו.

R. Nehorai said: They sought a king only to lead them to idolatry, as it is written (I Samuel, Ibid. 20) "And we, too, will be like all the nations, and our king will judge us and go out before us, and fight our wars."