Mishnah Nedarim 4

אין בין המודר הנאה מחבירו. למודר הימנו מאכל. אלא דריסת הרגל. וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש. המודר מאכל מחבירו לא ישאילנו נפה וכברה ורחים ותנור. אבל משאיל לו חלוק. וטבעת. וטלית. ונזמים. וכל דבר שאין עושין בו אוכל נפש. מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור:

The only difference between one who is under a vow not to benefit at all from his neighbor, and one who is under a vow prohibiting food benefit, is in respect of walking [on his property] and [the use of] utensils not employed in the preparation of food. If a man is under a vow not to derive food benefit from his neighbor, he may not lend him a sifter, sieve, mill-stone or oven, but he may lend him a cloak, ring, garment, and earrings, and whatever is not employed in the preparation of food. In a place where things such as these are rented out, it is forbidden.

המודר הנאה מחבירו. שוקל את שקלו. ופורע את חובו. ומחזיר לו את אבדתו. מקום שנוטלין עליה שכר. תפול הנאה להקדש:

If one is under a vow not to benefit from his neighbor, [his neighbor] may pay his shekel, pay off his debts, and return a lost article to him. Where payment is taken for this, the benefit should become sacred property.

ותורם את תרומתו ומעשרותיו לדעתו. ומקריב עליו קיני זבין. קיני זבות. קיני יולדות. חטאות ואשמות. ומלמדו מדרש. הלכות. ואגדות. אבל לא ילמדנו מקרא. אבל מלמד הוא את בניו ואת בנותיו מקרא. וזן את אשתו ואת בניו. אף על פי שהוא חייב במזונותיהם. ולא יזון את בהמתו. בין טמאה בין טהורה. רבי אליעזר אומר. זן את הטמאה ואינו זן את הטהורה. אמרו לו מה בין טמאה לטהורה. אמר להן. שהטהורה נפשה לשמים. וגופה שלו. וטמאה נפשה וגופה לשמים. אמרו לו. אף הטמאה נפשה לשמים. וגופה שלו. שאם ירצה. הרי הוא מוכרה לעכו"ם. או מאכילה לכלבים:

He may donate his terumah and his tithes with his consent. He may offer up for him the bird sacrifices of zavim and zavoth and the bird sacrifices of women after childbirth, sin-offerings and guilt-offerings. He may teach him midrash, halakhoth and aggadoth, but not Scripture, yet he may teach his sons and daughters Scripture And he may support his wife and children, even though he is liable for their maintenance. But he may not feed his beasts, whether clean or unclean. Rabbi Eliezer says: he may feed an unclean beast of his, but not a clean one. They said to him: what is the difference between an unclean and a clean beast? He replied to them, a clean beast, its life belongs to heaven, but its body is his own; but an unclean animal its body and life belongs to heaven. They said to him: The life of an unclean beast too belongs to heaven and the body is his own for if he wishes, he can sell it to a non-Jew or feed dogs with it.

המודר הנאה מחבירו. ונכנס לבקרו. עומד. אבל לא יושב. ומרפאהו רפואת נפש. אבל לא רפואת ממון. ורוחץ עמו באמבטיא גדולה. אבל לא בקטנה. וישן עמו במטה. רבי יהודה אומר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים. מפני שהוא מהנהו. ומיסב עמו על המטה. ואוכל עמו על השלחן. אבל לא מן התמחוי. אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר. לא יאכל עמו מן האבוס. שלפני הפועלים. ולא יעשה עמו באומן. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. עושה הוא ברחוק ממנו:

If one is forbidden to benefit from his neighbor, and he pays him a visit [in sickness] he must stand, but not sit. He may afford him a cure of life, but not a cure of money. He may bathe together with him in a large bath, but not in a small one. He may sleep in a bed with him. Rabbi Judah said: in summer, but not in winter, because he thereby benefits him. He may [nevertheless] recline with him on a couch. [He may] eat at the same table with him but not out of the same bowl; but he may eat with him out of a bowl which returns. He may not eat with him out of the food trough put before laborers. He may not work with him on the same furrow, the words of Rabbi Meir. But the Sages say: he may work at a distance from him.

המודר הנאה מחבירו. לפני שביעית. לא יורד לתוך שדהו. ואינו אוכל מן הנוטות. ובשביעית. אינו יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא מן הנוטות. נדר הימנו מאכל לפני שביעית יורד לתוך שדהו. ואינו אוכל מן הפירות. ובשביעית. יורד ואוכל:

He who is forbidden by vow to benefit from his neighbor, [if the vow was imposed] before the seventh year, may not enter his field, nor eat produce that hangs over [from the other’s property]. If [the vow was imposed] in the seventh year, he may not enter his field, but may eat of the produce that hangs over [from the other’s property]. If he was forbidden [merely] in respect of food, [and the vow was imposed] before the seventh year, he may enter his field, but may not eat of its fruits. But [if it was imposed] in the seventh year, he may enter [his field] and eat [of its fruits].

המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו ולא ישאל ממנו. לא ילונו ולא ילוה ממנו. ולא ימכור לו ולא יקח ממנו. אמר לו השאילני פרתך. אמר לו אינה פנויה. אמר קונם שדי שאני חורש בה לעולם. אם היה דרכו לחרוש. הוא אסור. וכל אדם מותרין. אם אין דרכו לחרוש. הוא וכל אדם אסורין:

He who is forbidden by vow to benefit from his neighbor may not lend [objects] to him or borrow from him, lend [money] to him or receive from him a loan, sell to him or purchase from him. One says to another, “Lend me your cow.” [The other] says, “It is not available.” [The first one] says, “Konam, if I ever plow my field with it’. If he generally plowed himself, he is forbidden, but others are permitted. But if he did not generally plow himself, he and others are forbidden.

המודר הנאה מחבירו. ואין לו מה יאכל. הולך אצל החנוני. ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה. ואיני יודע מה אעשה. והוא נותן לו. ובא ונוטל מזה. היה ביתו לבנות. גדרו לגדור. שדהו לקצור. הולך אצל הפועלים. ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה. ואיני יודע מה אעשה. הם עושין עמו ובאין ונוטלין שכר מזה:

If one is forbidden by vow to benefit from his neighbor, and he has nothing to eat, he [the neighbor] can go to the shopkeeper and say, “So-and-so is forbidden by vow to benefit from me, and I do not know what to do.” The shopkeeper may then provide for him, and come and receive payment from him [the neighbor]. If he had to build his house, or his fence to set up, or his field to harvest, he [the neighbor] may go to laborers, and say, “So-and-so is forbidden by vow to benefit from me, and I do not know what to do.’ They may then work for him and come and receive wages from him [the neighbor].

היו מהלכין בדרך. ואין לו מה יאכל. נותן לאחר לשום מתנה. והלה מותר בה. אם אין עמהם אחר מניח על הסלע. או על הגדר. ואומר הרי הן מופקרים לכל מי שיחפוץ. והלה נוטל ואוכל. ורבי יוסי אוסר:

If they are walking together on the road, and he has nothing to eat, he can make a gift to a third person, and he is permitted [to eat] it. If there is no one else with them, he may put it on a stone or a wall and say, “This is free to whomever desires it”, and the other takes and eats it. Rabbi Yose prohibits this.