Mishnah Pesachim 9

מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את הראשון יעשה את השני. שגג או נאנס ולא עשה את הראשון יעשה את השני. אם כן למה נאמר טמא או שהיה בדרך רחוקה. שאלו פטורין מהכרת. ואלו חייבין בהכרת:

He who was unclean or on a far-off journey and did not keep the first [Pesah] must keep the second. If he unwittingly erred or was prevented and did not keep the first, he must keep the second. If so, why does it say “an unclean person” and “one who was one a long journey” specified? That these are not liable to karet, whereas these are liable to karet.

איזו היא דרך רחוקה. מן המודיעים ולחוץ. וכמדתה לכל רוח. דברי ר' עקיבא. ר' אליעזר אומר מאיסקופת העזרה ולחוץ. אמר ר' יוסי לפיכך נקוד על ה' לומר לא מפני שרחוקה ודאי. אלא מאיסקופת העזרה ולחוץ:

What is “a far-off journey”?From Modi’im and beyond, and the same distance on all sides [of Jerusalem], the words of Rabbi Akiva. Rabbi Eliezer says: from the threshold of the Temple court and beyond. Rabbi Yose said to him: for that reason the heh has a dot on it in order to say, not because it is really far-off, but [even when one is] from the threshold of the Temple court and beyond.

מה בין פסח הראשון לשני. הראשון אסור בבל יראה ובל ימצא. והשני מצה וחמץ עמו בבית. הראשון טעון הלל באכילתו. והשני אינו טעון הלל באכילתו זה וזה טעון הלל בעשייתן. ונאכלין צלי על מצה ומרורים. ודוחין את השבת:

What is the difference between the first Pesah and the second?The first is subject to the prohibition of [chametz] shall not be seen and [chametz] shall not be found, while at the second matzah and chametz are in the house with him. The first requires [the reciting of] Hallel when it is eaten, while the second does not require Hallel when it is eaten. But both require [the reciting of] Hallel when they are sacrificed, and they are eaten roasted with matzah and bitter herbs, and they override Shabbat.

הפסח שבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבין וזבות. נדות ויולדות. ואם אכלו פטורים מכרת. רבי אליעזר פוטר אף על ביאת מקדש:

The pesah which comes in impurity: zavin and zavot, menstruant women and women after childbirth do not eat from it, yet if they did eat they are exempt from karet. Rabbi Eliezer exempts [them] even [of the karet normally incurred] for entering the sanctuary.

מה בין פסח מצרים לפסח דורות. פסח מצרים מקחו מבעשור וטעון הזאה באגודת אזוב על המשקוף ועל שתי מזוזות. ונאכל בחפזון בלילה אחד. ופסח דורות נוהג כל שבעה:

What is the difference between the pesah [which was offered] in Egypt and the pesah of [subsequent] generations?The pesah in Egypt was taken on the tenth [of Nisan], And it required sprinkling with a bunch of hyssop on the lintel and on the two door-posts, And it was eaten in haste on one night, whereas the pesah of [subsequent] generations is kept the whole seven [days].

אמר ר' יהושע שמעתי שתמורת הפסח קריבה. ותמורת הפסח אינה קריבה. ואין לי לפרש. אמר רבי עקיבא אני אפרש. הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח. ירעה עד שיסתאב וימכר. ויקח בדמיו שלמים. וכן תמורתו. אחר שחיטת הפסח. קרב שלמים וכן תמורתו:

Rabbi Joshua said: I have heard that the substitute of a pesah is sacrificed, and that the substitute of a pesah is not sacrificed, and I cannot explain. Rabbi Akiva said: I will explain: The pesah which was found before the slaughtering of the pesah must be left to graze until it becomes unfit, and then it may be sold, and one brings a peace-offering with the money; and the same applies to its substitute. [If found] after the slaughtering of the pesah, it is offered as a wellbeing offering, and the same applies to it substitute.

המפריש נקבה לפסחו. או זכר בן שתי שנים ירעה עד שיסתאב וימכר. ויפלו דמיו לנדבה. המפריש פסחו ומת. לא יביאנו בנו אחריו לשם פסח. אלא לשם שלמים:

If a man sets aside a female for his pesah or a two-year old male, it should be left to graze until it becomes unfit, then it should be sold, and its money is spent on a voluntary sacrifice. If a man separates his pesah and dies, his son after him should not bring it as a pesah but rather as a wellbeing offering.

