Mishnah Zevachim 4

בית שמאי אומרים. כל הנתנין על מזבח החיצון שאם נתנן מתנה אחת. כפר. ובחטאת שתי מתנות. ובית הלל אומרים אף חטאת שנתנה מתנה אחת. כפר. לפיכך אם נתן את הראשונה כתיקנה ואת השנייה חוץ לזמנה. כפר. נתן את הראשונה חוץ לזמנה ואת השנייה חוץ למקומה. פיגול וחייבין עליו כרת:

Bet Shammai says: any [blood] which is to be sprinkled on the outer altar, if [the priest] applied [it] with one sprinkling, he has made atonement, [and in the case of a hatat two applications, but Bet Hillel says: also the case of the hatat if the priest applied it with one sprinkling it atones Therefore if he made the first application in the proper manner and the second [with the intention to eat the flesh] after the prescribed time, it atones. If he made the first application [with the intention to eat the flesh] after the prescribed time and the second outside the prescribed place, it is piggul and involves [the punishment of] karet.

כל הנתנין על מזבח הפנימי. שאם חסר אחת מן המתנות לא כפר. לפיכך אם נתן כולן כתקנן ואחת שלא כתקנה. פסול ואין בו כרת:

With regard to any [blood] which is sprinkled on the inner altar, if [the priest] omitted one of the applications, he has not atoned; therefore if he applied all in the proper manner but one in an improper manner, it [the sacrifice] is invalid, but does not involve karet.

אלו דברים שאין חייבין עליהם משום פגול. הקומץ. והלבונה. והקטרת. ומנחת כהנים. ומנחת כהן משיח [ומנחת נסכים] והדם. והנסכים הבאים בפני עצמן דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אף הבאים עם הבהמה. לוג שמן של מצורע רבי שמעון אומר. אין חייבין עליו משום פגול. ורבי מאיר אומר חייבין עליו משום פגול. שדם האשם מתירו. וכל שיש לו מתירים. בין לאדם. בין למזבח. חייבין עליו משום פגול:

These are the things for which one is not liable on account of piggul:The fistful, The incense, The frankincense, The priests’ meal-offering, The anointed priest's meal-offering, The minhah with libation The blood, The libations that are brought separately, the words of Rabbi Meir. The sages say: also those that are brought with an animal [sacrifice]. The log of oil brought by the metzora: Rabbi Shimon says: one is not liable on account of piggul; But Rabbi Meir says: one is liable on account of piggul, because the blood of the asham makes it permitted and whatever has something else that makes it permitted, whether for man or for the altar, one is liable on its account for piggul.

העולה דמה מתיר את בשרה למזבח ועורה לכהנים. עולת העוף דמה מתיר את בשרה למזבח. חטאת העוף דמה מתיר את בשרה לכהנים. פרים הנשרפים. ושעירים הנשרפים. דמן מתיר את אימוריהן ליקרב. רבי שמעון אומר. כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין חייבין עליו משום פגול:

[The sprinkling of] the blood of the olah permits its flesh for [burning on] the altar, and its skin to the priests. [The sprinkling of] the blood of the olah of a bird permits its flesh to the altar. [The sprinkling of] the blood of the hatat of a bird permits its flesh to the priests. [The sprinkling of] the blood of the bullocks that are burned and the goats that are burned permits their innards to be offered [on the altar]. Rabbi Shimon said: whatever is not [sprinkled] on the outer altar, as in the case of shelamim, one is not liable for it on account of piggul.

קדשי גוים אין חייבין עליהם משום פגול. נותר. וטמא. והשוחטן בחוץ פטור. דברי רבי מאיר. רבי יוסי מחייב. דברים שאין חייבים עליהם משום פגול. חייבין עליהם משום נותר משום טמא. חוץ מן הדם. רבי שמעון אומר בדבר שדרכן להאכל. אבל כגון העצים. והלבונה. והקטרת. אין חייבין עליהם משום טומאה:

The sacrifices of non-Jews: one is not liable on their account for piggul, remnant, or defilement, and if [a priest] slaughters them outside [the Temple], he is not liable, the words of Rabbi Meir. But Rabbi Yose declares him liable. The things for which one is not liable on account of piggul, one is liable on account of remnant and defilement except blood. Rabbi Shimon declares one liable for anything which is normally eaten, but for wood, frankincense and incense, one is not liable for [transgressions involving] defilement.

לשם ששה דברים הזבח נזבח. לשם זבח. לשם זובח. לשם השם. לשם אשים. לשם ריח. לשם ניחוח. והחטאת והאשם לשם חטא. אמר רבי יוסי אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו. כשר. שהוא תנאי בית דין שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד:

The sacrifice is slaughtered for the sake of six things:For the sake of the sacrifice, For the sake of the sacrificer, For the sake of the [Divine] Name, For the sake of fire-offerings, For the sake of fragrance, For the sake of pleasing; And a hatat and an asham for the sake of sin. Rabbi Yose said: even if one did not have any of these purposes in his heart, it is valid, because it is a regulation of the court. Since the intention is determined only by the worshipper.