Mishnah Challah 3

אוכלין עראי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים. ותטמטם בשעורים. גלגלה בחטים. וטמטמה בשעורים האוכל ממנה חייב מיתה. כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה. ובלבד שלא יהא שם חמשה רבעי קמח:

One may snack from dough, until it is rolled, in [the case of] wheat [flour], or before it is made into a solid mass, in [the case of] barley [flour]. [Once] one has rolled it [in the case of] wheat [flour], or made it into a solid mass, in [the case of] barley [flour], one who eats it is liable for death [at the hands of heaven]. As soon as she puts in the water she should lift out the hallah, provided that there are not five-fourths [of a kav] of flour left there.

נדמעה עיסתה עד שלא גלגלה פטורה. שהמדומע פטור. ומשגילגלה חייבת. נולד לה ספק טומאה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה. ומשגלגלה תעשה בטהרה:

Dough which became medumma before she had rolled it, it is exempt [from hallah]. If after she had rolled it, it is subject [to hallah]. If there occurred to her some doubtful uncleanness before she had rolled it, it may be completed in uncleanness. If after she had rolled it, it should be completed in cleanness.

הקדישה עיסתה עד שלא גילגלה ופדאתה. חייבת. משגילגלה ופדאתה חייבת. הקדישתה עד שלא גלגלה. וגלגלה הגזבר. ואחר כך פדאתה. פטורה. שבשעת חובתה היתה פטורה:

[If] she dedicated her dough [to the Temple] before rolling it, and then redeemed it, it is subject [to hallah]. [If she dedicated it] after rolling it, and redeemed it, it is subject [to hallah]. [But if] she dedicated it before rolling it, and the Temple treasurer rolled it, and after that she redeemed it, it is exempt, since at the time of its obligation it was exempt.

כיוצא בו המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות ופדאן חייבין. ומשבאו לעונת המעשרות ופדאן חייבין. הקדישן עד שלא נגמרו. וגמרן הגזבר. ואחר כך פדאן פטורין. שבשעת חובתן היו פטורין:

Similarly one who dedicates his produce prior to the stage when they are subject to tithes and then redeemed them, they are liable [to be tithed]. If [he dedicated them] when they had already become subject to tithes and then redeemed them, they are liable [to be tithed]. If he dedicated them before they had ripened, and they became ripe while in the possession of the [Temple] treasurer, and he then redeemed them, they are exempt, since at the time when they would have been liable, they were exempt.

עובד כוכבים שנתן לישראל לעשות לו עיסה. פטורה מן החלה. נתנה לו מתנה עד שלא גלגל חייב. ומשגילגל פטור. העושה עיסה עם העובד כוכבים. אם אין בשל ישראל כשיעור חלה. פטורה מן החלה:

If a Gentile gave [flour] to an Israelite to make for him dough, it is exempt from hallah. If the Gentile gave it to him as a gift, before rolling it, he is liable. If after rolling it, he is exempt. If one makes dough together with a Gentile, then if there is not in [the portion] of the Israelite the minimum measure subject to hallah, it is exempt from hallah.

גר שנתגייר והיתה לו עיסה. נעשת עד שלא נתגייר פטור. ומשנתגייר חייב. ואם ספק חייב. ואין חייבין עליה חומש. רבי עקיבא אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור:

A convert who converted and had dough: if it was made before he became a convert, he is exempt [from hallah]. After he converted, he is liable. And if there is doubt, he is liable, but [a non-priest who has unwittingly eaten of such hallah] is not liable for the additional one-fifth. Rabbi Akiva said: it all depends on the [time of the] formation of the light crust in the oven.

העושה עיסה מן החטים. ומן האורז. אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח. ואם אין בה טעם דגן אינה חייבת בחלה. ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח:

One who makes dough from wheat [flour] and from rice [flour] if it has a taste of grain, it is subject to hallah, and one can fulfill one’s obligation with it on Pesah. But if it does not have the taste of grain, it is not subject to hallah, and one cannot fulfill with it one’s obligation on Pesah.

הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה. ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה אם יש לו פרנסה ממקום אחר. מוציא לפי חשבון. ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל:

One who takes leaven out of dough from which hallah had not been taken and puts it into dough from which hallah had been taken:If he has a supply from another place, he can take out [hallah] in accordance with the precise amount. But if does not, he takes out one [portion of] hallah for the whole [dough].

כיוצא בו זיתי מסיק. שנתערבו עם זיתי ניקוף ענבי בציר עם ענבי עוללות. אם יש לו פרנסה ממקום אחר. מוציא לפי חשבון. ואם לאו מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל. והשאר מעשר ומעשר שני לפי חשבון:

Similarly, if olives of [regular] picking became mixed with olives [left over] for striking-off [by the poor], or grapes of [regular] picking, with grapes [left over] for gleaning [by the poor]:If he has a supply from another place, he can take out [terumah and tithes] in accordance with the precise amount. But if does not, he takes out one terumah and terumat maaser for all of the grapes. And as for the rest, [he takes out] tithe and the second tithe in accordance with the precise amount.

הנוטל שאור מעיסת חטים ונותן לתוך עיסת אורז. אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה. ואם לאו פטורה. אם כן למה אמרו הטבל אוסר כל שהוא. מין במינו. ושלא במינו בנותן טעם:

One who takes leaven from a dough of wheat [flour] and puts [it] into dough of rice [flour], [then] if it has the taste of grain, it is subject to hallah, [but] if not, it is exempt. If so, why did they say: “Untithed produce of any amount renders food prohibited”? That is [with regard to a mixture of] a species with its own species, but [with regard to a mixture of a species] not with its own species, only when it imparts taste.