הפסח שנתערב בזבחים. כולן ירעו עד שיסתאבו. וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה. ובדמי היפה שבהן ממין זה. ויפסיד המותר מביתו. נתערב בבכורות רבי שמעון אומר אם חבורת כהנים יאכלו:

If a pesah became mixed up with other sacrifices, they all graze until they become unfit [through a blemish], then they are sold, and then he must bring [a replacement] for the price of the best of this type, and bring for the price of the best of this type and he loses the remainder from his own pocket. If it became mixed up with first-borns: Rabbi Shimon says: if [the pesah belonged to] a company of priests, they eat [all of the animals that night].

חבורה שאבדה פסחה. ואמרה לאחד צא ובקש ושחוט עלינו. והלך ומצא ושחט. והם לקחו ושחטו. אם שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו. והם אוכלים עמו משלו. ואם שלהן נשחט ראשון. הם אוכלין משלהן והוא אוכל משלו. ואם אינו ידוע איזה מהן נשחט ראשון. או ששחטו שניהן כאחד. הוא אוכל משלו. והם אינם אוכלים עמו. ושלהן יצא לבית השריפה. ופטורין מלעשות פסח שני. אמר להן אם אחרתי. צאו ושחטו עלי. הלך ומצאו ושחט והן לקחו ושחטו. אם שלהן נשחט ראשון. הן אוכלין משלהן. והוא אוכל עמהן. ואם שלו נשחט ראשון. הוא אוכל משלו. והן אוכלין משלהן. ואם אינו ידוע איזה מהם נשחט ראשון. או ששחטו שניהם כאחד. הן אוכלין משלהן. והוא אינו אוכל עמהן. ושלו יצא לבית השריפה ופטור מלעשות פסח שני. אמר להן ואמרו לו אוכלין כולם מן הראשון. ואם אין ידוע איזה מהן נשחט ראשון שניהן יוצאין לבית השריפה. לא אמר להן. ולא אמרו לו. אינן אחראין זה לזה:

A company lost their pesah and they said to one [who was registered with them], “Go and seek it, and slaughter it on our behalf”; and he went, found, and slaughtered it, and they [also] took an animal and slaughtered [it]: If his was slaughtered first, he eats of his and they eat with him. And if theirs was first slaughtered, they eat of theirs, while he eats of his. And if it is unknown which of them was first slaughtered, or if they slaughtered both of them at the same time, he eats of his, but they may not eat with him; while theirs goes forth to the place of burning, and they are exempt from keeping the second Pesah. He said to them, “If I delay, go forth and slaughter on my behalf,’, [and] then he went and found it and slaughtered [it], while they took [another] and slaughtered [it]: If theirs was slaughtered first, they eat of theirs while he eats with them; And if his was slaughtered first, he eats of his and they eat of theirs. And if it is unknown which of them was slaughtered first, or if they slaughtered both of them at the same time, they eat of theirs, but he may not eat with them, while his goes forth to the place of burning, and he is exempt from keeping the second Pesah. He said to them, and they said to him: they all eat of the first [to be slaughtered], and if it is unknown which of them was slaughtered first, both go forth to the place of burning. If he did not say to them and they did not say to him, they are not responsible for each other.

שתי חבורות שנתערבו פסחיהן. אלו מושכין להן אחד ואלו מושכין להן אחד. אחד מאלו בא לו אצל אלו. ואחד מאלו בא לו אצל אלו. וכך הם אומרים אם שלנו הוא הפסח הזה. ידיך משוכות משלך. ונמנית על שלנו. ואם שלך הוא הפסח הזה ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלך וכן חמש חבורות של חמשה חמשה ושל עשרה עשרה. מושכין להן אחד מכל חבורה וחבורה. וכן הם אומרים:

Two companies whose pesah sacrifices became mixed up: these take possession of one [animal] and these take possession of one. One member of these joins those, and one member of those joins these, and thus they declare: if this pesah is ours, your hands are withdrawn from your own and you are registered for ours; while if this pesah is yours, our hands are withdrawn from ours and we are registered for yours. Similarly, if there are five companies consisting of five members each or of ten each, they draw one from each company and say thusly.

שנים שנתערבו פסחיהם. זה מושך לו אחד. וזה מושך לו אחד. זה ממנה עמו אחד מן השוק. וזה ממנה עמו אחד מן השוק. זה בא אצל זה. וזה בא אצל זה. וכך הם אומרים אם שלי הוא פסח זה. ידיך משוכות משלך ונמנית על שלי. ואם שלך הוא פסח זה. ידי משוכות משלי. ונמניתי על שלך:

If the pesah sacrifices belonging to two [individuals] became mixed up, each takes possession of one [animal]; This one registers someone from the marketplace with him and that one registers someone from the marketplace with him. This one goes over to that one and that one goes over to this one, and thus they declare: “If this pesah is mine, your hands are withdrawn from yours and you are registered for mine; while if this pesah is yours, my hands are withdrawn from mine and I am registered for yours.”